סוף החיים וטיפול תומך במטופל עם דמנציה דמנציה היא מצב רפואי הפוגע קשות בתפקודו הקוגניטיבי של האדם. היא מצמצת את עולמו הפנימי ואת הקשר שלו עם העולם החיצוני. הנזק העצום שגורמת הדמנציה למוחו של האדם משרה סבל מתמשך ותסכול לחולה ומשפחתו. חוק החולה הנוטה למות מאפשר לצמצם את סבלם של חולים חשוכי מרפא בחודשי חייהם האחרונים. הוועדה אשר גיבשה את החוק כללה קבוצה של אנשי משפט, דת ורפואה. קבוצה גדולה של מומחים, שהתמקדה בשני עקרונות לצורך הגדרת החולה כנוטה למות - האחד - מידת הסבל של החולה, והשני - משך הזמן שנותר לו לחיות. אנחנו, המטפלים בחולים עם דמנציה וקשובים לבני המשפחות, מודעים למידת הסבל של החולה ובינינו ישנה תמימות דעים שמעטים המצבים ברפואה, כמו דמנציה, אשר מידת הסבל הנגרמת מהם כה גדולה. העיקרון העוסק בתוחלת החיים פונה לחוק, הקובע שכדי להגדיר חולה נוטה למות, יש צורך להעריך כי תוחלת חייו לא תעלה על ששה חודשים. קשה מאוד לקבוע תוחלת החיים של חולה עם דמנציה. אמנם חולים רבים עם דמנציה סובלים גם ממחלות נוספות, אך מהלך הדמנציה אינו צפוי וקשה מאוד לקבוע, בניגוד למחלות ממאירות למשל, מה תוחלת החיים הצפויה לאדם החולה. עיקרון זה עלול לגרום לכך שחולים עם דמנציה מתקדמת לא יוגדרו חולים הנוטים למות ועלול להיווצר מצב שבניגוד לרצונו או רצון משפחתו, החולה יעבור החייאה או הנשמה וטיפולים לא רצויים אחרים. במחלקות לתשושי נפש אנחנו, בעזרת צוות טיפול תומך של בית החולים בראשותו של ד"ר נביל גרה, מתמודדים עם שאלות אלה בחולים ספציפיים ומנסים למצוא את הדרך לכבד את רצונם בתקופת חייהם האחרונה. הדבר אמור בנושאים של הקלה על כאב, טיפול בדיכאון, בהזיות ובמצבים אחרים, הגורמים להם למצוקה, לאחר וידוא עם המשפחה לגבי רצונותיו של החולה כפי שהביע אותם טרם התפתחות הדמנציה, כמו למשל מאילו טיפולים להימנע. מטרת הטיפול העיקרית במחלקות לתשושי נפש היא לאפשר לחולים איכות חיים טובה ככל שניתן, בהתאם לרצונם ורצון משפחתם. את איכות החיים ניתן לשפר בעזרת טיפול נכון וחמלה, גם בסלילת הדרך בה האדם יעזוב את העולם. דבי ריעני אחות אחראית מחלקת תשושי נפש ב' התפתחויות באבחון ובטיפול במחלת אלצהיימר בשנים האחרונות מתרחשת לנגד עינינו מהפכה באמצעי האבחון ובאפשרויות הטיפול בדמנציה. בעבר האבחון היה קליני והתבסס רק על נוכחות סימפטומים, כמו פגיעה בזיכרון, בהתמצאות, בתפקודי השפה ובשיפוט. עד לאחרונה הטיפול התרופתי הזמין שימש להקלה על ההפרעה הקוגניטיבית, אך לא השפיע על מהלך המחלה. מתוך ההכרה בכך ששינויים במוחם של החולים מתרחשים מספר שנים לפני התפתחות התסמינים הקליניים, פותחו אמצעי אבחון חדשים, המאפשרים לאתר את אותם שינויים אופייניים מספר שנים לפני הופעת הדמנציה. אמצעים אלה כוללים, בין השאר, בדיקות הדמיה . בדיקת Amyloid PET מתוחכמות, למשל בדיקת הדמיה זו מזהה שקיעה של עמילואיד במוחם של החולים במחלת אלצהיימר. השילוב של בדיקות מעין זו, המאפשרת אבחון מוקדם וזמינות של תרופות שיכולות לעכב שינויים אלה, פותח חלון הזדמנויות לעצירה ואף מניעה של דמנציה. הוכנסה לשימוש התרופה 2021 בשנת לטיפול במחלת אלצהיימר. מנגנון Aducanumab הפעולה של תרופה זו ושל דומות לה הוא הפחתה של אותם משקעי עמילואיד במוחם של החולים. תרופות אלה עשויות להביא להאטה, עצירה או מניעה של מחלת אלצהיימר. בהיעדר הוכחה גורפת ליעילות התרופה ובנוכחות תופעות לוואי, עורר ביקורת Aducanumab אישור התרופה נוקבת מצד בכירים בארגון הבריאות והמזון .FDA האמריקאי ההשקעת משאבים במחקר ובפיתוח אמצעים לאבחון מוקדם וטיפול