חדשות שהם www.shoham-medical.org.il | דף קשר ומידע לעובדי מרכז "שהם" פרדס חנה 2023 יוני 273 גיליון ד"ר תמי פורת-פקר ביום דיונים מיוחד בכנסת במאי התקיים במשכן הכנסת 16- ב יום דיונים מיוחד בנושא "והדרת פני זקן". הדיונים בוועדות השונות של הכנסת עסקו כולם בנושא הזיקנה והאתגרים הייחודיים של בני הגיל השלישי. סגנית מנהלת בית החולים, ד"ר תמי פורת-פקר, הוזמנה לתת את הרצאת הפתיחה בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה, בנושא "טכנולוגיות וכלים דיגיטליים לסיוע ושיפור איכות החיים של בני הגיל השלישי". הדיון היה מקיף ובמהלכו הוצגו כיווני פעולה וטכנולוגיות שצפויים לסייע בהנגשה, באוריינות דיגיטלית ובחדשנות בבריאות. ד"ר פורת-פקר הדגישה את החוויה יוצאת הדופן ואת החשיבות הרבה שבהעלאת הנושא החשוב לסדר היום הציבורי. יום עיון בנושא בטיחות הטיפול התרופתי התקיים ב"שהם" טעויות במתן תרופות הן גורם הסיכון הגדול ביותר מבין כלל הטעויות הרפואיות. היחידה לבטיחות הטיפול ב"שהם", בהובלתה של מרינה גיבורגיזוב, פועלת להטמעת תרבות בטיחות בכלל ובטיחות הטיפול התרופתי בפרט. בטיחות הטיפול התרופתי הינה נושא מרכזי, היות שהטעויות העלולות להתרחש בתהליך מתן התרופה הינן רבות ומגוונות, החל ממתן ההוראה לתרופה, דרך אחסון, ניפוק, מתן התרופה ותיעוד. על מנת לחדד את הנושא ולהעבירו לאנשי צוות מסקטורים שונים, התקיים ב"שהם" יום עיון בנושא בטיחות הטיפול התרופתי, בו לקחו חלק רופאים, אחיות, רוקחים ועובדי מעבדה. במהלך יום העיון הוצגו תחקירי אירועים הנוגעים לנושא והתקיימו הרצאות בנושא שימוש מושכל בתרופות בגיל המבוגר, בטיחות הטיפול התרופתי מנקודת מבטם של שירותי הרוקחות והקשר בין קוגניציה לניהול הטיפול התרופתי. עוד התקיימה הרצאה של ד"ר אופיר לבון בנושא טיפול בנוגדי קרישה אנטיאגרגנטים ואופיאטים בגיל השלישי. תודה להנהלת "שהם" שמובילה את תחום בטיחות הטיפול במחויבות רבה ומעודדת תהליכים חוצי ארגון לשיפור בטיחות הטיפול. סדנת פיתוח מחקר לסיעוד בשיתוף רמב"ם באמצע החודש התקיימה, לראשונה במרכז הרפואי "שהם", סדנת פיתוח מחקר לסקטור הסיעוד ומקצועות הבריאות. הסדנה התקיימה בהנחיה של צוות המחקר והחדשנות של הנהלת הסיעוד של הקריה הרפואית רמב"ם. במסגרת הסדנה הצוותים זכו להרצאות שעסקו בתכנון, פיתוח וביצוע מחקר ולהתנסות בפיתוח רעיונות. ד"ר אלונה מטבייצ'וק, עוזרת רפואית בכירה למנהלת בית החולים, מנהלת תחום מחקר ומתמחה במינהל רפואי ברמב"ם, אמרה: "שמחה וגאה לראות את תחום המחקר ב'שהם' מתפתח ומתרגשת לראות את העניין והיוזמה בקרב המנהלים והצוותים. הם העתיד של 'שהם'. אני מודה להנהלת הסיעוד של רמב"ם על הוצאת הסדנה לפועל. תודה מיוחדת להגר ועינת ובהצלחה בתפקידיהן החדשים. אני בטוחה שזו רק התחלה של שיתוף פעולה ארוך טווח". נועה רפאל גולדרייך ד"ר סבטלנה ז'לודקוב מרינה גיבורגיזוב קובי מושקטל
במאי נורתה יריית הפתיחה לאירועי שבוע האחות ב"שהם", 8- ב u , בית בפגישה של הנהלת הסיעוד עם הצוות המקביל של "מרחבים" חולים לבריאות הנפש. המפגש היה צעד ראשון בדרך לשותפות, דיאלוג והפריה הדדית, ובמהלכו נדונו תכנים, דילמות וממשקים משותפים של שני העולמות – גריאטריה ופסיכיאטריה. פעילויות לטובת הצוותים באותו יום ממש התקיימו ב"שהם" u – מונשמים, פנימית, שיקום, גריאטריה מורכבת בכל המחלקות ותשושי נפש. עו"ס ליבנה גולדנר העבירה שיעורי יוגה, והדיאטנית נועה גבריאל העבירה שיעורי פילאטיס. ההיענות היתה מדהימה. סדנה בנושא פעילות נוספת תחת כותרת שבוע האחות היתה u . הסדנה התקיימה במרכז אחריות משמרת לאחים והאחיות הכנסים של "שהם", בהנחיית היועצת הארגונית אריאל שוץ, כחלק מפיתוח אישי ומקצועי של האחיות והאחים ב"שהם". מחקר במאי התקיים במרכז הרפואי רמב"ם יום בנושא 9- ב u . ביום זה לקחו חלק, בין השאר, גם הסגנים של וחדשנות בסיעוד אחראיות המחלקות ב"שהם". במאי חולקו 10- הנהלת המרכז הרפואי פינקה את העובדים וב u בצירוף ברכת ההנהלה.