17.2 רם פודמזו בתיה 13.2 אבו מוך עאיד 19.2 בינשטוק זנטה 5.2 יוחננוב סוויטה 7.2 שיטרית יוסף 18.2 סלזנב אירינה 16.2 כהן שושנה 28.2 עשור רבקה 21.2 וירטהיים גלינה 2.2 דקה נהלה 6.2 מסארוה עלי 3.2 גרינברג סויטלנה 23.2 איזיק דפנה 2.2 שעיבי רויטל 9.2 מסארווה עזיזה 8.2 דוד לימור 19.2 אוחנה רבקה 7.2 גינת מירב 12.2 חיג'אזי נסרין 25.2 אטיאס גילה 10.2 לוי נתנאל 27.2 אגבאריה מוחמד 3.2 נדאף הזאר 14.2 אוחנה ורד 28.2 אפטקר אריה 28.2 אשתר מיכל 25.2 גולדנר ליבנה 16.2 אסרף דניאל 13.2 שקולניק סבטלנה 15.2 רייפמן סבטלנה 22.2 רונן אנה 3.2 מנשירוב סופה 17.2 פרנקל ילנה 18.2 מאיר סלבו 28.2 אומנסקי רדמילה 28.2 מוואסי תחריר 25.2 אדנייב אינגה 10.2 דרביאני נטליה 6.2 סיגלוב טטיאנה 8.2 לוי אילנה 8.2 מגאדלה חתאם 10.2 זילכה לימור 28.2 עיד דנה 9.2 סובול אנה 20.2 נגר ענבר 19.2 ברואון טטיאנה 19.2 מצארווה סברין 24.2 מרעי זיאד 27.2 עסלי מוחמד 21.2 גרבאן מרים 8.2 זחאלקה למא 17.2 ח'טיב סלים 20.2 נג'ארה מריאנה 8.2 חג'וג' מג'יד 8.2 גרבאן סומייה 19.2 מרעי נהייה 25.2 ענאבוסי עותמאן 15.2 צוק בראון רוני 24.2 גרבאן איסרג' 15.2 עמאש חוסניה 7.2 ג'רבאן דוואס 4.2 שיבלי פאטמה 28.2 אגבאריה סמאח 28.2 לבון אמיר 3.2 ותד רימאז ברכות חמות לילידי חודש פברואר פיזיותרפיה הפעלה פסיבית והשפעתה על קיצור בטווח התנועה בקרב מטופלים קשים מאמר בנושא התפתחות קונטרקטורות – קיצור בטווח התנועה, בקרב ,18-60 מטופלים. המטופלים, בגילים 60 מטופלים קשים מציג מחקר שבדק חולקו באופן שווה לקבוצת מחקר וקבוצת ביקורת. במחקר נעשה שימוש בשני כלים: כלי ראשון - גיליון הערכת מטופל (כללי, חומרת המצב, עירנות). כלי שני - שני סולמות של הערכת גמישות מפרקית ויכולת ניידות משותפת / צורך בעזרה. כל מטופל בקבוצת המחקר קיבל תרגילי פעילות מוקדמים והמטופלים בקבוצת הביקורת קיבלו טיפול שגרתי בבית חולים. .15- שתי הקבוצות היו במעקב אחר התפתחות קונטרקטורות ביום ה התוצאות הצביעו על הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות המחקר בזוויות .15- המפרקים של חמישה מפרקים מרכזיים, ביום הראשון וביום ה המסקנות היו, כי ליישום נכון של תרגילי פעילות מוקדמים, בהם נעשית הפעלה פסיבית על חולים קשים בטיפול נמרץ, ישנה השפעה חיובית משמעותית על הפחתת התרחשות של קונטרקטורות. לצערנו, לא קיימים מספיק מחקרים על טיפולים פסיביים מחוץ לתחום השיקום ומועטה מאוד ההתייחסות לאוכלוסייה שלנו בסיעוד. באופן כללי, הפעלה פסיבית מביאה עמה יתרונות משמעותיים בהפחתת כאבים ואף תורמת לשיפור זרימת דם, הפחתת שינויים ניוונים/דגנרטיבים של מפרקים, הפחתת נוקשות מפרקית, ריכוך רקמת החיבור (גידים, קפסולה, רצועות), גירויים תחושתיים ומוטוריים. באופן כללי, נראה שכמעט לא קיימים מחקרים לגבי הפעלה פסיבית. רוב המחקרים מתייחסים להפעלה פסיבית במטופלים בקבוצות ספציפיות, כמו שיקומיים, בעיקר נוירולוגיים, או בקומה, לאחר פגיעות ראש או אירועים לבביים/מוחיים וטיפול נמרץ. בכל הנוגע למטופלים סיעודיים כרוניים, כמעט לא קיימת התייחסות לנושא. ג'יהאד יונס פיזיותרפיסט אבטחת מידע
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=