ניר שילה | חכם השביל מההולך בו | 86 39 א-לה כפר מלכות החרמון בחודש מרחשוון מתחילה עונת הגשמים. רחשי הלב היהודי, שמצאו קודם לכן את ביטויים בתפילה, במיוחד בתפילות תשרי, הופכים כעת לציפייה דרוכה, ובתרבות המצפה ומייחלת לכל טיפה של גשם, לומדים להכיר יפה את גשמי החודש. אכן, אבותינו הכירו יפה את טבעם ואורחם של גשמי מרחשוון. הם כינו אותם "רביעות", וניסו לציין באיזה מועד בחודש נוהגים הם לירד. כך למשל מפורסמת הקביעה: "איזו היא רביעה ראשונה? הבכירה בשלושה במרחשוון, בינונית בשבעה בו ובשבעה עשר ובעשרים ושלושה. רבי יוסי אומר: בשבעה עשר ובעשרים ושלושה ובראש חודש כסליו (תלמוד בבלי, מסכת תענית, ו', ע"א). לאמור, הוצגו כאן מספר אפשרויות לימי הגשם של מרחשוון. היוצא לחללו של עולם בחודש מרחשוון, מתבונן בדרך כלל בעננים ובצורותיהם, ואם חקלאי הוא מהרהר בגשם שיבוא או יעצר. אולם לאחר שירד הגשם, יש טעם להביט גם אל הקרקע, שרוותה ממי הגשמים. פעמים שיש בה בוץ, פעמים שלוליות, ופעמים שהסלעים נוצצים ומבריקים. מראות ותחושות אלו מהווים מן הסתם נקודת מוצא לפירושם של חז"ל למונח "רביעה": "מאי לשון רביעה? דבר שרובע את הקרקע". פירוש זה מוצא סמך בדברי רבי יהודה "מיטרא בעלה דארעא הוא" (תלמוד בבלי, מסכת תענית, ו', ע"ב). הכוונה כמובן, שהגשם מפרה את הקרקע, וגורם לה להצמיח. גם אנו נוסיף את תפילותנו לגשמים רבים בעיתם. בגליון הפעם אנו עוקבים אחר ההדים מסוכת שלום, מסקרים את פסטיבל תפן, מתלווים להכנות של קבוצת התיאטרון בכפר, שמעלה בימים אלו את הצגתה הראשונה, מכירים את חנה אש תושבת הכפר המעלה את זכרונותיה בספר העומד לצאת לאור. כל אלו בנוסף למדורים הקבועים. במדורים רק אתמול וא-לה מפה התיחסתי לקרבות על החרמון במלחמת יום כיפור. השיר "מלכות החרמון", שהיה להיט באוקטובר 21/22- המאוחרות, לא נוגן בתחנות השידור הישראליות בעת מלחמת יום כיפור. בליל ה 60- גדול בשנות ה , כשברור היה כי מוצב החרמון חזר לידיים ישראליות, התקשר דובר צה"ל וביקש להשמיע את השיר, עוד לפני שנמסר 1973 מידע על הכיבוש עצמו. לפעמים, מתברר, מקדימים השירים את החדשות. ימים טובים וקריאה נעימה כל המילים השמחות פרצו, שוב, בהורה סוערת טיפסנו עם כל הרוחות אל פסגת החרמון הזוהרת עם שחר הלילה נמלט טובע העמק באור דמשק באופק נבלעת גלבוע נושק לתבור... לו היית לידי לו את כאן, לו את כאן... הייתי נושאך על כפיים מעל ערפילים, ערפילים וענן לקטוף כוכבים בשמיים. אילו היית כאן איתי הייתי נותן לך מזכרת את כל האורות, חמדתי מהבניאס ועד הכינרת הייתי מגיש לך מלכות טובלת בים של זהב משלג הייתי תופר לך שמלה לבנה כשנהב לו היית לידי... היינו גולשים במדרון היינו שוטפים עם הרוח שותקים בחדוות תימהון... ונושקים זה לזו לקינוח אך את לא נמצאת לצידי ורק המקלע בידי נשבעתי אבנה לך ארמון ארמון במלכות החרמון... לו הייתי לידי... / יובב כץ מלכות החרמון
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=