תולדות משפחת יוסיפוביץ

שבתאי פולג 92 תודות לאמי, תודה לך אמי על העלאת הניגונים והמזמורים השכוחים. סיפורנו יצא לאור בזכות זיכרונך המופלא ויכולתך לשחזר באופן כה מדויק אירועים, אנשים, מקומות וחוויות. שנים רבות שמרת עלינו שלא להיחשף לזוועות. תודה לך על שמצאת את האומץ והאמונה לשתף אותנו ולאפשר לנו להיות אתך בכאב שאין לו מילים. למשפחתי, אשתי נעה, "כי בלעדייך אני חצי בן אדם."... בזכותך. ילדיי, על היותכם שותפים למסע חיי, שהפך להיות גם המסע שלכם. אחיותיי היקרות, שותפותיי לבית הורינו - בו הרגשנו הרבה אך ידענו כה מעט. תודה על הליווי והתמיכה שהענקתן לי לאורך הדרך. תודה לכן על נוכחותכן ועל שאתן שומרות על אמנו. בטי בת דודתי, על השלמת חלקים בסיפור חיי, שבלעדיהם הפאזל לא היה שלם. תודה ששיתפת בנדיבות וברוחב לב, את יקרה לי. "בלילות הארוכים הלבנים עת הנפש לא תמצא מנוחתה אני קמה מעפר, אני שבה אל הכפר כמו ילדה שחוזרת אל ביתה" (הדרך אל הכפר, יורם טהרלב)