חדשות שהם www.shoham-medical.org.il | דף קשר ומידע לעובדי מרכז "שהם" פרדס חנה 2024 פברואר 281 גיליון ד"ר שהד סביחיה, רופאה במחלקה פנימית, גדלה בכפר מצר שבגליל התחתון למשפחה בדואית. אביה, חמזה, נכה צה"ל ממלחמת לבנון 26 הראשונה, שירת בצה"ל במשך שנים וברוח זו גם גידל את ילדיו, למרות שבעצמו הוא אח שכול. "אבא איבד את אחיו, חסן סביחיה, , במלחמת ההתשה שאחרי 1969- ב מלחמת ששת הימים. הוא שירת ביחידת שקד והיחידה נתקלה בדרום במארב מצרי. דוד שלי נפצע, נפל בשבי ונפטר אחרי שלושה ימים. שלושה שבועות אחר כך גופתו הוחזרה בחילופי שבויים", היא מספרת ומציינת שרק באחרונה גילתה את פרטי המקרה, באוקטובר ומקרי 7 לאחר שאירועי החטיפה הציפו את הנושא אצל אביה. הקשר של המשפחה עם משפחת השכול לא מסתיים כאן. אמה, נואל, היא בת שכולה. אביה, הסבא של ד"ר שהד, שירת במג"ב ונהרג בתאונת דרכים בדרך לעבודה. ד"ר שהד גדלה בבית של שישה ילדים - שתי בנות וארבעה בנים, לכולם שאיפות בעולם הרפואה: ד"ר שהד רופאה ב"שהם", אחותה שדא רופאה מתמחה בגריאטריה בבית החולים רעות, אחיה עינד הוא רופא מתמחה בכירורגיה בבית החולים סורוקה, אחיה עקב עורך דין במקצועו, שהחליט ללמוד סיעוד ועובד כאח במרכז הרפואי הרצוג, יסין ועמרו שניהם סטודנטים לרפואה בבוקרשט. מיד עם פרוץ המלחמה גויס עקב, אחיה של ד"ר שהד, אלא שבדרכו לבסיס נפצע קשה בתאונת דרכים. באוקטובר אבא 7- ד"ר שהד: "ב שלי התקשר אלינו בוכה. זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי את אבא שלי בוכה. הוא אמר שעקב היה מעורב בתאונת דרכים בירושלים בדרך לבסיס ושהמצב שלו קשה. מיד נסענו שדא ואני לשערי צדק בירושלים, כשכל הדרך הראש מלא במחשבות שאולי הוא נפטר ורק לא רצו להגיד לנו. "הגענו לבית החולים עוד לפני ההורים, שעשו את הדרך מהצפון. הגענו לחדר ההמתנה ולא מצאנו אף רופא שיסביר מה קרה ומה המצב של עקב. אחרי חמש וחצי שעות הוא יצא מחדר ניתוח. בזמן הזה ההורים הגיעו וגם עינד הגיע מסורוקה. בסופו של דבר יצא אלינו רופא ואמר שהמצב של עקב קשה ושהצוות נלחם על חייו. "אחרי הניתוח עקב אושפז בטיפול נמרץ וכולנו היינו ממש בטראומה לראות אותו מונשם. אחותי ואמא שלי קרסו. אני מאוד התאמצתי להיות חזקה. אחרי שבועיים של עליות ומורדות המצב שלו התייצב. היו לו שברים בעמוד השדרה ובפנים ופצע שנזקק להשתלת עור. הוא עבר ממחלקה למחלקה – טיפול נמרץ, אורתופדיה ופלסטיקה ובמהלך