תולדות משפחת יוסיפוביץ

9 שתלתם ניגונים בי אמי ואבי פתח דבר והיה בן למשפחת יוסיפוביץ שכללה 1909- צבי, אבי, נולד בלסקובץ' ב שלוש בנות: שרה, ויקטוריה וזלטה, ושלושה בנים: צבי, אהרון ודויד. אביהם שבתאי נפטר לפני מלחמת העולם ועול הדאגה למשפחה והבאת הפרנסה הוטל על אבי. אבי, במקצועו היה נגר, וחוג חבריו כלל גברים בני גילו, בני נשא לאשה את זלטה אלאלוף, שאף 1941 לאומים ודתות שונים. בתחילת היא הגיעה עם משפחתה לבלגרד. לאחר שלושה חודשים מיום נישואיו, פרצה מלחמת העולם השנייה. בתחילתה, נלקח אבי בשבי כחייל סרבי, וכך הסתיר את יהדותו במשך שנתיים. בשנים אלה קיבל מכתבים מאמו שבישרה לו על הולדת בנו. לאחר שחרורו ממחנה השבויים הגיע לבלגרד וגילה כי נותר ללא שאר בשר. איש מבני משפחתו הקרובים לא שרד. בחיפושים בדירות בני המשפחה, לא מצא מאומה מלבד תמונות בודדות. גילויי זה הביאו להתכנסות בעצמו עד כדי שקיעה במרה שחורה ומחשבות פסימיות על עתיד חייו. לימים, בעקבות פגישתו עם אמי ובניית מערכת חיים חדשה, נישואין והולדתי, התרומם ממכאוביו וזקף את קומתו. אבי היה 'אלוף' ההדחקות ולנו, ילדיו, לא גילה ולו ברמז פרטים אלו על עברו. בארץ, למרות קשיי קליטה התמקד בעבודתו ובמשפחתו. את הסיסמה שנצרבה בליבו - להרים את הראש ולהביט קדימה אחרי כל משבר ושבר - הוא העביר אליי, ואני אימצתי אותה כדרך חיים. יפה (מוזה), אמי, נולדה בפרשטינה למשפחת רובן. בראש המשפחה יהודה וזוגתו רחל. יפה היא הבכורה מבין ארבעה ילדים, את אחיה לאה ואהרון אנו מכירים. אחיה הצעיר מנטש לא שרד את זוועות המלחמה. כבת בכורה חשה אמי קרבה רבה לאמה- רחל, היא סבתי. מקורה של משפחת רובן הוא בקבוצות היהודים שגורשו מספרד ופורטוגל . זו הייתה משפחה דתית שהקפידה על קיום מצוות 14- בסופה של המאה ה - תפילות וציון חגי ישראל כהלכתם. המשפחה התפרנסה ממכירת בגדים בחנות קטנה, כאשר האם רחל ניהלה את משק הבית. בעקבות כניעת איטליה הועברה פרשטינה לידי הגרמנים, שמיהרו להחיל בה את חוקי הגזע. הם הוציאו את התושבים היהודים בחשכת לילה מבתיהם, והעבירו אותם ברכבות למחנה 'סיימישטה' ומשם למחנה הריכוז 'ברגן בלזן'. במחנה נאלצו היהודים לעבוד בעבודות גופניות שלא הורגלו להן בעבר. אמי שובצה