95 | פתח דבר | א-לה כפר 53 א-לה כפר העוד מחייך הוא שם דודו? "והבאתם את עומר, ראשית קצירכם, אל הכהן... וספרתם לכם ממחרת השבת..." (ויקרא, כ"ג). החל בלילו השני של חג הפסח, ט"ז בניסן, מתחילה "ספירת העומר", כלומר, מלאכת ספירת שבעה שבועות עד ליום החמישים, שהוא חג השבועות. ספירת העומר היא מצוות "עשה" מן התורה, ומקורה בספר ויקרא פרק כ"ג: "וספרתם לכם ממחרת השבת (ממחרת היום הראשון של פסח, שהוא יום שבתון), מיום הביאכם את עמר התנופה, שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום, והקרבתם מנחה חדשה לה'". מטבע הדברים מהווה חג הפסח, החל באביב, את המועד בו מבשילה התבואה וניתן להתחיל בקציר השעורים (השעורה מקדימה להבשיל לפני שאר מיני הדגן). בסוף חודש ניסן ובחודש אייר אנו מציינים מספר מועדים חשובים לעמנו ולמדינתנו: כ"ז בניסן נקבע על ידי הכנסת כיום הזיכרון לשואה ולגבורה. ביום זה הסתיים המאבק בגטו ורשה, שהוכיח לנאצים כי אין העם היהודי הולך כצאן לטבח (ראו א-לה מפה). חודש אייר הוא החודש השני למניין החודשים, ובמקרא הוא נקרא "ירח זיו", משום שזיו החמה, בתקופה זו של האביב, הוא בעיצומו. עד לדור האחרון היה לציינו בשני תאריכים: י"ד באייר, שבו חל "פסח שני" ; ו-י"ח אייר בו חל ל"ג בעומר. בדורנו, דור השואה והתקומה, נוספו שלושה תאריכים חשובים בלוח החודש: ד' באייר, יום הזיכרון הכללי לחללי מערכות ישראל; ה' באייר, יום הכרזת הקמתה של המדינה, יום העצמאות; כ"ח באייר, יום שחרור ירושלים העתיקה, הר הבית והכותל המערבי במלחמת ששת הימים, יום ירושלים. במדור רק אתמול הבאתי את סיפור כיבושה של מצודת ישע. במהלך הקרבות נפל לוחם הפלמ"ח דוד צ'רקסקי שעליו כתב חיים חפר את השיר "דודו", איתו בחרתי לסיים. בהצדעה ללוחמים ולנספים בשואה ובמערכות ישראל קריאה נעימה הערב יורד עלי אופק בוער, רוחות בצמרת הרטיטו, ואנו סביב למדורה נספר על איש הפלמ"ח ושמו דודו: איתנו הלך במסע המפרך, איתנו סייר הוא בגבול, בקומזיץ היה מזמר ועוד איך, איתנו סחב מן הלול... הגישו פינג'אן והגידו: היש עוד פלמח'ניק כמו דודו? היתה לו בלורית מקורזלת שיער היתה לו בת צחוק בעיניים, ועת הקיפוהו בנות עד צוואר - צחק הוא עד לב השמיים. אך ליל הורדה מן הלב לא יחלוף עת עוגן בחושך חרק, הוא ילד נשא מן הים אל החוף, ליטף את לחיו ושתק. חשבו אז החבר'ה: אבוד הוא, לאן התגלגלת יא דודו? והנה הזקס בא בערב אחד, זרח אז ירח של קיץ, ודודו חיבק את הסטן שביד, וחרש יצאנו בליל... עם שחר הבאנו אותו מן הקרב. הברוש צמרתו אט הרכין. רק מי ששכל את הטוב ברעיו אותנו יוכל להבין... רעי, נא אמרו והגידו: העוד מחייך הוא שם, דודו?... / חיים חפר דודו ("זקס" בשפת הפלמ"ח: סודי, פעולה שהשתיקה יפה לה, כמו למשל הורדת מעפילים).
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=