חדשות שהם www.shoham-medical.org.il | דף קשר ומידע לעובדי מרכז "שהם" פרדס חנה 2024 אוגוסט 287 גיליון ברכות חמות לד"ר קסניה מרקוב, עם היבחרה במכרז למנהלת מחלקת מונשמים ב'. באיחולי הצלחה, מצוינות ועשייה משמעותית למען המטופל ומשפחתו "שהם" הצטייד במכשיר רנטגן חדש באחרונה נרכש והותקן ביחידת הדימות של "שהם" מכשיר רנטגן חדש. מווניר ערדה, מנהל מכון הדימות, סיפר כי מדובר במכשיר נייח ואוטומטי, המפיק תמונות באיכות גבוהה במיוחד. "המכשיר החדש יכול לבצע את כל סוגי הצילומים, בעמידה ובשכיבה, לכל המטופלים, גם לבעלי מוגבלויות שונות. לאחר הפעולה, קריאת הרנטגן עוברת באופן אוטומטי לצילום". יצוין, כי כל המכון שופץ בהשקעה משמעותית, וחודשו בו גם הריצוף והתיקרה. חודש תו תקן למעבדה ISO 9001 .ISO 9001 בתחילת חודש מאי התקיים במעבדה של "שהם" מבדק .2027 המבדק עבר בהצלחה רבה והמעבדה זכתה להסמכה עד יוני בשאר חאג', ממלא מקום מנהל מעבדה, אמר כי המעבדה הנה בעלת ומשמעות ההסמכה היא עדות לכך שהמעבדה 2021 תו תקן מאז שנת עובדת על פי תקן איכות בינלאומי ומספקת תוצאות איכותיות לבדיקות, שעוברות תהליך מבוקר על פי סטנדרטים ונהלים בינלאומיים.
באחרונה ביקרו ב"שהם" נציגי המכון , בהם ד"ר HIT הטכנולוגי חולון רפאל ברכאן, סגן נשיא לחדשנות, יזמות ובינלאומיות, וד"ר הדס לוי, מרצה בכירה ומייסדת שותפה של מרכז מצוינות למחקר יישומי ופיתוח טכנולוגיות לקשישים. האורחים נפגשו עם הנהלת המרכז הרפואי, קיבלו סקירה מפי ד"ר תמי פורת פקר, סגנית מנהלת המרכז וממלאת מקום המנהלת, וסיירו במכוני השיקום. מנהלי המכונים סקרו בפניהם את פעילות המכונים, תהליכי השיקום והטכנולוגיות הקיימות. בתום הסיור התקיים דיון רב מקצועי, במהלכו הציג ד"ר ברכאן את המכון הטכנולוגי וסיפר, כי מדובר במוסד שמתמחה בהיבטים שונים של טכנולוגיה, עיצוב והנדסה, המציע מסלולי הכשרה מגוונים בתחומים אלה, כולל תארים מתקדמים. המכון אמנם לא מכשיר רופאים, אך הוא רואה ערך רב בממשקים עם תחום הרפואה ומקיים מספר תוכניות אקדמיות המשלבות טכנולוגיה, עיצוב ורפואה. הנוכחים דנו באתגרים ובהזדמנויות שבשילוב טכנולוגיה בתהליכי הטיפול והשיקום במטופל הזקן. ד"ר פורת פקר, שיזמה וליוותה את המפגש באופן אישי, סיכמה ואמרה כי נראה שישנם מודלים רבים לשיתוף פעולה, כאשר המטרות הן איכות הטיפול, שיקום מיטבי ורווחת המטופל. נציגי המכון הטכנולוגי חולון ביקרו ב"שהם" ביוזמת הצוות הניהולי של מחלקה תת חריפה-שיקום, החלו להתקיים במחלקה, בשעות אחר הצהריים, הרצאות במגוון נושאי בריאות למטופלים ולבני המשפחה. עד כה הועברו שלוש הרצאות בנושאים שונים, בהם נפילות, טיפול בסוכרת וכף רגל סוכרתית, טיפול ביתר לחץ דם