התאמת תעסוקה למטופל עם דמנציה , אובחן עם דמנציה 72 אלכס, בן לפני כשלוש שנים. בעבר היה אדם פעיל וחברותי, יצא עם אשתו לסרטים, הרצאות וטיולים ואהב להיפגש עם חברים ולקרוא ספרים. מאז שחלה הצטמצמו משמעותית עיסוקי הפנאי שלו ורוב היום הוא יושב על הכורסה בביתו ובוהה בקירות. לעיתים הוא נראה באי שקט, מתוסכל ומתקשה להבין את הסביבה. הוא הפך להיות מכונס בעצמו ונראה שאיבד את שמחת החיים שאיפיינה אותו בעבר. האם התאמת תעסוקה יכולה לשפר את איכות חייו של אלכס? איזו תעסוקה? מדוע היא חשובה? אדם בכל גיל מעורב בפעילויות שונות, המספקות את צרכיו ומעניקות טעם ומשמעות לחייו. היכולת לקחת חלק בעיסוקי פנאי חשובה במיוחד בגיל המבוגר ובמצבי מחלה, כאשר היכולות מצטמצמות וישנה התמודדות עם שינויים רבים – התנהגותיים, פיזיים, חשיבתיים וחברתיים. התאמת תעסוקה לחולי דמנציה היא אתגר רב חשיבות, שמצריך ידע על המחלה וחשיבה יצירתית. בין המטופלים עשויה להיות שונות רבה והתעסוקה צריכה להיות מותאמת אישית למצבו של האדם, החל מהשלב ההתחלתי לאחר האבחון, דרך השלב האמצעי ועד לשלב המתקדם והקשה ביותר של המחלה. נקודות עיקריות בהתאמת הפעילות: • ניתן לדרג כל פעילות בהתאם למצב וליכולות המטופל, למשל שימוש בקלפים. ניתן לבקש למיין לסדרות (רמת קושי גבוהה יותר), או לסדר לפי רצף מספרים או לקרוא את המספר (רמת קושי נמוכה יותר). • מומלץ לגוון את הפעילות ולנסות מדי פעם פעילות חדשה. • חשוב שהפעילות תתאים לתחומי העניין של האדם בעבר. כן ניתן לנסות להתאים פעילויות חדשות. • השתתפות בכל פעילות צריכה להיעשות בהסכמה. לעיתים יש לתת עידוד. • ההפעלות צריכות להיות מותאמות לאדם מבוגר ולא ילדותיות. • כדאי לשלב את הפעילות בסדר היום הקבוע בבית, למשל קיפול כביסה, השקיית עציצים. • יש לדאוג לארגון סביבת הפעילות - הפחתת גירויים מסיחים, כמו טלוויזיה ורעשי רקע, תאורה מתאימה. • חשוב לזכור שחוויית ההשתתפות בפעילות חשובה יותר מאשר התוצאה, בעיקר כאשר יש מעורבות של קשר בין אישי בין המשתתפים. • מומלץ שימוש בטכנולוגיות לגיוון, גירוי ועידוד לפעילות. בשנים האחרונות חלה התפתחות באפליקציות המותאמות לאנשים עם ירידה קוגניטיבית, למשל משחקים שונים דרך טאבלט. דוגמאות לפעילויות ביחד עם המשפחה/מטפל: התבוננות באלבומי תמונות. שירת שירים מוכרים. מיון קלפים לפי סדרות, רצפים. התבוננות בתמונות של אישים מפורסמים, מקומות ואירועים היסטוריים, בעיתון, אתר אינטרנט או ספרים. גלגול חוט סריגה. תרגילי חשבון קלים. שיחה על מאכלים ומתכונים. פעילויות ביתיות, כגון מיון וקיפול גרביים, ניגוב סכו"ם ומיון למגירה, הכנת מיץ תפוזים. רחיצת פירות וירקות. עבודות יד ואומנות באמצעים