סנדוויצ'ים עמוסי כל טוב,בכל המחלקות את הסנדוויצ'ים הכינו עובדי מערך המזון שלנו ואת החלוקה לקחו על עצמן טלי שמואלי, סגנית מנהלת הסיעוד, ואתי שטרית, מפקחת החטיבה האקוטית. יו"ר ועד האחיות של "שהם", יוליה וולקוב, עברה בכל אחת u ממחלקות האשפוז ובירכה את עובדות ועובדי מערך הסיעוד – מטען מהיר, דיסק כולם גם קיבלו שי שווהלרגל שבוע האחות. גיגה ומפצל שמתאים לכל סוגי הטלפונים הניידים. 16 און קי במאי התקיים אירוע השיא של שבוע האחות, שגם חתם 11- ב u במסגרת הפנינג ענק ברחבת מרכז הכנסים. את השבוע וכלל ההפנינג הוקמו שמונה תחנות, דרכן אמורים היו לעבור כל האחים והאחיות, להשתתף בפעילות ולענות על שאלות. כמו תמיד, גם כאן מערך המזון פינק בעמדות שתייה, סנדוויצ'ים ומיני מתוקים. להתראות בשנה הבאה! שבוע האחות
פורום עו"סיות ארצי במחלקות מונשמים התכנס ב"שהם" במאי התקיים ב"שהם" מפגש 3- ב ארצי לעו"סיות העובדות במחלקות מונשמים בבתי חולים ברחבי הארץ. הפורום פעיל זה תשע שנים והוקם ביוזמת עו"סיות חטיבת המונשמים של "שהם", שגם הקימו קבוצת ווטצאפ משותפת. אחת לשנה מקיימות חברות הפורום מפגש עמיתים מקצועי. השנה התקיים המפגש תחת הכותרת "שימור ושיפור איכות החיים למטופלים המונשמים והמאושפזים זמן ממושך בחיבור גוף-נפש". בפתיחת המפגש התקיימה סדנה לימודית וחווייתית של "אקו - מפה רוחנית". את המפגש הנחתה ענבל זאבי, סטודנטית לליווי רוחני. התנסינו בכלים להעצמת חוויית השיחה האישית עם המטופל ומשפחתו, באמצעות חיבור לאירועים ודמויות משמעותיים בחיים האישיים והכרה בכוחות האדם למצוא משמעות לחייו. בהמשך התנסינו בטיפול רפלקסולוגי במטופל המונשם, אותו העבירה הדר חן, רפלקסולוגית העובדת במחלקת מונשמים א' עם מטופלי עמותת אקי"ם, שהדגימה הלכה למעשה את חשיבות המגע ומשמעותו. היא גם הציגה מקרה לדיון על מטופלת נוטה למות שהמשיכה עד יומה האחרון לקבל טיפול במגע. לסיום החלק המקצועי של המפגש העביר ד"ר דורון מרימס, מנהל המחלקות לתשושי נפש, הרצאה מרתקת על חשיבות הגרייה במוסיקה במטופל המונשם. לאחר החלק הלימודי התקיים מפגש עם מטופל ומשפחתו במונשמים א', מטופל שריגש את כל המשתתפות עם סיפורו האישי. הוא סיפר על מציאת משמעות באמצעות בניית דגמי לגו מפוארים וכיצד הוא מפיק מכך, מעבר לתוכן המעשי, גם תוכן רוחני. "העיסוק בלגו משכיח ממני את המחלה וגורם לי להיות חי ומתפקד", אמר. המפגש עורר התרגשות רבה ושאלות מעוררות דיון ומחשבה. יונית אברהם אוחיון ויעל בן דרור עו"סיות חטיבת מונשמים נעים להכיר תיגריד זחאלקה עובדת משק, מחלקה פנימית תת חריפה , תושבת כפר קרע 4 + נשואה כחמש שנים ב"שהם", כמעט מאז שהחלה לעבוד היא בפנימית. תיגריד: הגעתי ל"שהם" אחרי כשש שנים שעבדתי בהוסטל בשער מנשה. אחרי אירוע עם חולה, שהרגשתי סכנה, החלטתי לעזוב. אני מאוד אוהבת לעבוד עם אנשים וכשהילדים יגדלו, אולי אעבור לטיפול. במחלקה נהדר עם הצוות והמטופלים. נכון שקשה, אבל אני אוהבת את העבודה ומתחברת לכולם. אני מתחילה כאן את היום עם חיוך. יש נציגות לגימלאי "שהם" במאי התקיימו בחירות לנציגות גימלאי "שהם". 16- ב הבחירות נערכו בפיקוח ועדת בחירות ושני משקיפים גימלאים. בתום הליך מרתק נבחרו לייצג את הגימלאים: רבקה סדובניק, שושנה דבש, ניצה טל, יעקב שחרור ועמוס עדיני. ב"שהם" מייחסים חשיבות רבה לקשר עם גימלאי המרכז ואף מקיימים עבורם פעילויות מיוחדות, שהתקבלו על ידי הגימלאים בברכה ובשמחה.