ופצעים. את ההרצאות העביר האח עלי מסרווה, ראש צוות, בהשתתפות האחות דוניה שבראווי. עלי סיפר, כי התגובות היו נלהבות וכי הנוכחים השתתפו באופן פעיל ושאלו שאלות. "התחלנו בזה לפני מספר שבועות ולאור התגובות, של הצוות, המטופלים ובני המשפחה, נכין ממש פרויקט מחלקתי עם תוכנית מסודרת". ד"ר ילנה פשקוב, מנהלת המחלקה, אמרה כי הפרויקט החל כפיילוט וזכה לפידבקים מאוד חיוביים. "הציבור צמא לידע. בהמשך הכוונה היא להרחיב את שורות המרצים והנושאים גם לבעלי תפקידים אחרים, כולל רופאים". הרצאות למטופלים ולבני המשפחה בתת חריפה-שיקום
גבו את כל הנתונים החשובים לכם לענן או לכונן קשיח חיצוני השתמשו ברשת פרטית ) להצפנת VPN וירטואלית ( תעבורת האינטרנט שימו לב לאנשים שעלולים לנסות להציץ מעבר לכתף שלכם כשאתם מזינים סיסמאות בחשבונות המקוונים שלכם אם לקחתם אתכם לפטופ או טאבלט, כשיצאתם להסתובב – השאירו אותו נעול בכספת במלון היזהרו מ"מלכודות תיירים": הימנעו מחיבור לרשתות ציבוריות ציבוריות או Wi-Fi רשתות ללא סיסמה אל תשתפו את תוכניות הנסיעה שלכם בפומבי במדיה החברתית ודאו שכל המכשירים מעודכנים בגרסאות התוכנה העדכניות ביותר הפעילו אימות דו- ) בכל החשבונות 2FA שלב י( המקוונים החשובים שלכם בעלי אנדרואיד: התקינו תוכנות המצלמות ניסיונות כניסה כושלים לטלפון .)Lockwatch, CrookCatcher( בעלי אייפון: הפעילו את הפונקצייה "מצא את המכשיר שלי" בכל שאלה פנו לאבטחת מידע כנס חדשנות לקלינאיות תקשורת התקיים ב"שהם" בתחילת החודש החולף התקיים ב"שהם" כנס חדשנות לקלינאיות תקשורת בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים. האירוע, בהובלת בת אל כ"ץ, מנהלת שירות קלינאות תקשורת ב"שהם" ויועצת החטיבה בנושא, היה מלא בהרצאות מרתקות, שהציגו סיפורי הצלחה ושיתופי פעולה שעזרו לקלינאיות לשפר את אופן העבודה ולעמוד על הצרכים של הקלינאיות והמטופלים. אחד משיאי הכנס היה סדנה - "מרעיון למציאות", בה למדו הנוכחים כיצד להפוך מחשבות לפתרונות ממשיים בשיטת "חשיבה עיצובית". הסדנה הציעה דרך מהנה ואינטראקטיבית לחקור את היצירתיות של הקלינאיות ולהביא רעיונות חדשים לחיים. בסיום היום התקיים פאנל של מומחים, שחלקו את התובנות שלהם ותרמו להבנה מעמיקה יותר כיצד ניתן לחדש בתחום וליצור שינוי. תודות לכל מי שאיפשר את קיום הכנס – הנהלת המרכז הרפואי "שהם", ד"ר תמי פורת פקר, מנהלת המרכז הרפואי (בפועל) ומובילת צוות חדשנות, חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים וד"ר רם שגיא, נותני החסות והמרצים. עזרתם להפוך את הכנס הזה להצלחה והענקתם השראה להמשיך לפרוץ גבולות ולחפש דרכים חדשות לשיפור התרגול של קלינאיות התקשורת. בת אל כ"ץ מנהלת שירות