שונים, למשל גירים, עפרונות, מכחול, צבע, דפי צביעה, הדבקת תמונות מעיתונים, יצירת קולאז'. פעילות מחוץ לבית: יציאה לטיול קצר, ישיבה בגינה הציבורית, יציאה לבית קפה. כל הפעילויות צריכות להיות בליווי ומותאמות למצב ולרצון המטופל. זכרו, תעסוקה משמעותית ומעוררת עניין יכולה לתרום לשימור יכולות קוגניטיביות, מוטוריות וחברתיות ולשמירה על תחושת ערך עצמי, סיפוק ומשמעות. ניתן להתייעץ עם מרפא/ה בעיסוק לגבי התאמת הפעילות. לימור דוד מרפאה בעיסוק התמודדות הצוות בטיפול בחולה תשוש הנפש חולה המאושפז במחלקה לתשושי נפש סובל מהפרעה קוגניטיבית קשה, עם פגיעה בהבנה, בזיכרון, ביכולת להביע את עצמו, בהתמצאות במרחב ובשיפוט ועם תובנה לקויה לגבי מצבו והסיכונים הכרוכים בכך. החולים מתאפיינים בשינויים התנהגותיים, הכוללים אי שקט, תוקפנות, דיכאון, הזיות, מחשבות שווא ומגוון רחב של הפרעות התנהגות. פעמים רבות מדובר בהתנהגות שאינה צפויה ולעיתים אף מסכנת את החולה וסביבתו. הצוות במחלקות תשושי הנפש מתמודד בשגרה עם הפרעות התנהגות מגוונות, התמודדות הדורשת סבלנות והכלה, גישה אנושית ויצירתיות. הצוות מתמודד עם אירועים של תוקפנות מילולית ופיזית, צפויה ושאינה צפויה. החולים במחלקה נוטים לשוטט ויש להשגיח עליהם כדי למנוע עימותים בין חולים משוטטים וחולים המרגישים מאוימים מקרבתם. יש להשגיח שאף חולה לא יצא, בטעות או בכוונה, משטח המתחם, דבר אשר עלול להוות עבורו סכנת חיים. הפרעות קוגניטיביות, הפרעות התנהגות, בעיות רפואיות וטיפול תרופתי הרגעתי, כל אלה מגבירים את הסיכון של החולים לנפילה, דבר הדורש השגחה רבה והכרה ביכולות ובהתנהגויות האופייניות לכל חולה וחולה. משפחת החולה המאושפז חווה תסכול מתמשך ממצב בן המשפחה, הסובל מדמנציה מתקדמת. המשפחה זקוקה לתמיכה רציפה של אנשי הצוות, תמיכה שחייבת להיות מלווה בהיכרות אישית ובבניית אמון לאורך זמן. בנימה אישית - לאחר שנים רבות של עבודה בתחום הסיעוד, העבודה במחלקות לתשושי נפש היא אתגר גדול, אך כגודל האתגר כך גם גודל העניין והסיפוק מההצלחה בהתמודדות עם מצבים מורכבים ומרצון הצוות לעשות ככל שניתן כדי לשפר את איכות החיים של החולים. דינה זריהן אחות אחראית תשושי נפש א' נעים להכיר נטליה אימנילוב מטפלת, מחלקה פנימית תת חריפה נכדים כאומנה 3 נכדים ועוד 4- , סבתא ל 4 + נשואה שנה ב"שהם", במהלך השנים עבדה בכל המחלקות 30 האקוטיות. נטליה: החזון שלי הוא לטפל בחולים כאילו אני מטפלת בהורים שלי. התחלתי לעבוד ב"שהם" כעובדת משק, בגיל . אחרי שש שנים הבנתי שאני נמשכת יותר לטיפול ועברתי 20 תפקיד. הרגשתי שבטיפול אני יכולה להעניק יותר. חודש הדמנציה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=