סוף החיים וטיפול תומך במטופל עם דמנציה דמנציה היא מצב רפואי הפוגע קשות בתפקודו הקוגניטיבי של האדם. היא מצמצת את עולמו הפנימי ואת הקשר שלו עם העולם החיצוני. הנזק העצום שגורמת הדמנציה למוחו של האדם משרה סבל מתמשך ותסכול לחולה ומשפחתו. חוק החולה הנוטה למות מאפשר לצמצם את סבלם של חולים חשוכי מרפא בחודשי חייהם האחרונים. הוועדה אשר גיבשה את החוק כללה קבוצה של אנשי משפט, דת ורפואה. קבוצה גדולה של מומחים, שהתמקדה בשני עקרונות לצורך הגדרת החולה כנוטה למות - האחד - מידת הסבל של החולה, והשני - משך הזמן שנותר לו לחיות. אנחנו, המטפלים בחולים עם דמנציה וקשובים לבני המשפחות, מודעים למידת הסבל של החולה ובינינו ישנה תמימות דעים שמעטים המצבים ברפואה, כמו דמנציה, אשר מידת הסבל הנגרמת מהם כה גדולה. העיקרון העוסק בתוחלת החיים פונה לחוק, הקובע שכדי להגדיר חולה נוטה למות, יש צורך להעריך כי תוחלת חייו לא תעלה על ששה חודשים. קשה מאוד לקבוע תוחלת החיים של חולה עם דמנציה. אמנם חולים רבים עם דמנציה סובלים גם ממחלות נוספות, אך מהלך הדמנציה אינו צפוי וקשה מאוד לקבוע, בניגוד למחלות ממאירות למשל, מה תוחלת החיים הצפויה לאדם החולה. עיקרון זה עלול לגרום לכך שחולים עם דמנציה מתקדמת לא יוגדרו חולים הנוטים למות ועלול להיווצר מצב שבניגוד לרצונו או רצון משפחתו, החולה יעבור החייאה או הנשמה וטיפולים לא רצויים אחרים. במחלקות לתשושי נפש אנחנו, בעזרת צוות טיפול תומך של בית החולים בראשותו של ד"ר נביל גרה, מתמודדים עם שאלות אלה בחולים ספציפיים ומנסים למצוא את הדרך לכבד את רצונם בתקופת חייהם האחרונה. הדבר אמור בנושאים של הקלה על כאב, טיפול בדיכאון, בהזיות ובמצבים אחרים, הגורמים להם למצוקה, לאחר וידוא עם המשפחה לגבי רצונותיו של החולה כפי שהביע אותם טרם התפתחות הדמנציה, כמו למשל מאילו טיפולים להימנע. מטרת הטיפול העיקרית במחלקות לתשושי נפש היא לאפשר לחולים איכות חיים טובה ככל שניתן, בהתאם לרצונם ורצון משפחתם. את איכות החיים ניתן לשפר בעזרת טיפול נכון וחמלה, גם בסלילת הדרך בה האדם יעזוב את העולם. דבי ריעני אחות אחראית מחלקת תשושי נפש ב' התפתחויות באבחון ובטיפול במחלת אלצהיימר בשנים האחרונות מתרחשת לנגד עינינו מהפכה באמצעי האבחון ובאפשרויות הטיפול בדמנציה. בעבר האבחון היה קליני והתבסס רק על נוכחות סימפטומים, כמו פגיעה בזיכרון, בהתמצאות, בתפקודי השפה ובשיפוט. עד לאחרונה הטיפול התרופתי הזמין שימש להקלה על ההפרעה הקוגניטיבית, אך לא השפיע על מהלך המחלה. מתוך ההכרה בכך ששינויים במוחם של החולים מתרחשים מספר שנים לפני התפתחות התסמינים הקליניים, פותחו אמצעי אבחון חדשים, המאפשרים לאתר את אותם שינויים אופייניים מספר שנים לפני הופעת הדמנציה. אמצעים אלה כוללים, בין השאר, בדיקות הדמיה . בדיקת Amyloid PET מתוחכמות, למשל בדיקת הדמיה זו מזהה שקיעה של עמילואיד במוחם של החולים במחלת אלצהיימר. השילוב של בדיקות מעין זו, המאפשרת אבחון מוקדם וזמינות של תרופות שיכולות לעכב שינויים אלה, פותח חלון הזדמנויות לעצירה ואף מניעה של דמנציה. הוכנסה לשימוש התרופה 2021 בשנת לטיפול במחלת אלצהיימר. מנגנון Aducanumab הפעולה של תרופה זו ושל דומות לה הוא הפחתה של אותם משקעי עמילואיד במוחם של החולים. תרופות אלה עשויות להביא להאטה, עצירה או מניעה של מחלת אלצהיימר. בהיעדר הוכחה גורפת ליעילות התרופה ובנוכחות תופעות לוואי, עורר ביקורת Aducanumab אישור התרופה נוקבת מצד בכירים בארגון הבריאות והמזון .FDA האמריקאי ההשקעת משאבים במחקר ובפיתוח אמצעים לאבחון מוקדם וטיפול תרופתי לדחייה או מניעה של המחלות הניווניות של המוח היא מתבקשת ומבורכת. יחד עם זאת, חשוב לזכור ולהפנים שהדרך להשגת מטרה זו עוד ארוכה ועלולה להימשך שנים רבות. דמנציה מתקדמת היא אחד המצבים הרפואיים שמידת השפעתם על החולה ומשפחתו חמורה במיוחד ונמשכת לאורך שנים. אין ספק, כי תמיכת מערכת הבריאות בחולים עם דמנציה ובני משפחותיהם היא הדבר המתבקש והאנושי. אם כך היו פני הדברים, היינו מצפים שלכל חולה עם דמנציה מתקדמת תהיה נגישות למעקב רפואי זמין ולטיפול זמין של שירותי רפואה, סיעוד ומקצועות הבריאות בכל שלבי מחלתו, דבר שבפועל לא מתרחש כיום. החשיפה הסביבתית והתקשורתית של הציבור להשלכות הקשות של הירידה הקוגניטיבית על האדם ומשפחתו, והפחד מפני דמנציה והרצון המוצדק והמשותף לרבים למנוע את התפתחותה, עלולים להשפיע על סדר