תולדות משפחת יוסיפוביץ

שבתאי פולג 70 פרק ב' בישראל עליה לארץ היהודים שהתקבצו בבלגרד לאחר המלחמה העדיפו לקשור את גורלם בגורל היהודים שרצו מדינה משלהם, ולא להישאר במשטר הדיכוי 'האדום' . כל ביטוי של 1945 שהוקם עם עלייתו של יוסיפ ברוז טיטו לשלטון, באפריל אי שביעות רצון או ביקורת, נתפס כפעולה נגד השלטון הקומוניסטי. המילים 'אדוני ו'גבירתי' נעלמו, וכולם פנו זה אל זה בתואר 'חבר' או 'חברה'. אבי צבי נטש בעצמו את הרעיונות הקומוניסטים. לעליה ולארגונה לא קדמה שום תעמולה ממוסדת. איש לא האיץ ביהודים לעלות. השלטונות גילו הבנה להחלטתם ונתנו את מלוא העזרה, הן בסיוע ליהודים לעלות לארץ והן באישור להעברת משלוחי נשק ותחמושת לישראל, בשעה שהעולם הטיל אמברגו על אמצעי לחימה. בעידוד וסיוע של משה פיידאה, מחבריו הקרובים של הנשיא טיטו ויושב ראש הפרלמנט ביוגוסלביה, הותר ליהודים לצאת את הארץ. צבי ויפה, הוריי, היו חלק משארית הפליטה של יהודי יוגוסלביה שהכריעה לטובת העלייה ארצה. הם יצאו ואני איתם בקבוצה הראשונה שעלתה .7.12.1948-. לישראל, והפליגו על האוניה 'רדניק' שהגיעה לנמל חיפה ב הוריי לקחו איתם את אחיה של אמי, לאה ואהרון, ואת בטי אחייניתו של אבי. עם הגעתם לישראל, השתלבו שלושתם בקבוצות נוער בקיבוצים שער תעודת העולה של אבי