תולדות משפחת יוסיפוביץ

65 שתלתם ניגונים בי אמי ואבי הילדה, נסעה לבדה לסרייבו , כדי לחפש את ביתה או ניצולים ממשפחתה. לבדה ברכבת, ובהמשך בכרכרה, הצליחה להגיע לבית, אולם בהגיעה, לא העזה להיכנס וחזרה כלעומת שבאה. בהמשך, פעם נוספת נסעה לבדה לפגוש את משפחת שמוקלר בעיר אוסייק, אך הם החזירו אותה לתחנת הרכבת עוד באותו היום, והסבירו כי אין ברשותם אוכל. בטי עברה לגור ב'דום' לפני פתיחתו הרשמית, בשל הגעתה המוקדמת לעיר. מראה הילדים שהגיעו מהמחנות, קירחים ושדופים, נחקק בזיכרונה. כל יום הגיע קרוב משפחה כדי לקחת את אחד הילדים. גם בטי קיוותה להתאחד עם אמה, אך ככל שנקפו הימים הבינה שהאם לא תחזור. כחלק מהחלטה מודעת, הצליחה להשתלב יפה בחברת הילדים. באיזשהו שלב הגיע אבי, שלמעשה היה בן המשפחה היחיד שנותר לה. בטי זוכרת שלא שאלה אותו הרבה שאלות על העבר בשל אופיו המסוגר. באחד החורפים בנה לה מזחלת שלג, ששימשה ככלי משחק ואטרקציה לילדי בית היתומים. ילדים מבלגרד, כולל ילדי ה'דום', הוצאו לחופשה על 1946 בקיץ של שנת שפת הים. מבין מאות הילדים, נבחרה בטי להגיש לנשיא טיטו זר פרחים ואף זכתה בנשיקה ממנו. צילום בכפר: במרכז רותי – בתו של שמולקר, משמאל ריאה ומימין בטי על שפת האגם. בטי עומדת במרכז