תרופתי לדחייה או מניעה של המחלות הניווניות של המוח היא מתבקשת ומבורכת. יחד עם זאת, חשוב לזכור ולהפנים שהדרך להשגת מטרה זו עוד ארוכה ועלולה להימשך שנים רבות. דמנציה מתקדמת היא אחד המצבים הרפואיים שמידת השפעתם על החולה ומשפחתו חמורה במיוחד ונמשכת לאורך שנים. אין ספק, כי תמיכת מערכת הבריאות בחולים עם דמנציה ובני משפחותיהם היא הדבר המתבקש והאנושי. אם כך היו פני הדברים, היינו מצפים שלכל חולה עם דמנציה מתקדמת תהיה נגישות למעקב רפואי זמין ולטיפול זמין של שירותי רפואה, סיעוד ומקצועות הבריאות בכל שלבי מחלתו, דבר שבפועל לא מתרחש כיום. החשיפה הסביבתית והתקשורתית של הציבור להשלכות הקשות של הירידה הקוגניטיבית על האדם ומשפחתו, והפחד מפני דמנציה והרצון המוצדק והמשותף לרבים למנוע את התפתחותה, עלולים להשפיע על סדר העדיפויות בחלוקת המשאבים לטובת אבחון מוקדם וטיפול מניעתי, על חשבון מעקב ארוך שנים וטיפול בחולים בשלבי מחלה מתקדמים. הצורך בשירותים זמינים, נגישים ובאיכות גבוהה לכל אדם עם דמנציה ולכל מטפל עיקרי קיים היום ויידרש גם בעתיד. אנו רואים את המרכזים הגריאטריים כמסגרת נכונה למעקב ולטיפול בחולים עם דמנציה בכל השלבים. יש להתחיל בכך שלכל חולה עם דמנציה תהיה נגישות למרפאה רב מקצועית, בה הוא יהיה במעקב של רופאים, אחיות ואנשי מקצועות הבריאות. במרפאות אלה יש לתת תשומת לב מיוחדת לתמיכה במטפל העיקרי. חשוב שצוות המרפאה יהיה זמין כאשר מתעוררת בעיה חריפה. בנוסף למרפאה, רצוי שבמסגרת מרכז מעין זה תהיה מחלקה לאשפוז קצר משך, לאבחון ואיזון סימפטומים התנהגותיים חריפים, ומחלקות לאשפוז ממושך. מעטים בחברה זקוקים לעזרה ותמיכה כמו האדם הסובל מדמנציה מתקדמת והמטפל בו. חשוב ביותר להכיר את המצוקה הזו ולנתב משאבים כלכליים ומשאבים אנושיים-מקצועיים איכותיים לאתגר לאומי זה. ד"ר דורון מרימס מנהל חטיבת תשושי נפש קורס דמנציה ודליריום חודש מאי השנה התאפיין בפעילות להעלאת הידע בנושאי דמנציה בקרב צוותי המחלקות לתשושי נפש. במקביל, במהלך החודש התקיים ב"שהם", זו השנה השלישית, קורס דמנציה ודליריום, הנמשך חמישה ימים - יום בשבוע. הקורס מיועד בעיקר למשתתפים מחוץ לבית החולים, אך גם לצוות בית החולים. המשתתפים בקורס מגיעים מתחומים מגוונים, בהם רפואה, סיעוד ומקצעות הבריאות השונים. בשנה שעברה השתתף בקורס אפילו סוכן ביטוח חיים, עובדה המדגישה עד כמה דמנציה היא נושא חשוב והעיסוק בו הולך ומתרחב. הרצאות הקורס והדיונים הקליניים נערכים בנוכחות צוות רב מקצועי ממחלקות בית החולים השונות, כולל נציגים ממקצועות הבריאות, סיעוד ורפואה. קהל היעד המגוון מאתגר את המרצים בכך שההרצאות והדיונים צריכים להתאים ולעניין משתתפים מתחומים שונים. קושי זה הוא גם היתרון של הקורס, בכך שניתן ללמוד מניסיונם של אנשים המגיעים מתחומים שונים וביחד ניתן ליצור תמונה רחבה ומקיפה של הגישה לחולה עם דמנציה. ההרצאות עוסקות במחלות השונות הגורמות לדמנציה, בהתמודדות הצוות הסיעודי בטיפול בחולים עם דמנציה המאושפזים בבית החולים ובאתגר הייחודי של כל אחד ממקצועות הבריאות בטיפול בחולה עם דמנציה. מקום מיוחד ניתן לחשיבות התמיכה בבני המשפחה של החולה. זו הזדמנות להודות על התרומה הגדולה של כל אחד מהמשתתפים שלוקחים חלק במתן ההרצאות, בהשתתפות ובהנחיית הדיונים. תודה מיוחדת לצוות מינהל ומשק, אולם הכנסים, תחבורה, מטבח ולתמר וינטראוב, שמושכת בחוטים ודואגת שהארגון יתבצע באופן מוצלח ביותר. ד"ר דורון מרימס מנהל חטיבת מחלקות תשושי נפש חודש הדמנציה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=