האשפוז נזקק למנות דם. מנות דם ובגלל ריבוי 12 הוא קיבל הפצועים, היה מחסור קשה במנות דם. אנחנו פשוט עברנו בין האנשים בבית החולים וביקשנו. היתה 10 היענות מדהימה, כאשר לפחות תרמו דם. "הרגשנו איך עם ישראל מתאחד. לכולם היה מאוד קשה בזמן ההמתנה, כאשר התחילו להגיע המון פצועים ובני משפחות. שמענו שם סיפורים מזעזעים, עד כדי כך שכבר לא ידעתי על מה לבכות. אחד המרגשים היה סיפור של אבא שהבת שלו נפצעה במסיבה. סיפר שירו באמא שלו ושרפו את הבית שלה. במאמץ רב הצליחו לחלץ את גופתה, אבל היא עוד לא נקברה, בגלל שהוא כל הזמן היה ליד הבת שלו בבית חולים". , קיבל 8.10 , ביום ראשון בלילה . "ממש התפרקנו", היא 8 עינד צו מספרת. "אח אחד בטיפול נמרץ, בין חיים ומוות, ואח שני עם צו . זה היה ממש קשה. עינד גויס 8 והוצב בעיר הבה"דים לקורס ריענון בהחייאה מתקדמת. בהמשך החזירו אותו לסורוקה, בגלל מחסור בכוח אדם. רוב הפצועים שפונו סבלו מפציעות אורתופדיות וכירורגיות והיה מחסור באנשי מקצוע. אחרי חודש העבירו אותו לעוטף. ואז חזר כל הסטרס. עינד, קצין בדרגת סגן, נכנס לעזה עם גולני בתור רופא". בינתיים הועבר עקב משערי צדק לשיקום בבית החולים רעות. עינד השתחרר אף הוא וחזר לסורוקה. ד"ר שהד: "אבא שלי תמיד היה בעד להתגייס לצבא. הוא חושב שגיוס הוא פרק משנה חיים ומבגר. במשפחה כולם עשו צבא, גם דודים וגם בני דודים. דוד שלי התגייס בתקופה שהיה נדיר שערבים מתגייסים. "אני חייבת לציין לטובה את היחס שקיבלתי מ'שהם' בימים הקשים שעברנו, משפחתי ואני. הרגשתי שיש לי תמיכה אמתית, תמכו בנו ועודדו אותנו ואפילו שלחו לי מארז של שוקולד ובלונים עד לירושלים. זה באמת היה מחמם את הלב. "אני מאוד מקווה שהמלחמה תסתיים בקרוב, שהחטופים יחזרו הביתה ושהגורל שלהם יהיה יותר משמח מגורלו של הדוד שלי. לאף משפחה לא מגיע לחיות סיוט כזה". "אצלנו במשפחה התגייסו לצה"ל בתקופה שהיה נדיר שערבים מתגייסים" ממתגים את מקצועות הבריאות כל מקצועות הבריאות של "שהם" – שירות סוציאלי, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, דיאטה, מעבדה ובית מרקחת, קיבלו סווטשירטים חדשים, כל תחום בצבע שונה ועם לוגו המאפיין את רוח המקצוע. את הלוגו של קלינאיות התקשורת עיצבה קלינאית התקשורת שמס ותד, שגם לומדת עיצוב גרפי. את הלוגו של שירות תזונה ודיאטה עיצבה הדיאטנית ענבר נגר ואת זה של השירות הסוציאלי עיצבה נועה אוחיון, בתה של יונית העו"סית.
