תולדות משפחת יוסיפוביץ

7 שתלתם ניגונים בי אמי ואבי ילדים, נכדים ונינים, בני משפחה יקרים, להיות טבעת נוספת בשרשרת המשפחתית... שנים רבות אני עסוק בכך ומבקש כעת לשתף אתכם. השואה החשיכה את עברנו. זוועות וחוויות שהן בלתי מתקבלות על הדעת היו מנת חלקם של יהודים במלחמת העולם השנייה. סיומה המבורך סלל את הדרך להקמת המדינה ולעלייתם ארצה של הורי, שהיו בין הניצולים היחידים ממשפחותיהם הענפות. בזאת לא תמו תלאותיהם והשנים הראשונות בארץ היו קשות מאתגרות. היו אילו חוזקם וחוסנם של הורי שבנו מתוך השברים היכה 1979 את משפחת יוסיפוביץ הצעירה, לתפארת. אובדנו של אבי בשנת בכולנו בפתאומיותו וכמו פתח את הפצעים הישנים. מתוך סקרנות עצומה שטבועה בי , מתוך המסר שהפנמתי - שחובה עלינו לזכור ולא לשכוח ואולי מתוך רצון עז להביא לאמי מידת מה של נחמה, החלתי לאסוף רסיסים של זיכרונות. עוד ועוד כוכבים נדלקו והאירו את סיפור חייה, חיינו, סיפור משפחתנו. שיחות עם אמא בעבר ובהווה, היאחזות בכל חוט המקשר אותנו ליוצאי יגוסלביה, שעות ארוכות ב"יד ושם", בלוחמי הגטאות, חיטוט במסמכים ישנים, איסוף תמונות, זיהוי פנים ושמות. שנים 50 . מפגש ניצולים במלאת 1995 ומסעות לגרמניה. הראשון היה באפריל היה המסע השני, הפעם עם ילדי. מ'ברגן 2006 לשחרור 'ברגן בלזן'. בנובמבר בלזן' עקבנו אחר ציר נסיעתה של "הרכבת האבודה". גילינו מצבה על קבר נסענו - אמי ומשפחתי לסרביה ולקוסבו. 2017 אחים, בה רשומה סבתי. ביוני היה זה מסע שורשים, שתרם לכך שהעבר קם לנגד עיננו, קורם עור וגידים. את כל אילו עגנתי בתוך מאורעות היסטוריים, תהליכים פוליטיים ומקומות 100 גאוגרפיים, כדי לפרוס בפניכם יריעה רחבה ככל שניתן, על מהלכן של השנים האחרונות בבית משפחת יוסיפוביץ. אני רוצה להעניק לכם באהבה רבה את סיפור משפחתנו. שבתאי.