קלינאות תקשורת נקודת חן חשודה? לכו להיבדק. ויפה שעה אחת קודם בשבוע האחרון של חודש יוני צוין בישראל שבוע המודעות לסרטן העור, אבל כל יום הוא יום טוב לגלות ערנות ולבדוק את עצמנו. קרינת השמש החזקה בישראל מהווה אחד הגורמים העיקריים להתפתחות נגעי עור, כאשר סרטן עור מסוג מלנומה הוא מחלה חולים 2,000- מאוד שכיחה בישראל. מדי שנה מאובחנים בארץ כ מדינות בהן שיעור 30 מבין 22- חדשים וישראל ממוקמת במקום ה סרטן העור הגבוה בעולם. מקרב גידולי העור השונים, ישנם שפירים וממאירים, ומלנומה היא סרטן העור המסוכן ביותר. גידולי עור סרטניים עלולים להתפשט ולחדור לרקמות בריאות ומכאן חשיבותו של האבחון המוקדם. נשים וגברים 2,000- אובחנו בישראל כ 2022 על פי הנתונים, בשנת 40- אחוז מהחולים הם גברים וכ 60- עם מלנומה ממאירה של העור. כ אחוז מהחולים מאובחנים בשלבים מוקדמים מאוד, 90- אחוז נשים. כ בהם הטיפול במחלה קל יחסית ואחוזי ההחלמה גבוהים. את הסיכון לחלות במלנומה ניתן להפחית בצורה משמעותית על ידי הימנעות מחשיפה לא מבוקרת לשמש. • גורמי הסיכון לחלות: חשיפה לשמש, עור בהיר, שומות, היסטוריה משפחתית. ,10:00-16:00 • דרכי מניעה: הימנעות מחשיפה לשמש בין השעות שימוש בקרם הגנה, לבוש ארוך, כובע רחב שוליים, משקפי שמש, בדיקת העור באופן קבוע. בחנו מדי פעם את נקודות החן והשומות. הבחנתם בשינוי בגודל, בצבע או בצורה, גשו לרופא עור להיבדק.
אלה שמש, מידענית רפואית, אחראית תחום ניהול ידע וחברת צוות חדשנות, היתה בין מסיימי המחזור הרביעי של התוכנית היוקרתית של ביודיזיין ישראל. מדובר בתוכנית הכשרה ליזמות וחדשנות רפואית, שמטרתה להכשיר יזמים מנהיגים ברפואה ובביוטכנולוגיה ולהקים מיזמים רפואיים. התוכנית פועלת במסגרת שיתוף הפעולה של הפקולטה לרפואה בטכניון, בית החולים של סטנפורד, הקריה הרפואית רמב"ם והטכניון – היחידה ללימודי המשך. באירוע הסיום הציגה אלה, יחד – ANNI עם חבריה לקבוצה, את רעיון למיזם טכנולוגי שמטרתו ייעול, סטנדרטיזציה ושיפור השירות במסע טרום ההרדמה של מועמדים לניתוח, באמצעות עיבוד תמונה ולימדת מכונה. "כבוד וזכות גדולים להיות חלק מהתוכנית וללמוד לצד קלינאים, מהנדסים ואנשי פיתוח עסקי מכל הארץ, ולקבל הדרכה וליווי מגורמים בכירים בארגוני הבריאות והתעשייה", אמרה אלה. "זו הזדמנות להודות להנהלת המרכז הרפואי 'שהם' על כך שאיפשרו את השתתפותי בתוכנית, לצוות ביודיזיין ולכל המנטורים שליוו את הקבוצה, לחברי הקבוצה וכמובן למשפחה שלי, שתמכה בי מהבית. תודה מיוחדת לד"ר תמי פורת פקר, סגנית מנהלת המרכז הרפואי וממונה על תחום החדשנות במרכז הרפואי 'שהם', שהגיעה לתמוך בצוות באירוע הסיום". ד"ר פורת פקר הוסיפה, כי היא שמחה לראות שבשנתיים