בהובלת קוסאי מצרי, אח מתמחה במדיניות ומינהל, התארחו ב"שהם" צוות ממינהל האחיות ואחיות ואחים הלומדים בקורס מומחיות קלינית במדיניות ומינהל בסיעוד. המפגש עסק בהיכרות עם הגריאטריה בכלל ועם המרכז הרפואי "שהם" בפרט, וכלל הצגה של העשייה הקלינית בתחום הגריאטריה במרכז הרפואי ואתגרים בתחום ברמה הלאומית. בין המרצים היו רונית הר נוי, מנהלת הסיעוד, שדיברה על אתגרים ומטרות בניהול הסיעוד בגריאטריה, סגנית מנהלת המרכז, ד"ר תמי פורת פקר, דיברה על חדשנות בגריאטריה, אתי שטרית דיברה על תפקידי האחות המומחית בגריאטריה ויהודה אביצור, המנהל האדמיניסטרטיבי, דיבר על ההבדלים בין בית חולים כללי למרכז גריאטרי ועל האתגרים בניהול מרכז גריאטרי. אחיות ואחים בקורס מומחיות קלינית התארחו ב"שהם" ט"ו בשבט חורפי באחרונה צוין ט"ו בשבט ברחבי הארץ וגם ב"שהם" במזג אוויר חורפי במיוחד. החג אמור היה להיות מצוין במספר אירועים, כולל נטיעות ברחבי המרכז ונטיעות משותפות לגימלאי "שהם" וילדי בית הספר העגול, אך מזג האוויר לא כל כך איפשר זאת. כמה דקות של חסד מצד השמש הוציאו לרחבת ההנהלה את מנהלת המרכז, ד"ר טניה בוגוסלבסקי, שבחרה למרות הכל לטעת עץ לימון ננסי. סייעו - חברי ההנהלה, סגניתה ד"ר תמי פורת פקר, מנהלת הסיעוד, רונית הר נוי, והמנהל האדמיניסטרטיבי, יהודה אביצור. אירגנו - יובל עמית, מנהל מחלקת גינון, ודוד לוי ממחלקת גינון. רוצים לדעת למה דווקא עץ לימון? במקום עץ הלימון שהיה במקום ולא שרד. • • • במחלקת גריאטריה מורכבת א' שילבו את חגיגת ט"ו בשבט למטופלת פאינה, 78 ביום הולדת המאושפזת במחלקה בסטטוס פליאטיבי. במחלקה נערך שולחן חג עמוס כל טוב, יחד עם עוגות יום הולדת מפוארות ושמפנייה. הנוכחים - מטופלים, בני משפחה, חברים ואנשי הצוות פצחו בשירה בציבור, בניצוחו של המתנדב דוד ברג, אשר ליווה את השירה בנגינת אקורדיון. השירים - שירי החג ושירים נוסטלגיים ברוסית. בני משפחתה של פאינה אף הכינו מצגת מרגשת עם תמונות מתקופות שונות בחייה. השמחה גברה על העצב, מצב הרוח של כולם התרומם והחגיגה המשולבת הזכירה לכולם כי קיימת מציאות של טבע מתחדש ושל מורשת ואופק שאפשר לגלות מעבר לתקופה הקשה. • • • בחדר האוכל של העובדים עמלו עובדי המטבח על אווירת החג ובארוחת הצהריים הוצעו מגשים עם סידורי פירות וסלטים חגיגיים במיוחד. הכשרה בהתמחות על בסיסית בגריאטריה התקיימה ב"שהם" מערך ההדרכה והפיתוח המקצועי ב"שהם" קידם תוכנית הכשרה, שמכינה משתלמים בהתמחות על בסיסית בגריאטריה לבחינה הממשלתית בתחום. במסגרת ההכשרה התקיימו ב"שהם" שלושה ימי למידה אינטנסיביים בנושאי גריאטריה, אקוטיים וכרוניים. משתלמים 55 בתוכנית לקחו חלק מבתי חולים ומרכזים רפואיים מכל הארץ, כולם סטודנטים של המרכז להכשרה מתקדמת ברמב"ם. באחרונה התקיימה פגישה של הנהלת המרכז, בראשות ד"ר טניה בוגוסלבסקי, עם מינהל התכנון במשרד הבריאות ונציגים של משרד אדריכלים. הפגישה הוגדרה פגישת התנעה, במטרה לצאת לדרך עם תוכניות ראשוניות להקמת מתחם שיקומי חדש, המתוכנן לקום בשטח שמצפון למבנה משאבי אנוש.