העדיפויות בחלוקת המשאבים לטובת אבחון מוקדם וטיפול מניעתי, על חשבון מעקב ארוך שנים וטיפול בחולים בשלבי מחלה מתקדמים. הצורך בשירותים זמינים, נגישים ובאיכות גבוהה לכל אדם עם דמנציה ולכל מטפל עיקרי קיים היום ויידרש גם בעתיד. אנו רואים את המרכזים הגריאטריים כמסגרת נכונה למעקב ולטיפול בחולים עם דמנציה בכל השלבים. יש להתחיל בכך שלכל חולה עם דמנציה תהיה נגישות למרפאה רב מקצועית, בה הוא יהיה במעקב של רופאים, אחיות ואנשי מקצועות הבריאות. במרפאות אלה יש לתת תשומת לב מיוחדת לתמיכה במטפל העיקרי. חשוב שצוות המרפאה יהיה זמין כאשר מתעוררת בעיה חריפה. בנוסף למרפאה, רצוי שבמסגרת מרכז מעין זה תהיה מחלקה לאשפוז קצר משך, לאבחון ואיזון סימפטומים התנהגותיים חריפים, ומחלקות לאשפוז ממושך. מעטים בחברה זקוקים לעזרה ותמיכה כמו האדם הסובל מדמנציה מתקדמת והמטפל בו. חשוב ביותר להכיר את המצוקה הזו ולנתב משאבים כלכליים ומשאבים אנושיים-מקצועיים איכותיים לאתגר לאומי זה. ד"ר דורון מרימס מנהל חטיבת תשושי נפש קורס דמנציה ודליריום חודש מאי השנה התאפיין בפעילות להעלאת הידע בנושאי דמנציה בקרב צוותי המחלקות לתשושי נפש. במקביל, במהלך החודש התקיים ב"שהם", זו השנה השלישית, קורס דמנציה ודליריום, הנמשך חמישה ימים - יום בשבוע. הקורס מיועד בעיקר למשתתפים מחוץ לבית החולים, אך גם לצוות בית החולים. המשתתפים בקורס מגיעים מתחומים מגוונים, בהם רפואה, סיעוד ומקצעות הבריאות השונים. בשנה שעברה השתתף בקורס אפילו סוכן ביטוח חיים, עובדה המדגישה עד כמה דמנציה היא נושא חשוב והעיסוק בו הולך ומתרחב. הרצאות הקורס והדיונים הקליניים נערכים בנוכחות צוות רב מקצועי ממחלקות בית החולים השונות, כולל נציגים ממקצועות הבריאות, סיעוד ורפואה. קהל היעד המגוון מאתגר את המרצים בכך שההרצאות והדיונים צריכים להתאים ולעניין משתתפים מתחומים שונים. קושי זה הוא גם היתרון של הקורס, בכך שניתן ללמוד מניסיונם של אנשים המגיעים מתחומים שונים וביחד ניתן ליצור תמונה רחבה ומקיפה של הגישה לחולה עם דמנציה. ההרצאות עוסקות במחלות השונות הגורמות לדמנציה, בהתמודדות הצוות הסיעודי בטיפול בחולים עם דמנציה המאושפזים בבית החולים ובאתגר הייחודי של כל אחד ממקצועות הבריאות בטיפול בחולה עם דמנציה. מקום מיוחד ניתן לחשיבות התמיכה בבני המשפחה של החולה. זו הזדמנות להודות על התרומה הגדולה של כל אחד מהמשתתפים שלוקחים חלק במתן ההרצאות, בהשתתפות ובהנחיית הדיונים. תודה מיוחדת לצוות מינהל ומשק, אולם הכנסים, תחבורה, מטבח ולתמר וינטראוב, שמושכת בחוטים ודואגת שהארגון יתבצע באופן מוצלח ביותר. ד"ר דורון מרימס מנהל חטיבת מחלקות תשושי נפש חודש הדמנציה
התאמת תעסוקה למטופל עם דמנציה , אובחן עם דמנציה 72 אלכס, בן לפני כשלוש שנים. בעבר היה אדם פעיל וחברותי, יצא עם אשתו לסרטים, הרצאות וטיולים ואהב להיפגש עם חברים ולקרוא ספרים. מאז שחלה הצטמצמו משמעותית עיסוקי הפנאי שלו ורוב היום הוא יושב על הכורסה בביתו ובוהה בקירות. לעיתים הוא נראה באי שקט, מתוסכל ומתקשה להבין את הסביבה. הוא הפך להיות מכונס בעצמו ונראה שאיבד את שמחת החיים שאיפיינה אותו בעבר. האם התאמת תעסוקה יכולה לשפר את איכות חייו של אלכס? איזו תעסוקה? מדוע היא חשובה? אדם בכל גיל מעורב בפעילויות שונות, המספקות את צרכיו ומעניקות טעם ומשמעות לחייו. היכולת לקחת חלק בעיסוקי פנאי חשובה במיוחד בגיל המבוגר ובמצבי מחלה, כאשר היכולות מצטמצמות וישנה התמודדות עם שינויים רבים – התנהגותיים, פיזיים, חשיבתיים וחברתיים. התאמת תעסוקה לחולי דמנציה היא אתגר רב חשיבות, שמצריך ידע על המחלה וחשיבה יצירתית. בין המטופלים עשויה להיות שונות רבה והתעסוקה צריכה להיות מותאמת אישית למצבו של האדם, החל מהשלב ההתחלתי לאחר האבחון, דרך השלב האמצעי ועד לשלב המתקדם והקשה ביותר של המחלה. נקודות עיקריות בהתאמת הפעילות: • ניתן לדרג כל פעילות בהתאם למצב וליכולות המטופל, למשל שימוש בקלפים. ניתן לבקש למיין לסדרות (רמת קושי גבוהה יותר), או לסדר לפי רצף מספרים או לקרוא את המספר (רמת קושי נמוכה יותר). • מומלץ לגוון את הפעילות ולנסות מדי פעם פעילות חדשה. • חשוב שהפעילות תתאים לתחומי העניין של האדם בעבר. כן ניתן לנסות להתאים פעילויות חדשות. • השתתפות בכל פעילות צריכה להיעשות בהסכמה. לעיתים יש לתת עידוד. • ההפעלות צריכות להיות מותאמות לאדם מבוגר ולא ילדותיות. • כדאי לשלב את הפעילות בסדר היום הקבוע