האחרונות עוד ועוד אנשי צוות מהמרכז הרפואי "שהם" ומהמרכזים הגריאטריים האחרים משתתפים בהכשרות ולוקחים חלק ביוזמות חדשנות ושזהו נדבך הכרחי לקידום החדשנות בגריאטריה. היא איחלה לאלה הצלחה בעולם החדשנות והיזמות ובקידום תחום החדשנות ב"שהם". אלה שמש, חברת צוות חדשנות, בין מסיימי התוכנית היוקרתית של ביודיזיין ישראל פורום למידה בנושא היערכות מרכזים גריאטריים לאירוע רב נפגעים התקיים באחרונה באחרונה התקיים בראשות המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלוביץ', פורום למידה בנושא היערכות מרכזים גריאטריים להתמודדות עם אירוע רב נפגעים (אר"ן) במרחב בית החולים. בפורום לקחו חלק נציגי משרד הבריאות, נציגי מד"א, נציג פיקוד מרכזים גריאטריים, 15 העורף ונציגי בהם גם "שהם". מטרת קיום הפורום היתה שיתוף ידע ביישום תורת הפעלה לטיפול באר"ן בשטח המרכז, קביעת מדיניות להכשרה וריענון ידע לצוותים, חיזוק יחסי הגומלין בין המר"גים ושירותי רפואת החירום האזוריים, חיזוק ושיפור המוכנות להתמודדות כל אחד מהמרכז כאי בודד. לסיכום הוחלט על הקמת צוות חשיבה, שיעסוק בעדכון מסמך המלצות, תוך מתן מענה לדגשים שעלו בפורום הלמידה, כולל בניית תוכנית התערבות ותרגולים פנימיים.
מגן שר הבריאות להתנדבות הוענק לישי קופרשטיין המתנדב המסור של "שהם" זה כשבע שנים ישי קופרשטיין מתנדב במרכז הרפואי "שהם", במחלקה לתשושי נפש. באחרונה נבחר להיות אחד משבעה מתוך עשרות מועמדים מכל הארץ שקיבלו את מגן שר הבריאות , לאות 2023 להתנדבות לשנת הערכה על פועלם. ביולי, 10- הטקס המרגש התקיים ב במרכז הרפואי הדסה עין כרם, במעמד שר הבריאות, אוריאל בוסו, מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, המתנדבים ובני משפחותיהם. ישי קופרשטיין הגיע עם רעייתו ובני משפחה נוספים ומ"שהם" השתתפה נציגות נכבדת, שכללה את מנהלת המרכז (בפועל), ד"ר תמי פורת-פקר, המנהל האדמיניסטרטיבי, יהודה אביצור, מנהל המחלקה, ד"ר דורון מרימס, אחראית המחלקה, דינה זריהן, ועובדת התעסוקה, סבטלנה רייפמן. ישי, תושב זכרון יעקב, פוקד את "שהם" ואת המחלקה לתשושי נפש כמעט כל יום, בקיץ ובחורף, בחום ובקור. הוא יושב עם המטופלים, משחק איתם משחקי שולחן, מקריא להם ספרים, משמיע להם מוסיקה. כל אחד על פי רצונו והעדפותיו. אז מה הפלא שהם אוהבים אותו כל כך. גם אנשי הצוות במחלקה מאוד אוהבים את ישי, שמגיע עם המון רצון טוב, שמחה וחדווה. אין טיול למטופלים שהוא לא ייקח בו חלק כדי לסייע לצוות, אם זה לחוף הים, לבוסתן תום או לכל מקום אחר. בראיון שקיים בעבר אמר שנים פרשתי 12- ישי: "לפני כ לגימלאות ומאז אני לומד ומתנדב. פגשתי ב'שהם' אנשים נפלאים ואין תודה גדולה מספיק כדי להודות