למלחמת "חרבות ברזל" 100- יום ה צוין ב"שהם" באירוע רב משתתפים עם עובדים מכל הסקטורים. האירוע, בתכנון ובביצוע מחלקת משאבי אנוש, נפתח בדברים שנשאה מנהלת המרכז, ד"ר טניה בוגוסלבסקי. בהמשך הוקרנו שתי מצגות, האחת בהצדעה לחיילי המילואים מקרב עובדי "שהם" והשנייה עם תמונותיהם של כל החטופים. הפיזיותרפיסט ליאור מעטי שיתף את חוויותיו כלוחם במילואים, עובדת המשק אסנת בן גיגי סיפרה את סיפורה כאם לבן של גולני, 13 יחיד, לוחם בגדוד שנפצע בתחילת המלחמה, מאיה כהן הפיזיותרפיסטית ורים חלבי ממשאבי אנוש הביאו את הדברים מנקודת מבטן של נשות הלוחמים. בתום האירוע יצאו עשרות עובדים ומנהלים לרחבת מרכז הכנסים והפריחו עשרות בלונים צהובים, תוך תקווה לשובם של החטופים במהרה לבתיהם. למלחמת "חרבות ברזל" 100- יום ה צוין בטקס ובהפרחת בלונים בינואר 15- מעובדי "שהם" קיבלו באחרונה כתבי מינוי, בטקס חגיגי שהתקיים ב 21 במעמד העובדים, עמיתיהם לעבודה וחברי ההנהלה. את הטקס פתחה מנהלת המרכז, ד"ר טניה בוגוסלבסקי, שבירכה את העובדים. "אני תמיד מתרגשת במעמד הזה", אמרה. "בעיניי, עובדי הסקטור הציבורי ושירות המדינה הם קבוצה מאוד מיוחדת, שמגיעה לתחום מתוך שליחות ולמען האזרחים. אני גאה ושמחה בשביל כל אחת ואחד מכם ומאמינה שתחזיקו בתואר בגאווה ובשמחה". יוסי שטרית, יו"ר ועד מנמ"ש, בירך בשם הוועדים, ומוניר עריידה, מנהל מכון הרנטגן, בירך בשם מקבלי כתבי המינוי והודה על אמון ההנהלה. בתום הענקת כתבי המינוי נשבעו העובדים אמונים. עובדים 21- בטקס חגיגי הוענקו כתבי מינוי ל ליאור מעטי אסנת בן גיגי רים חלבי מאיה כהן
נעמי אבורוס, אחות אחראית מחלקת שיקום א', סיימה באחרונה את לימודיה במחזור הראשון בארץ למומחיות קלינית בשיקום. 11 הקורס היוקרתי, אותו סיימו אחים ואחיות מכל הארץ, הכשיר אחים ואחיות לתפקיד אחות מומחית ,nurse practitioner קלינית - תפקיד המרחיב את סמכויותיה של האחות באופן משמעותי. נעמי, שסיימה את הקורס בהצטיינות, הצטרפה לנבחרת היוקרתית של אחיות ואחים מ"שהם" שסיימו את לימודיהם במומחיות קלינית בתחומי גריאטריה, טיפול תומך ומדיניות ומינהל בסיעוד. ההכשרה התקיימה במרכז הרפואי שיבא תל השומר ונמשכה כשנה, חלקה בלימודים עיוניים וחלקה בהתנסויות מעשיות. נעמי, תושבת פרדס חנה, הינה בוגרת תואר ראשון ושני בסיעוד, קורס על בסיסי בטיפול נמרץ משולב והדרכה קלינית. בעבר שימשה אחות ביחידה לטיפול נמרץ לב בבית החולים לניאדו ואחות במחלקת אורתופדיה בבית החולים הלל יפה. "תחום השיקום מאוד קרוב לליבי", היא אומרת. "התאהבתי בשיקום וביכולת שלו להעניק למטופל הזדמנות לשפר את תפקודו, תוך שיתוף פעולה של צוות רב מקצועי ששם את המטופל במרכז. "תחום השיקום מאוד מתפתח וכל הזמן נוספות לו טכנולוגיות חדשות, מה שהופך אותו לתחום מאוד מאתגר. "מומחיות קלינית מעניקה לאחות