73 | פתח דבר | א-לה כפר פתח דבר הטור הפותח את עיתון א-לה כפר מהגיליון הראשון ועד היום 4 א-לה כפר ארץ טובה שהדבש בעורקיה תלמידיו של רבי 42,000 תקופה זו של ימי ספירת העומר, בין פסח לשבועות, היא תקופה של אבלות המציינת את מותם של עקיבא, שמתו במגיפה שפרצה ערב מרד בר כוכבא. בתקופה זו אנו מציינים מספר ארועים חשובים בהיסטוריה שלנו: יום השואה, יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל, יום העצמאות ול"ג בעומר. אירועים חשובים אלו מחייבים אותנו להתבוננות ומחשבה עמוקים, חשבון נפש היסטורי. כל שנה לקראת ל"ג בעומר, אינני יכול להימנע מהמחשבה, מה היה קורה אילו העם היה נושך שפתיים ולא מורד, אילו נמנעו מאיתנו הגלות וההרג הרבים – תוצאותיו העגומות של המרד. מה היה קורה לולא נסחף העם בתקופה של מנהיגות רפה, אחרי מנהיג קיצוני, שחלק מהחכמים כינוהו משיח שקר – כזב (אולי מכאן שמו בר כוזיבא). אולי היינו נשארים בארצנו, אולי היהדות היתה פורצת כמו הנצרות ומשפיעה על מרבית העולם הקלאסי העתיק, או שאולי היינו מתבוללים ולא קיימים כיום כעם וכאומה. בכל אופן חשוב לדעתי להרהר מידי פעם, ולנסות ללמוד מההיסטוריה, ליישם בהווה ולמשיך לבנות ולחלום לעתיד. ארץ טובה שהדבש בעורקיה, אך דם בנחליה כמים נוזל. ארץ אשר הרריה נחשת – אבל עצביה ברזל. ארץ אשר מרדפים קורותיה, אלפים דפים ועוד דף עד שנישרף עוד מעט כל חמצן ריאותיה בגלל מרוצת המרדף. ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדף במרדף היא את אויביה תשיג, אך אויביה, הם לא ילכדוה בכף. זו הרואה את חייה מנגד תלויים כעלה הנדף, היא יראה, אבל כמו לא היתה כלל מודאגת תמתין עד לתם המרדף. תם המרדף מסתתר בנקיק ומצפין את פנין במחבוא, במחבוא, אך לסופו הוא יבוא כמו השמש אשר ממזרח היא תבוא. אז לא יותר אמהות תקוננה ולא על בניהם האבות. כן הוא יבוא, ורגלינו עד אז לא תלאינה לרדף בעקבי התקוות. / ירון לונדון מרדף
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=