למרכז הרפואי על הזכות שנפלה בחלקי להתנדב כאן. האנשים נהדרים, המקום מקסים, הצוות נפלא והמרכז עוטף. בני משפחות שמגיעים הנה כדי להתרשם שואלים אותי איך כאן. אני אומר לכולם – אם לא היה טוב, לא הייתי כאן. זה לגמרי מדבר בעד עצמו". בחוברת שהופקה במיוחד לרגל האירוע נכתב עליו: "ישי , מתגורר 1948 קופרשטיין, יליד בזכרון יעקב. זה כשבע שנים ישי מתנדב במרכז הרפואי 'שהם' במחלקת תשושי נפש. ישי מגיע למחלקה מדי יום, ניגש למטופלים בחמלה רבה ומצליח לגעת בלב של כולם, גם בכאלה שנמצאים במצבים רפואיים ונפשיים מורכבים. "ישי מפגין סבלנות אין קץ, התמדה ונחישות והוא אהוב מאוד על כולם – המטופלים והצוות כאחד. ישי צנוע, אכפתי ובעל אישיות מיוחדת, שתמיד נכון לסייע לכל מי שזקוק. הוא משקיע את כל כולו במילוי משימותיו כמתנדב. הדבר בולט במעורבותו ובהתגייסותו המלאה לכל משימה ועניין המוטלים עליו. בעוד שפעמים רבות קשה לגייס מתנדבים למחלקות מסוג זו, ישי הוא דוגמה ומופת למי שמוכן לבצע את תפקידו במסירות יוצאת דופן ומכל הלב. הוא מחובר לעשייה ולנתינה ומצליח ליצור קשרים עמוקים ומשמעותיים עם המטופלים, עד כי עבור רבים מהם הוא ממש כבן משפחה קרוב. מגן שר הבריאות מוענק לישי קופרשטיין על עשייה התנדבותית מרגשת ויוצאת דופן למען קשישים הלוקים בדמנציה". בהמלצה לקבלת המגן כתב ד"ר מרימס: "לכבוד ולעונג לי להמליץ על מר ישי קופרשטיין לקבל את אות שר הבריאות להתנדבות במערכת הבריאות. ישי מתנדב במחלקת תשושי נפש א' במרכז הגריאטרי 'שהם' כשבע שנים. במחלקה מאושפזים חולים עם דמנציה מתקדמת, אנשים אשר זיכרונם נפגע, קיים קושי לתקשר איתם, לעיתים הם תוקפניים ולעיתים הם מאבדים עניין בסביבה. "ישי מגיע מדי יום למחלקה. כבר עם כניסתו למחלקה החולים קוראים מרחוק בשמו וניתן לראות את החיוך הרחב על פניהם. ישי יוצר קשר אישי עם כל החולים, גם עם אלה שקשה מאוד לתקשר איתם, גם אלה הסגורים בעולמם. ישנם חולים שאין להם משפחה או שביקורי המשפחה נדירים. עבור חולים אלה ישי הוא כבן משפחה. הוא מרעיף עליהם חיבה ומשרה אווירה טובה ומרגיעה. הוא אמנם מגיע להתנדב עם החולים, אך אישיותו משפיעה גם על הצוות המטפל. כולנו מחכים לבואו ושמחים לראותו. "ישי מתנדב במקומות נוספים ופעיל בגיוס ובהדרכה של מתנדבים במועצה אזורית חוף כרמל. יחד עם זאת, הוא מגיע למחלקה מדי יום ובכל מזג אוויר. ישי הוא אדם מיוחד. את השפעתו על החולים והצוות ניתן להגדיר כ'ישי פקטור' - ערך מוסף שקיים באנשים מיוחדים בדומה לאקס פקטור. בצניעותו, בטוב לבו ובפעילות ההתנדבות שלו, ישי הוא דוגמה ומופת לכולנו ולכן הוא ראוי ביותר לקבל את 'אות שר הבריאות להתנדבות במערכת הבריאות'". נעים להכיר: עובדת חדשה בשם אי.