הרבה יותר סמכויות, כאשר החשובה שבהן בעיני היא היכולת לבצע הערכה תפקודית שיקומית למטופל ולגזור ממנה תוכנית שיקום, כאשר עד היום הסמכות היתה בלעדית של הרופא. בנוסף, המומחיות מאפשרת לאחות לתת ייעוצים והדרכות בתחום ולהכשיר את הדור הבא של צוות סיעודי מומחה בשיקום". במחלקת שיקום א' לא עברו על העניין לסדר היום וכפי שאפשר לראות בתמונה, חגגו לנעמי עם ברכות, בלונים ושולחן עמוס כל טוב. נעמי אבורוס סיימה בהצטיינות את המחזור הראשון של מומחיות קלינית בשיקום המלאכותית הבינה פרצה ,הרחב לציבור אינטואיטיביים AI כלי הנגשת עם ,שעברה בשנה שעוזרת בכך ,עצמנו של יותר טובה גרסה להיות לנו מאפשרת המלאכותית הבינה .לחיינו שפה לכל סרטונים לתרגם ,נתונים לנתח ,עבודות לכתוב ,שירים לכתוב ,אמנות ליצור לנו .הגבול הם שהשמיים ונראה ,להכיל יכול לא הממוצע שהאדם ,המלאכותית הבינה של והאתרים האפליקציות מבול עם הקסם את לנו וממחישות הכלים כל את עבורנו שמסכמות ,הרצאות ספור אין גם הופיעו חשוב אבל ,פליאה מעורר הוא שקורה הקסם ואכן .פה פעורי נשארים ואנחנו ,אמת בזמן ,יותר התנסו שהם הוא ,מעידים חלקם שגם כמו ,המומחים לבין ביניכם הפער שעיקר להבין בקצב משתנות והיכולות בזה חדשים כולם .מהם לכמה מנוי רכשו גם ואולי כלים ביותר .אתכם משרתת המלאכותית הבינה איך ולראות להתנסות הזמן בדיוק זה ולכן ,מסחרר .הסכנות גם טמונות המלאכותית הבינה שמאפשרת הנפלאות לצד ,בה וקוץ אליה אבל כלים ישנם אמנם .השונים AI -ה לכלי בקלות נתונים בהעלאת הגדול הפיתוי היא הראשונה סביב החקיקה אך ,שלכם הפרטית בסביבה נשמר שתעלו מה שכל שמצהירים ,בתשלום .לא ומה העולם עם לחלוק נרצה מה לחשוב וכדאי בחיתוליה עוד נמצאת המלאכותית הבינה לגרום יכולה ,מחמיאות לא מגמות שמציגה ,תמימה מצגת גם .סודי חומר להיות חייב לא זה ,ביותר הטובה התשובה את לכם לספק וכדי ”הוזה“ לעיתים המלאכותית הבינה ,בנוסף .נזק .קיים שלא למאמר קישור עם בציטוט נתקלתי פעם לא .מידע ומקורות נתונים ממציאה היא .שלכם הביקורתית ולמחשבה האנושי למגע זקוק עדיין העולם בדיוק וכאן .אתכם לשרת יכולה המלאכותית הבינה איך ביחד ולחשוב להתייעץ מוזמנים ,אלה ספרייה אחראית .ידע ניהול ותחום הבינה נפלאות הבינה לדעתכם מתי אז ?האנושות את תחליף המלאכותית למחשבה חומר AI באמצעות נוצרה התמונה
דליה נסימי, כוח עזר במכוני השיקום, היתה הראשונה להפגת VR שהתגייסה לפיילוט הלחץ וחרדה במטופלים ומפעילה את המערכות במקצועיות רבה. דליה סיפרה שהמטופלים מאוד נהנים מהחוויה בזמן ההמתנה לטיפולי השיקום. באחרונה הוענקה לדליה תעודת הוקרה על הירתמותה לפרויקט על ידי ד"ר תמי פורת פקר, סגנית מנהלת המרכז ומובילת צוות החדשנות במרכז הרפואי, ד"ר נתנאל לוי, מנהל שירות פיזיותרפיה, מנהלה של דליה וחבר בצוות החדשנות, ואלה שמש, מידענית רפואית וחברת צוות חדשנות, שמובילה