בבית, למשל קיפול כביסה, השקיית עציצים. • יש לדאוג לארגון סביבת הפעילות - הפחתת גירויים מסיחים, כמו טלוויזיה ורעשי רקע, תאורה מתאימה. • חשוב לזכור שחוויית ההשתתפות בפעילות חשובה יותר מאשר התוצאה, בעיקר כאשר יש מעורבות של קשר בין אישי בין המשתתפים. • מומלץ שימוש בטכנולוגיות לגיוון, גירוי ועידוד לפעילות. בשנים האחרונות חלה התפתחות באפליקציות המותאמות לאנשים עם ירידה קוגניטיבית, למשל משחקים שונים דרך טאבלט. דוגמאות לפעילויות ביחד עם המשפחה/מטפל: התבוננות באלבומי תמונות. שירת שירים מוכרים. מיון קלפים לפי סדרות, רצפים. התבוננות בתמונות של אישים מפורסמים, מקומות ואירועים היסטוריים, בעיתון, אתר אינטרנט או ספרים. גלגול חוט סריגה. תרגילי חשבון קלים. שיחה על מאכלים ומתכונים. פעילויות ביתיות, כגון מיון וקיפול גרביים, ניגוב סכו"ם ומיון למגירה, הכנת מיץ תפוזים. רחיצת פירות וירקות. עבודות יד ואומנות באמצעים שונים, למשל גירים, עפרונות, מכחול, צבע, דפי צביעה, הדבקת תמונות מעיתונים, יצירת קולאז'. פעילות מחוץ לבית: יציאה לטיול קצר, ישיבה בגינה הציבורית, יציאה לבית קפה. כל הפעילויות צריכות להיות בליווי ומותאמות למצב ולרצון המטופל. זכרו, תעסוקה משמעותית ומעוררת עניין יכולה לתרום לשימור יכולות קוגניטיביות, מוטוריות וחברתיות ולשמירה על תחושת ערך עצמי, סיפוק ומשמעות. ניתן להתייעץ עם מרפא/ה בעיסוק לגבי התאמת הפעילות. לימור דוד מרפאה בעיסוק התמודדות הצוות בטיפול בחולה תשוש הנפש חולה המאושפז במחלקה לתשושי נפש סובל מהפרעה קוגניטיבית קשה, עם פגיעה בהבנה, בזיכרון, ביכולת להביע את עצמו, בהתמצאות במרחב ובשיפוט ועם תובנה לקויה לגבי מצבו והסיכונים הכרוכים בכך. החולים מתאפיינים בשינויים התנהגותיים, הכוללים אי שקט, תוקפנות, דיכאון, הזיות, מחשבות שווא ומגוון רחב של הפרעות התנהגות. פעמים רבות מדובר בהתנהגות שאינה צפויה ולעיתים אף מסכנת את החולה וסביבתו. הצוות במחלקות תשושי הנפש מתמודד בשגרה עם הפרעות התנהגות מגוונות, התמודדות הדורשת סבלנות והכלה, גישה אנושית ויצירתיות. הצוות מתמודד עם אירועים של תוקפנות מילולית ופיזית, צפויה ושאינה צפויה. החולים במחלקה נוטים לשוטט ויש להשגיח עליהם כדי למנוע עימותים בין חולים משוטטים וחולים המרגישים מאוימים מקרבתם. יש להשגיח שאף חולה לא יצא, בטעות או בכוונה, משטח המתחם, דבר אשר עלול להוות עבורו סכנת חיים. הפרעות קוגניטיביות, הפרעות התנהגות, בעיות רפואיות וטיפול תרופתי הרגעתי, כל אלה מגבירים את הסיכון של החולים לנפילה, דבר הדורש השגחה רבה והכרה ביכולות ובהתנהגויות האופייניות לכל חולה וחולה. משפחת החולה המאושפז חווה תסכול מתמשך ממצב בן המשפחה, הסובל מדמנציה מתקדמת. המשפחה זקוקה לתמיכה רציפה של אנשי הצוות, תמיכה שחייבת להיות מלווה בהיכרות אישית ובבניית אמון לאורך זמן. בנימה אישית - לאחר שנים רבות של עבודה בתחום הסיעוד, העבודה במחלקות לתשושי נפש היא אתגר גדול, אך כגודל האתגר כך גם גודל העניין והסיפוק מההצלחה בהתמודדות עם מצבים מורכבים ומרצון הצוות לעשות ככל שניתן כדי לשפר את איכות החיים של החולים. דינה זריהן אחות אחראית תשושי נפש א' נעים להכיר נטליה אימנילוב מטפלת, מחלקה פנימית תת חריפה נכדים כאומנה 3 נכדים ועוד 4- , סבתא ל 4 + נשואה שנה ב"שהם", במהלך השנים עבדה בכל המחלקות 30 האקוטיות. נטליה: החזון שלי הוא לטפל בחולים כאילו אני מטפלת בהורים שלי. התחלתי לעבוד ב"שהם" כעובדת משק, בגיל . אחרי שש שנים הבנתי שאני נמשכת יותר לטיפול ועברתי 20 תפקיד. הרגשתי שבטיפול אני יכולה להעניק יותר. חודש הדמנציה
עוד ארוכה הדרך התמודדות עם דמנציה היא מסע ארוך וממושך, למטופל ולבני המשפחה. לכל שלב במחלה מאפיינים אחרים, המביאים איתם אתגרים חדשים ושונים וצורך בהסתגלות מתמדת למציאות משתנה. בשלב האבחנה המטופל ומשפחתו עוברים טלטלה המזעזעת את תחושת השליטה, את הזהות ואת היכולת לצפות אירועים, והם עוברים תהליך של אובדן ואבל. ההתמודדות עם המצב החדש פוגשת את המטפלים בשלבי חיים שונים, לעיתים בעיתוי לא מתאים. ההתמודדות מלווה בלחצים נפשיים, פיזיים, כלכליים, חברתיים ובריאותיים, כאשר קיים קושי להתמודד עם הטיפול בחולה ובמקביל עם הביורוקרטיה. ככל שהמחלה מתקדמת המטפלים חווים עומס טיפולי, המוביל פעמים רבות לצמצום חיים חברתיים ומשפחתיים, לצורך לצמצם שעות עבודה ולעיתים אף להפסקת העבודה. הם חווים תחושה של חוסר הערכה, תחושה