בי במרכז הרפואי "שהם" החלה לעבוד באחרונה עובדת חדשה – אי.בי. אי.בי. היא כלבה טיפולית מסוג בורדר קולי, שהגיעה ליום עבודתה הראשון במרכז הרפואי יחד עם מעיין, מטפלת בעזרת כלבים והמאלפת שלה. השתיים הצטרפו לצוות הריפוי בעיסוק ומהוות חלק מההתערבות הטיפולית שניתנת במכוני השיקום ובחטיבת תשושי נפש. המטופלים זכו ללטף, להאכיל ולטפל באי.בי. והיא מצדה העניקה להם שמחה והמון מוטיבציה להמשיך ולהשתקם. אי.בי. התגלתה ככוכבת של ממש. בהחלט מרגש ומחם את הלב. נועה רפאל גולדרייך מנהלת שירות ריפוי בעיסוק
באחרונה קיימו העובדות הסוציאליות סקר בקרב עובדים, מטופלים ובני משפחה הבוחן את המושג תקווה. מאז ימי יוון העתיקה התקווה עוברת שינויים ונתפסת באופנים שונים. למרות שהמילה תקווה שזורה בחיי היום יום שלנו, אנו יודעים מעט על משמעות התקווה ועל השפעתה עלינו ועל האחרים סביבנו. התקווה היא אחת מיסודות החוויה האנושית של האדם - היא גם תהליך וגם תוצר ולמרות שמשתמשים בה בהווה, היא גם מכוונת לעתיד. התקווה מבטאת ציפייה לעתיד והיא מלווה בהרגשה טובה שמשאלתנו תתגשם. תקווה היא: ציפייה להתרחשות דבר טוב, אמונה שדבר חיובי יקרה בעתיד, טוב יותר מההווה. היא כוללת רגש של ציפייה ורצון להתרחשות דבר מה, החל מדברים חומריים, כמו רצון להשיג חפץ מסוים או להגיע לסטטוס של עושר, וכלה בתקווה לדברים רוחניים, כמו השגת אהבה, מערכות יחסים טובות ואושר. התקווה מוגדרת כיכולת לראות תוצאה שאנו רוצים בצורה הכי אמתית שיש. תקווה היא מושג המוטבע בדת ובפילוסופיה: האמונה שיהיה טוב בעתיד כשהמצב קשה. חשיבה מכוונת מטרה, שבאמצעותה אנשים מתווים דרכים וכיוונים לקראת השגת מטרה ומאמינים ביכולתם להתמיד בדרך עד למימושה. הענקת תקווה על ידי המטפל למטופל הינה מרכיב מהותי וחיוני ויש לה ערך תרפויטי והומני בכל מפגש טיפולי. לעתים התקווה או היעדרה הם המכריעים את תוצאות הטיפול. המשברים הם חלק ממה שהחיים מזמנים לנו. לצערנו, גם בישראל חווינו ואנו עדיין חווים משבר שמלווה במצוקה נפשית, בגלל אופי ועוצמת האירועים של . מצב משבר שבו 2023 באוקטובר 7 נסדקה תחושת המוגנות האישית ותחושה של חוסר שליטה. רגשות כמו הלם, אימה, פחד, זעם, בלבול אין אונים – הם תגובה נורמלית למצב לא נורמלי. אלה רגעים של איבוד התקווה. תקווה היא תהליך בתנועה הטבוע בנו כבני אדם. היא קיימת גם אם היא חבויה ולעיתים לא נגישה לנו. בפסיכולוגיה השתמשו במושג תקווה כציפייה כללית להשגת יעדים ופתרון בעיות. אריק אריקסון ראה בתקווה אלמנט של התפתחות קוגניטיבית בריאה, המתחילה בלידה. אריקסון עסק בקונפליקטים המתעוררים באופן פנימי בין התקווה האישית למפגש עם האחרים, במיוחד בשלב הינקות במסורת הפסיכואנליטית נתפסת