את הפרויקט ב"שהם". גם ליוסי שטרית, יו"ר ועד מנמ"ש וחצרן המרכז, הוענקה תעודת הערכה. יוסי לא חשב פעמיים כשנשאל אם יהיה מוכן להשתתף בצילומים של סרטוני הדרכה למטופלים. "בשביל 'שהם' ובשביל המטופלים, אני מוכן לעשות כל מה שצריך", אמר. יוסי השתתף בצילומים של סרטונים, שנועדו להדריך 45 מטופלים המשתחררים משיקום. נועה רפאל גולדרייך, מנהלת שירות ריפוי בעיסוק, המובילה את הפרויקט, אמרה: "לא יכולנו למצוא מישהו מתאים יותר לתפקיד. ההתגייסות והמחויבות של יוסי מעוררות הערצה". לאות תודה וההערכה הוענקו ליוסי שי ותעודה על ידי נועה וד"ר תמי פורת פקר, סגנית מנהלת המרכז וראש צוות החדשנות. צוות החדשנות העניק תעודות הערכה לשני עובדים בינואר התארח ב"שהם" פורום 8- ב האיכות והבטיחות של חטיבת בתי החולים הממשלתיים לכנס רב משתתפים. ד"ר אלונה מטבייצ'וק, מנהלת רפואית בכירה למנהלת המרכז הרפואי ומובילת נושא איכות ובטיחות ב"שהם", אמרה כי היה זה מפגש ראשון מסוגו של הפורום, שבפעם הראשונה כלל גם את מובילי איכות הטיפול ואת מובילי בטיחות הטיפול בכלל בתי החולים הממשלתיים, בהם גם מרכזים רפואיים גריאטריים ופסיכיאטריים. היא הוסיפה, כי מטרת המפגש היתה בניית אסטרטגיה אחידה לאיכות הטיפול, בטיחות הטיפול וניהול סיכונים, והקמת פורום שיכניס את מנהלי התחום ומוביליו תחת קורת גג אחת. סגנית מנהלת המרכז, ד"ר תמי פורת פקר, סיכמה: "זו היתה הזדמנות נהדרת להכיר תודה לצוות האיכות, הבטיחות, ניהול הסיכונים והאקרדיטציה שלנו, שעושה עבודה מצוינת. "המאמצים הקפדניים מאחורי הקלעים חיוניים כדי להבטיח טיפול איכותי, ברמה הגבוהה ביותר, תוך עמידה בסטנדרטים המחמירים של מצוינות. "צוות זה עבד ללא לאות כדי ש'שהם' ימשיך לעמוד בראש רשימת המרכזים הרפואיים המובילים ובתהליכי ובטיחות באיכות אקרדיטציה". פורום האיכות והבטיחות של חטיבת בתי החולים הממשלתיים התכנס ב"שהם" נעים להכיר זינה אורלוב עובדת משק זינה תושבת חדרה, נשואה, אמא לבן וסבתא לשני נכדים. שנים, ובעצם, הגעתי לכאן בעקבות אמא שלי. כשעלינו 22 ' "אני עובדת ב'שהם . היא אמנם היתה עם תואר שני 55 ארצה מברית המועצות, אמא היתה בת במוזיקה, אבל היה צורך להתפרס והיא מיד התחילה לעבוד כאן, כשעוד קראו ,65 שנים היא קיבלה קביעות ועבדה כאן עד גיל 5 למרכז הרפואי מלב"ן. אחרי עד הפנסיה. "אמא מאוד רצתה שאני אכנס לעבוד כאן, בעיקר בגלל התפיסה שעבודה בשירות המדינה מצטיירת כמקום בטוח, עם קביעות. כשהיא עזבה, אני התחלתי לעבוד כאן". שנה: "כמו שאמא שלי 22 זינה מעידה שהיא שמחה בהחלטה שקיבלה לפני נתנה כאן את הנשמה, כך גם אני. אני נותנת את הנשמה בעבודה. אני אחראית ועושה את מה שאני צריכה על הצד הטוב ביותר. תמיד חשבתי, שבעזרת עובדים שעובדים מכל הלב 'שהם' יכול לצמוח. אני מאוד גאה בזה שאני ממשיכה לעבוד במקום שאמא שלי עבדה".