שלילית כלפי המטופל וכלפי הטיפול, עייפות כרונית וחולשה גופנית. האתגרים המשתנים הופכים את המטפל ל"מטופל נסתר", הנאבק על בריאותו הנפשית והגופנית. בשיא הקושי מופיעה הרגשת ה"שבוי בתפקיד". לא מעט פעמים המטפלים מרגישים לכודים בתפקיד המטפל וממשיכים בכך בשל נורמות וציפיות החברה, המובילות לתחושות של כעס, רגשות אשמה וקושי לקבל החלטה על אשפוז במסגרת. רוב המטופלים מגיעים לאשפוז כרוני בשלב שבו למשפחה אין יותר כוחות ומשאבים נפשיים ופיזיים להתמודד עם הטיפול, בעיקר בשל שינויים קיצונים בהתנהגות, עד כדי תוקפנות ומילולית פיזית והתנגדות לטיפול. יחד עם זאת, חלק מהמשפחות מתקשות לקבל את ההחלטה ודוחות את המעבר למסגרת בשל פחדים, רגשות אשמה וחששות מתגובת המטופל והסביבה הקרובה. עם המעבר למסגרת כרונית, המשפחה, כמו המטופל, עוברת תהליך של הסתגלות וזקוקה לתמיכה וליווי של כל הצוות הרב מקצועי במחלקה, על מנת להגיע לקבלה של המציאות החדשה, לרכוש את האמון בצוות ובטיפול ולאפשר להם להרפות ולחזור לחיי שגרה. התפקיד שלנו כמטפלים הוא לחזק אותם, לתת לגיטימציה לבחירתם ולסייע להם להחזיר לעצמם שליטה על הרווחה הנפשית והגופנית שלהם. חלק חשוב ביותר בהשגת מטרות אלה נעשה על ידי היכרות וקשר קבוע עם המשפחה, עדכונים שוטפים בשינויים, זמינות ושקיפות של הטיפול. כלי חשוב לסיוע למשפחה בהתמודדות עם הטיפול בחולה עם דמנציה, בקהילה ולאחר אשפוז, הוא קבוצת התמיכה המתקיימת ב"שהם", בה בני המשפחה מקבלים כלים להתמודדות ונעזרים בחברי הקבוצה ובניסיונם האישי כדי להתמודד עם המצבים המשתנים של המחלה. דפנה אייזיק עו"ס חטיבת תשושי נפש הצוות הרב מקצועי של מחלקות תשושי נפש ביקר בכפר שאול בירושלים השאלה שהטרידה את הצוות שיצא לסיור בבית חולים פסיכיאטרי היא האם כל החולים המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטרים הם פסיכיאטרים או דמנטים עם הפרעות נלוות. הצוות המוביל של שתי המחלקות לתשושי נפש שלנו התארח בכפר שאול, המרכז הממשלתי לבריאות הנפש בירושלים. כפר שאול הוא בית חולים פסיכיאטרי לחולי נפש, הממוקם בהר נוף שבירושלים. בית על הריסותיו 1951- החולים הוקם ב של הכפר הערבי דיר יאסין. הוא נמצא כיום בבעלות משרד הבריאות ומסונף למרכז הרפואי הדסה באוניברסיטה העברית. המרכז משרת את כלל האוכלוסייה של אזור מיטות אשפוז 450 ירושלים וכולל בשני המתחמים של בית החולים, בכפר שאול ובאיתנים. בסיור מרתק, שכלל את סיפורו ההיסטורי של בית החולים, שנערך על ידי מנהל המרכז, ד"ר גדי לובין, הכרנו את המקום המיוחד, את החזון והשירות של בית החולים בירושלים וסביבתה, כאשר הדגש העיקרי הוא הכנסת הקהילה ושיתופה בפעילויות מגוונות בתוך בית החולים. מאוחר יותר התארחנו במחלקה הפסיכוגריאטרית והחל דיון בנושא סוג המטופלים, אופן האבחון והשירותים הניתנים בתוך מתחם המרפאות 10- בית החולים וב הפועלות בקהילה ושייכות לבית החולים. טלי שמואלי סגנית מנהלת הסיעוד מטופלים תשושי נפש יצאו לביקור בקניון מדי פעם מקיימים אנשי הצוות של שתי המחלקות לתשושי נפש פעילויות הפגה ויציאה מהשיגרה למטופלים. אחת כזו אירעה ממש באחרונה, כאשר המטופלים יצאו לביקור בקניון אורות באור עקיבא, בליווי צוות רב מקצועי. מה שעבור כל אחד מאתנו נחשב פעילות שגרתית למדי, הפך עבור המטופלים לפעילות חווייתית ומעצימה. לכל מטופל הוצמד מלווה ויחד שוטטנו בין חנויות הקניון, כאשר כל אחד סייר בקניון על פי רצונו של המטופל אותו ליווה. יש שבחרו להסתובב בין החנויות, יש שבחרו לשבת ולהתבונן בהולכים ושבים. כל מטופל גם ביצע קנייה לפי בחירתו - גלידה, פלאפל ואפילו אודם או עט לכתיבה. לקראת סוף הביקור התאספנו כולנו ברחבת המזון ואכלנו יחד פיצה. תודה גדולה לסבטלנה רייפמן, מדריכת התעסוקה, על ארגון האירוע והוצאתו לפועל. תודה לצוות המחלקה –האחיות האחראיות, העובדת הסוציאלית, צוות הסיעוד וכוח העזר. תודה לצוות הריפוי בעיסוק ולמדריכות התעסוקה שהצטרפו כמלוות. תודה לכל מי שלקח חלק מאחורי הקלעים ותרם להוצאת הסיור לפועל. נועה רפאל גולדרייך מנהלת שירות ריפוי בעיסוק חודש הדמנציה