התקווה כמרחב פסיכולוגי שבו העצמי יכול למצוא "התחלה חדשה" דונלד ויניקוט טען שקיים קשר בין רגרסיה, המהווה מאפיין מרכזי בטיפול פסיכולוגי, לתקווה, כך שרגרסיה יעילה מאפשרת יציאה מקיפאון. מלאני קליין, ראתה במצבי דיכאון ככאלה המובילים להתעוררות .)2003 , רגשות של תקווה (מיטשל ישנן תפיסות שונות לגבי מידת ההלימה בין תקווה לייאוש ובין תקווה להיעדר תקווה. התקווה והיעדר התקווה, כמו מצבים אנושיים אחרים בחיים, קשורים לרגשות, לחשיבה ולהתנהגות. מהממצאים בספרות עולה, כי לתקווה יש השפעה ממתנת: רמה גבוהה של תקווה מסייעת להתייחס לקשיים כאל אתגר, כאשר המוקד הוא בבחירת הדרך להתמודד איתם. שילוב של אסטרטגיות הסתגלות נוספות, כמו חשיבה חיובית, יסייעו להגדלת תחושת הביטחון ביכולת ליישם תוכניות ולהצליח בהן. האם קיים קשר הכרחי בין אופטימיות לתקווה בזמן טיפול בחולים במחלות כרוניות ומסכנות חיים? האם תקווה היא תהליך קוגניטיבי בלבד או שמא מדובר בתהליכים כימיים? אם הם תהליכים כימיים, האם הם משתנים בין חולים כרוניים, סופניים וזקנים? לא פעם אנו מחברים את התקווה עם אופטימיות ותפיסה חיובית של החיים, אך בניגוד לחשיבה אופטימית, המבקשת לראות את העולם והמצב הנתון דרך "משקפיים ורודים" בלבד, התקווה מקיימת תהליכים קוגניטיביים (ואולי גם כימיים) מורכבים של מוכוונות להצבת מטרות ולהשגתן. כלומר, בין המטפל והמטופל מתקיימת מחויבות לפעולה כלשהי, שמטרתה להביא לשינוי. מתקיימת התבוננות פנימית, כמו גם בחינה והערכה חשיבתית מתמדת ומודעות לכל שלב ושלב. אם כך, תקווה היא מיומנות קוגניטיבית, ולמרות שמדובר במיומנות מורכבת, ניתן ללמוד וללמד אותה. יש אמונה שהעולם 30 לאנשים בני נפרס בפניהם, תחושה שהם יכולים להשפיע על חייהם. כאשר הם נתקלים בקושי, הם מאמינים שאפשר לפתור אותו. בגיל מבוגר יש שינוי בתקווה של האדם הקשיש - הקשיים הם בלתי נמנעים, כמו בעיות בריאותיות, אובדן אנשים משמעותיים, הפחתה במעורבות חברתית, ירידה תפקודית. במצב כזה הם זקוקים לתקווה שתעזור להם לשמר את מצבם, גם כאשר הם חושבים שהסוגיה אינה ניתנת לפתרון. עבור קשישים רבים תחושת חוסר התקווה גורמת להם לסבול בשקט ולהתמודד עם בידוד נפשי. חשיבות התקווה בגיל המבוגר - מחקרים מצאו כי אלו שהיו מלאי תקווה נהנו יותר מבריאות פיזית וממיעוט מחלות, לעומת כאלה שהיו חסרי תקווה. תקווה מפחיתה את הסיכון לפתח בעיות נפשיות, כמו חרדה ודיכאון. על ידי אימוץ תפיסת "חצי הכוס המלאה", קשישים יכולים לצפות לאתגרים בחייהם ללא כניעה לצורת מחשבה שלילית או גישה תבוסתנית. תקווה אינה מתעלמת מהעובדה שקיימים אובדן, אבל, דיכאון ופחד, אך יכולה לסייע לראות את העתיד בצורה בהירה יותר. במחקרים נמצא, כי קשישים