תולדות משפחת יוסיפוביץ

39 שתלתם ניגונים בי אמי ואבי לא רציתי בכך. החלטתי לחזור לבלגרד. לפני הנסיעה הדוד נתן לי מעט כסף שחילקו בקהילה עבור הניצולים. עליתי על משאית מובילה חציר, ושבתי ל'דום' כדי להיות יחד עם לאה ואהרון. וקלט יתומים 1945 בית היתומים היהודי 'דום', הוקם בספטמבר יהודים מכל רחבי יוגוסלביה. הקהילה היהודית סיפקה למקום מזון, ביגוד, מקום לשינה וטיפול רפואי, וקיבלה חבילות מהג'ויינט שנאספו ונשלחו ממשפחות רבות בעולם. ה'דום' היה נקודה ראשונה אליה פנו הניצולים היהודים לקבלת מידע על קרוביהם. בהדרגה החלו להגיע הורים וקרובי משפחה שניצלו, ואספו את הילדים. במקום נשארו בעיקר ילדים יתומים מפרישטינה. הקהילה היהודית הפעילה ב'דום' בית ספר, ועזרה לילדים לסגור פערים של שנים הן בחינוך והן בכישורי חיים. מנת הבשר שלי אמי מספרת את ה'דום' אני יכולה להתחיל לתאר לפי צורת המבנה שלו. הוא היה מורכב משלוש קומות: בקומה התחתונה שוכנו המבוגרים - גברים ונשים. בקומה האמצעית ישנו הילדים. הם קיבלו טיפול מלא, כולל בגדים ומזון, עזרה של מטפלות וגם לקחו אותם ללמוד בבית ספר. הקומה העליונה הייתה קומת מטבח וחדר אוכל, וכללה חדרים למשפחות ולבודדים בוגרים. גם אני ישנתי שנה, והרגשתי תלושה. מבוגרת מדיי בשביל להיות 17-16 שם. מלאו לי רק עם הילדים וליהנות מזכויותיהם, וצעירה בהרבה מהנשים שהגיעו ל'דום'. 1945 ,' מבנה ה'דום ילדים בכניסה ל'דום'