ב"שהם" מתעניינים במיזם הרחפנים הלאומי במסגרת קבוצת החדשנות שמובילה סגנית מנהלת המרכז הרפואי, ד"ר תמי פורת-פקר, ביקרו סגן המנהל האדמיניסטרטיבי, טל זיו, מנהל הנדסה רפואית, יהונתן מטיס, ומפקחת איכות, נטלי אברמוביץ', במרכז ניהול ובקרה של מיזם הרחפנים הלאומי בחיפה. מדובר בפרויקט חלוצי ופורץ דרך לשינוע רפואי באמצעות רחפנים. הסיור, בו השתתפו נציגים ממרכזים רפואיים ממשלתיים נוספים, הותיר רושם בהיבטים שונים, כמו יכולות לשיתופי פעולה, בקרה מרכזית ותכנון עתידי. במהלך הסיור שמענו הרצאות מרתקות ותוכניות לעתיד וצפינו על גבי מסכים בתהליך העברת מנת דם מבית החולים רמב"ם לבית החולים זיו. בימים אלה מתקיימות טיסות ניסוי בשיתוף המרכזים הרפואיים בתחום שינוע רפואי מציל חיים. במהלך השנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית מבחינת מרחקי הנסיעה והמשקלים שרחפן יכול להטיס, כאשר משקל מקסימלי ,2023 להעברה, נכון לחודש מרץ 30 ק"ג ומרחק של עד 200 עמד על ק"מ. נטלי אברמוביץ' מפקחת איכות נעים להכיר סילביה פנקין מנצור אחות, מחלקה פנימית תת חריפה , תושבת חדרה 1 + נשואה כשנה אחות במחלקה. לפני כן עבדה במחלקה כשנתיים וחצי כסטודנטית לסיעוד. סילביה: בחרתי ללמוד סיעוד כי רציתי לעבוד עם אוכלוסייה מבוגרת. זה היה החזון שלי – לעסוק בגריאטריה. לטפל ולהעניק למטופלים מה שהייתי רוצה לקבל כשאגיע לגיל הזה. מקדמים חדשנות בגריאטריה בחודש האחרון התקיימו שני אירועים משמעותיים שנועדו לקידום החדשנות בגריאטריה ובגיל השלישי. בתחילת החודש התקיים אירוע השקת מסלול הפיילוטים – עזרטק של רשות החדשנות, לעידוד פיתוח טכנולוגיות לאנשים עם מוגבלות ולגיל השלישי. במפגש השתתפו נציגי ארגוני בריאות המעניקים שירותים לאוכלוסיות המתמודדות עם מוגבלויות שונות, יזמים ונציגי חברות הזנק. ד"ר תמי פורת-פקר, סגנית מנהלת בית החולים ומובילת תחום החדשנות ב"שהם", הציגה את "שהם" בפאנל אתרי הרצה. היא הדגישה, כי היא שמחה וגאה לייצג את "שהם" באירוע ההשקה. "מדובר באירוע בעל חשיבות רבה לקידום תחום הגריאטריה. אני מודה לרשות החדשנות, ולשאר הגופים Health.il להמובילים את החדשנות בבריאות על הזרקור המופנה השנה לגריאטריה. יחד נוכל לתת את הטיפול הטוב ביותר לאוכלוסייה המזדקנת", אמרה. אירוע נוסף היה אירוע חיבורים מקוון, שהתקיים כחלק מתהליך משולב בגריאטריה, אותו מובילים Helath.il בחודשים האחרונים בשיתוף המרכז הרפואי "שהם" וארגוני בריאות נוספים המעניקים שירותים לגיל השלישי. במסגרת האירוע הוצגו מפת האתגרים שגובשה והזדמנויות מימון לפעילות חדשנות. המשתתפים התחלקו לחדרים, בהם הוצגו פיתוחים העשויים לסייע בפתרונות לאתגרים השונים. ד"ר פורת-פקר, הובילה חדר בנושא "ניהול, טיפול ואבחון במטופלים מורכבים עם ריבוי מחלות". אירועים אלה הם תוצר של עשייה משותפת של ארגוני בריאות וחדשנות בארץ להעלאת המודעות לאתגרים בגריאטריה ובגיל השלישי ולקידום פתרונות לאתגרים הללו. אלה שמש מידענית וחברת צוות חדשנות
שבוע המודעות לקלינאות תקשורת לרגל שבוע המודעות לקלינאות תקשורת, שצוין במהלך החודש החולף, הפיצו קלינאיות התקשורת ברחבי המרכז הרפואי תמונות של פריטים הקשורים לעבודת קלינאית התקשורת. שאלנו אתכם – מה קשור? שמחנו מאוד לראות את ההיענות המרשימה של עובדי "שהם", מהסקטורים השונים, כולל ד"ר טניה בוגוסלבסקי, מנהלת בית החולים. קיבלנו הרבה מאוד תשובות, כמה מהן מאוד יצירתיות, שחיממו לנו את הלב. להלן מספר דוגמאות: "כמו שהשמש זורחת, הקלינאית גורמת למטופל עם קושי בדיבור לשפר את יכולת הדיבור". "כל זריחה היא הזדמנות חדשה לשיפור התקשורת". "שיקום משפחתי שלם / שפה משותפת". "לוח מחיק עוזר למצוא דרכי תקשורת יעילות עם הסביבה למטופל עם אפזיה או מגבלה אחרת הפוגעת בתקשורת. אביזר זה יכול לשפר את התקשורת של אדם עם אפזיה עם סביבתו". בתחרות יש רק זוכה אחת, אבל כאן המקום לציין לשבח את המשיבות החרוצות – ניצה מימון, מתאמת טיפולים, נטלי אברמוביץ', מפקחת איכות, לימור דוד, מרפאה בעיסוק, אורטל שאולי, מרפאה בעיסוק, ונאילה עוויסאת, אחות. התחרות ביניכן היתה צמודה מאוד! הזוכה בשובר מפנק היא - יעל בן דרור, עובדת סוציאלית, מונשמים א'. כל הכבוד! בת אל כ"ץ מנהלת שירות קלינאות תקשורת להלן התשובות הנכונות לתמונות: לימון – משמש בטיפולי בליעה להגברת התחושה וגירוי רפלקס הבליעה מסמיך – משמש להסמכת נוזלים לאנשים עם הפרעות בליעה צבע מאכל כחול - משמש לצביעת מרקמים בבדיקת בליעה לאנשים עם קנולה מתג – לחצן המתחבר לפלטפורמות שונות, לרוב למחשב תקשורת המאפשר הבעה באמצעות לחיצה מגבר שמיעה - משמש להגברת צלילים לאנשים לקויי שמיעה , מכיל לוחות TOUCHAT אייפד עם אפליקציית תקשורת מסוג תקשורת המותאמים באופן אישי למטופלים עם הפרעות