תולדות משפחת יוסיפוביץ

33 שתלתם ניגונים בי אמי ואבי עלו אמי ובני משפחתה על הרכבת השלישית. המסע החל 1945 באביב בצעדה רגלית של שישה ק"מ מהמחנה לתחנת הרכבת בבלזן, אך החולים והחלשים הועברו בעגלות ובכלי רכב שונים אל הקרונות. אמי יפה אינה זוכרת את היציאה מהמחנה כי הייתה חולה ומעורפלת, למעט העובדה שהוסעה קרונות 24 בעגלה כמו חולים אחרים. בהגיעם לתחנה הועמסו היהודים על קרונות משא. 22- נוסעים ו בכל עצירה ירדו נוסעי הרכבת לחפש מזון ומים בבתי הכפרים הסמוכים למסילה, וגם בשביל להוציא את הנפטרים מהקרונות ולקבור אותם. לאורך כל הדרך סבלו הנוסעים מהתופעות החמורות שנלוו למחלת הטיפוס, לרבות שלשולים, וגם הרעב והצמא הכבידו עליהם מאוד. הקלה בתחושותיה של אמי הייתה העובדה שאמה (סבתי) נמצאה לידה. נפטרה סבתי בקרון. בזיכרונות 'זקן 20.4.1945- הקלה זו לא נמשכה זמן רב, וב מטר 10 היהודים' נכתב כי סבתי הובאה לקבורה עם נשים נוספות בקבר אחים .101.6 מדרום למסילה ליד סימון ק"מ להוציא את נוסעי הרכבת למסע רגלי. מתוך SS- ניסו אנשי ה 22.4.1945- ב . השאר היו חולים ולא זזו ממקומם, כאשר 200 הנוסעים נאספו רק 2,000 ברקע נשמעו קולות הירי מהחזית המתקדמת אליהם. את הרכבת SS- עזב קטר הרכבת עם קרון אנשי ה 23.4.1945- למחרת, ב יום, נפטרו על הרכבת 13 ליד הכפר טרביץ'. במהלך המסע הנוראי, שנמשך איש מתו במהלך המסע ואחריו. 500- איש, ויותר מ 198 אחד מקרונות הרכבת בכפר טרביץ'