תולדות משפחת יוסיפוביץ

שבתאי פולג 68 תעודת הנישואין של הוריי פרק א' חיים בבלגרד מישהו דואג לי אמי מספרת אחרי שפגשתי את צבי בחדר האוכל, הפכנו אט-אט לבני זוג. התחתנו בבבלגרד. לא עשינו טקס מיוחד, אפילו לא התלבשנו בבגדי 28.3.1946- ב חתן וכלה. זה היה עידן הקומוניזם. לא ניתן היה לערוך חתונה בבית כנסת או בקהילה. חיינו מחוץ ל'דום', בתוך דירת חדר שחלקנו עם עוד שתי משפחות . הדירה הייתה ממוקמת סמוך לבית הכנסת "עונג שבת", 16 ברחוב יברסקיה ששימש כמחסן חלוקה של מוצרים שהגיעו בעזרת הג'ויינט ליוגוסלביה. סוף סוף הרגשתי שמישהו דואג לי. חיינו בצניעות רבה, אך הייתה לי את הפינה שלי ולא חסר לנו אוכל, כי צבי יכול היה להביא מוצרי מזון מה'דום'. בסופי השבוע נהגנו לארח את שני האחים שלי ואת בטי אחייניתו של צבי. הרשינו להם גם לבוא עם חברים. ב'דום' כל הילדים קראו לו 'אויקו' (דוד בסרבית), גם אלה שלא היו להם קשרי משפחה אתו. הוא היה "הדוד של השוקולד", משום שחילק ממתקים מהמחסנים.