שפה ותקשורת (כגון אנשים עם אפזיה) לוח מחיק – אביזר המסייע לשיפור ההבעה וההבנה לאנשים עם קושי תקשורתי (על רקע שמיעה, דיבור, שפה וכד') שפדל – משמש כעזר לטיפולי בליעה ושיפור תנועתיות איברי ההיגוי (למשל תרגילי התנגדות) לוח תקשורת – אמצעי לתקשורת תומכת וחלופית. מכיל תמונות/סמלים/מילים, מותאם לאנשים עם קשיי תקשורת מקל גרייה תרמי – משמש בטיפולי בליעה, ניתן לקרר אותו להשתמש בו לגרייה חושית ועידוד רפלקס הבליעה שסתום חד כיווני (שסתום דיבור) – מותאם למטופלים עם קנולה לצורך הפקת קול, שיפור התקשורת והבליעה אבחון שמ"ש (שיום מאה שמות עצם) – כלי אבחון לבדיקת יכולת שיום ושליפת מילים שסתום חד כיווני (שסתום דיבור) – מותאם למטופלים עם קנולה והנשמה מלאה לצורך הפקת קול, שיפור התקשורת והבליעה שפת הסימנים – דרך חלופית לתקשורת לאנשים עם לקויות שמיעה ו/או הפרעות בתקשורת מילולית
אבטחת מידע ציסטה על שם בייקר הגדרה גוש רך או שק מלא נוזל שנוצר מאחורי הברך. שמות אחרים ציסטה פופליטאלית או ציסטה סוניביאלית. גורמים עיקריים שינויים ניווניים, דלקת פרקים, מחלת שיגדון, טראומה ישירה לברך או פגיעה באחד המבנים החיצוניים או הפנימיים של הברך. תסמינים . גוש רך מאחורי הברך. 1 . נוקשות ונפיחות בברך. 2 . כאבים ברמה קלה עד כאבים עזים. 3 . הגבלה בטווחי הברך. 4 יצוין, כי במקרים מסוימים לא מופיעים תסמינים. אבחון . תשאול לגבי היסטוריה רפואית, פגיעות ברך, דלקות פרקים. 1 . מישוש. 2 . צילום רנטגן יבדוק אם קיימים שינויים ניווניים, פגיעה בקו 3 המפרקי או במרווח המפרקי עקב דלקת פרקים. ) נחשבת לבדיקה הכי אמינה MRI . סריקת תהודה מגנטית ( 4 לבדיקת מרכיבים פנימיים וחיצוניים בברך. . אולטראסאונד לקביעת מרקם הגוש. 5 טיפול שמרני . מנוחה לפי חומרת המצב, הימנעות ממאמץ פיזי, כמו ריצה 1 ואימונים אינטנסיביים. . פיזיותרפיה הכוללת לחיצות ממושכות, עיסוי מקומי בדגש על 2 ניקוז, אולטראסאונד טיפולי, חיזוק שרירי הברך באופן מתון, עבודה על טווחים במקרה של הגבלה, קומפרסים של קרח, חבישות לאזור הברך. , זריקות סטרואידים NON NASID . טיפול תרופתי - נוגדי דלקת 3 לברך. טיפול ניתוחי מבוצע במקרים חריגים, כאשר הטיפול השמרני אינו עוזר וקיימת פגיעה ממושכת בתפקוד המטופל. הטיפול כולל שאיבת הנוזל וניתוח אורתוסקופי לתיקון הנזק בברך. פריד הינדי פיזיותרפיסט פיזיותרפיה הגעה בתיאום מראש בלבד עם כל אחת מהמזכירות עובדים יקרים, להלן מועדים בהם תתקיים דלת פתוחה: 30.11.23 ,24.7.23 - מנהלת בית החולים, ד"ר טניה בוגוסלבסקי 27.11.23 ,12.7.23 - מנהלת הסיעוד, רונית הר-נוי בכל חודש 25 מנהל אדמיניסטרטיבי, יהודה אביצור – מדי דלת פתוחה
25.6 בן חמו דוד 7.6 לביא נדב 19.6 אדרי זהבה 12.6 גניס קלרה 1.6 אוחיון רות 25.6 אדרי עופרה 7.6 אמירי טובה 4.6 ביטן רות 12.6 אהרון שלמה 10.6 סמיונוב עלה 18.6 דוידוב זויה 27.6 שלמיאב שושנה 17.6 כהן מקס 19.6 מיכאלי סימי 2.6 סיסם חגית 2.6 אבו ואסל חסאם 21.6 חזרון דינה דניאל 2.6 חוג'יראת אמיר 28.6 מלכה שושנה 3.6 אברהם איתמר 18.6 מסארווה האני 18.6 גנח עליזה 6.6 אורלוב זינאידה 1.6 יגובוב סוראיה 5.6 אשורוב אולגה 26.6 אילישייב סמירה 13.6 גבע מוריה 30.6 בן שבת לירז 19.6 מוואסי היבא 14.6 חאמד סאגה 5.6 כבהה סמר 19.6 סימנטוב רוזה 26.6 נגנאגיה ג'ולאן 2.6 פונדק מרים 11.6 שאייב הבה 6.6 שלבי ח'ליליה תחריר 21.6 קידר לטר סיון 21.6 שיכה בהיג 13.6 ויזמן אברהם 25.6 אלבז מיכל 12.6 בן דאהוד דאוד 6.6 תורכי עואד רפיק 6.6 רוסטמי קרן 18.6 חבשה מוחמד 3.6 שבראוי דוניה 10.6 וותאוודה מיסק 16.6 עתאמנה אימאן ברכות חמות לילידי חודש יוני מפגש פסגה הנהלת המרכז הרפואי "שהם" בראשות ד"ר טניה בוגוסלבסקי, במאי את ההנהלה המורחבת של קופת חולים כללית 1- אירחה ב במחוז שרון שומרון, בראשות ד"ר ארז ליבל. המפגש איפשר שיח פתוח, במטרה לקדם את איכות הטיפול הרפואי, את שיתופי הפעולה בין המרכז הרפואי וקופת החולים ופיתוח שירותים חדשים, לטובת תושבי האזור. צעדת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במאי בפארק מקורות הירקון. 9- התקיימה ב כמו תמיד, גם הפעם יצאה מ"שהם" נציגות מרשימה של עובדים ובני משפחותיהם, שנהנו ממסלולים בתוך טבע ירוק ומהמון פינוקים. באחרונה סיים את תפקידו ב"שהם" הממונה על השירותים הטכניים, ערן אלפנדרי. בהצלחה מינויים ופרישות
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=