17.2 רם פודמזו בתיה 13.2 אבו מוך עאיד 19.2 בינשטוק זנטה 5.2 יוחננוב סוויטה 7.2 שיטרית יוסף 18.2 סלזנב אירינה 16.2 כהן שושנה 28.2 עשור רבקה 21.2 וירטהיים גלינה 2.2 דקה נהלה 6.2 מסארוה עלי 3.2 גרינברג סויטלנה 23.2 איזיק דפנה 2.2 שעיבי רויטל 9.2 מסארווה עזיזה 8.2 דוד לימור 19.2 אוחנה רבקה 7.2 גינת מירב 12.2 חיג'אזי נסרין 25.2 אטיאס גילה 10.2 לוי נתנאל 27.2 אגבאריה מוחמד 3.2 נדאף הזאר 14.2 אוחנה ורד 28.2 אפטקר אריה 28.2 אשתר מיכל 25.2 גולדנר ליבנה 16.2 אסרף דניאל 13.2 שקולניק סבטלנה 15.2 רייפמן סבטלנה 22.2 רונן אנה 3.2 מנשירוב סופה 17.2 פרנקל ילנה 18.2 מאיר סלבו 28.2 אומנסקי רדמילה 28.2 מוואסי תחריר 25.2 אדנייב אינגה 10.2 דרביאני נטליה 6.2 סיגלוב טטיאנה 8.2 לוי אילנה 8.2 מגאדלה חתאם 10.2 זילכה לימור 28.2 עיד דנה 9.2 סובול אנה 20.2 נגר ענבר 19.2 ברואון טטיאנה 19.2 מצארווה סברין 24.2 מרעי זיאד 27.2 עסלי מוחמד 21.2 גרבאן מרים 8.2 זחאלקה למא 17.2 ח'טיב סלים 20.2 נג'ארה מריאנה 8.2 חג'וג' מג'יד 8.2 גרבאן סומייה 19.2 מרעי נהייה 25.2 ענאבוסי עותמאן 15.2 צוק בראון רוני 24.2 גרבאן איסרג' 15.2 עמאש חוסניה 7.2 ג'רבאן דוואס 4.2 שיבלי פאטמה 28.2 אגבאריה סמאח 28.2 לבון אמיר 3.2 ותד רימאז ברכות חמות לילידי חודש פברואר פיזיותרפיה הפעלה פסיבית והשפעתה על קיצור בטווח התנועה בקרב מטופלים קשים מאמר בנושא התפתחות קונטרקטורות – קיצור בטווח התנועה, בקרב ,18-60 מטופלים. המטופלים, בגילים 60 מטופלים קשים מציג מחקר שבדק חולקו באופן שווה לקבוצת מחקר וקבוצת ביקורת. במחקר נעשה שימוש בשני כלים: כלי ראשון - גיליון הערכת מטופל (כללי, חומרת המצב, עירנות). כלי שני - שני סולמות של הערכת גמישות מפרקית ויכולת ניידות משותפת / צורך בעזרה. כל מטופל בקבוצת המחקר קיבל תרגילי פעילות מוקדמים והמטופלים בקבוצת הביקורת קיבלו טיפול שגרתי בבית חולים. .15- שתי הקבוצות היו במעקב אחר התפתחות קונטרקטורות ביום ה התוצאות הצביעו על הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות המחקר בזוויות .15- המפרקים של חמישה מפרקים מרכזיים, ביום הראשון וביום ה המסקנות היו, כי ליישום נכון של תרגילי פעילות מוקדמים, בהם נעשית הפעלה פסיבית על חולים קשים בטיפול נמרץ, ישנה השפעה חיובית משמעותית על הפחתת התרחשות של קונטרקטורות. לצערנו, לא קיימים מספיק מחקרים על טיפולים פסיביים מחוץ לתחום השיקום ומועטה מאוד ההתייחסות לאוכלוסייה שלנו בסיעוד. באופן כללי, הפעלה פסיבית מביאה עמה יתרונות משמעותיים בהפחתת כאבים ואף תורמת לשיפור זרימת דם, הפחתת שינויים ניוונים/דגנרטיבים של מפרקים, הפחתת נוקשות מפרקית, ריכוך רקמת החיבור (גידים, קפסולה, רצועות), גירויים תחושתיים ומוטוריים. באופן כללי, נראה שכמעט לא קיימים מחקרים לגבי הפעלה פסיבית. רוב המחקרים מתייחסים להפעלה פסיבית במטופלים בקבוצות ספציפיות, כמו שיקומיים, בעיקר נוירולוגיים, או בקומה, לאחר פגיעות ראש או אירועים לבביים/מוחיים וטיפול נמרץ. בכל הנוגע למטופלים סיעודיים כרוניים, כמעט לא קיימת התייחסות לנושא. ג'יהאד יונס פיזיותרפיסט אבטחת מידע
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=