תולדות משפחת יוסיפוביץ

73 שתלתם ניגונים בי אמי ואבי התנאים היו קשים - לא היה לנו חשמל, לא היו מים, השירותים והמקלחות היו בחוץ, בישול האוכל נעשה על פחם. אני זוכרת שסבלתי מהריח. אבל בכל זאת, התלהבנו מהעיר - נתניה ומהקרבה לים. זה היה בית, גם אם קטן וצנוע. והוסיפה עוד שמחה. 1950 רחל, בתנו השנייה, נולדה שם בשנת באום חאלד היה קשה למצוא מקורות פרנסה. למזלנו, צבי קיבל עבודה מהר, כי היה נגר. בהתחלה קיבל עבודות נגרות מתחלפות, ובהמשך מצא עבודה קבועה. בבית, צבי ואני דיברנו בינינו בעיקר בסרבית, ועם הסביבה גם בלדינו. עם הילדים דיברתי עברית וצבי דיבר איתם סרבית. באום חאלד למדתי לראשונה לנהל משק בית. השכנות לימדו אותי לבשל, בעיקר אוכל בולגרי והונגרי. בגדים לא היו חסרים. הגענו עם ארגז אחד מבלגרד שהספיק לנו. הילדים תמיד היו לבושים בבגדים מגוהצים ומעומלנים. שכנה טובה שלי, עולה מהונגריה בשם לילי, עזרה לי בשאלות של חינוך וקיבלתי ממנה הרבה רעיונות. היא הייתה מבוגרת ממני ואני הייתי צעירה ולהוטה ללמוד. צבי לא היה שותף בחינוך, בלימודים או בניהול משק הבית. לי היה חשוב שהילדים ילמדו היטב. לא הכרתי את זה מהבית, ובפרישטינה ודאי שזה לא היה נהוג, אבל הבנתי שכדי להתקדם בחיים הם חייבים השכלה. עברנו לשכונת ותיקים. זו הייתה תקופה שבה משפחות החלו לקבל 1955- ב של אבי 65- . יום הולדתו ה 1974 אבי ואמי