שהיו יותר אופטימיים ושמחים, חיו חיים מלאים כאן ועכשיו, המשיכו לעשות את מה שהם אוהבים ללא דאגה ועיסוק במה יקרה כאשר יזדקנו יותר. דברים שעשויים לעודד תקווה – להימנע מסטריאוטיפים, להתעמל, למצוא משמעות, למצוא חברה, לקבל עזרה במציאת תקווה. אנשים מבוגרים שיש להם תקווה, סביר להניח שיהיו במצב בריאותי, נפשי וחברתי טוב יותר. תקווה משפיעה על המצב הנפשי - היא מפחיתה דיכאון, חרדה וקשיים נוספים. תקווה קשורה למוטיבציה לחיות חיים איכותיים יותר, לאכול בריא, להתעמל, להרגיש שלעשייה יש משמעות, למעורבות בחברה ולמשמעות בחיים. חוסר תקווה משפיע על מצב רוח, סימפטומים נפשיים וחוסר רצון לעסוק בפעילויות שונות. הדרך הטובה ביותר לשמור על תקווה היא לפתח חסינות וגמישות נפשית ולמצוא מקורות שיתנו כוח לשמר את המצב, כמו רשת חברתית והרגלי חיים אקטיביים. 30 בסקר בנושא תקווה השתתפו אנשי 30- בני משפחה ו 20 , מטופלים צוות. לשאלה מהי תקווה השיבו: • אנשי צוות: אור לנשמה (לעומת חושך, אין כלום, חוסר תקווה), שקט פנימי, יכולת לחלום, ציפייה למשהו טוב שיקרה, אופטימיות, משהו חיובי, יש צורך לזמן אותה, ביטחון, עוצמה, אושר, אהבה, אמונה, רצון, שאיפה, לגמור את היום בשלום, להתעורר מחר בבוקר, ילדים, משפחה, בית, עיסוק, אלבום התמונות של החיים שלנו. • בני משפחה: חלום, שינוי לטובה, דרך ומסע לייעוד, הדרך למטרה, שיהיה טוב, רצון, אמונה, בריאות טובה, ביטחון כלכלי, אופטימיות, איכות חיים, שלום, שהמלחמה תסתיים, חופש, נסיעות לחו"ל. • מטופלים: כוח לחיים, החלמה וריפוי, שהסבל ייגמר, יצירת מציאות חדשה, ניסיון מהעבר, אמונה שהמלחמה תסתיים, משפחה, דור ההמשך, לראות את הפריחה והצמיחה, אי אפשר בלי תקווה. לשאלה מהם מקורות התקווה השיבו: • צוות: הצלחה בעבודה, כסף, ביטחון כלכלי, משפחה, חברים, שיגרה בעבודה, הרגשת שייכות, אנשים טובים בדרך. • בני משפחה: מקצועיות הצוות המטפל, אמונה באלוהים, זיכרונות מהעבר נותנים תקווה לעתיד, חלומות טובים מעוררים תקווה, ידע, משפחה, אופטימיות, אמונה בעצמנו, רצון, מחשבות חיוביות. • מטופלים: אמונה באלוהים, משפחה, אהבה, יחס בין אישי. שני נשאלים לא ידעו מה לענות על השאלה, כי "קשה לדבר על תקווה בתקופה הזו". השירות הסוציאלי מהי תקווה בעיניך? מה נותן לך תקווה? . .
14.8 אלגרבלי יפעת 4.8 טריגר אירינה 8.8 אלוק אורנה 25.8 דהן עופרה 2.8 זרבעילוב מיה 26.8 בן גיגי סולה 16.8 דוידוב אתי 9.8 חדיף חנה 11.8 גרין ג'יזל 14.8 הרשנזון שרון 23.8 פריימן מרינה 31.8 לוי שמחה 31.8 ויזמן זהבה 20.8 כבהא וגדי 26.8 אבו חוסיין עאמר 9.8 חיון יוסף 27.8 עמרני שירלי 10.8 קרוגליאק יבגני 14.8 יריומנקו אירינה 14.8 עטרי טלי לורן 23.8 כהן רינת 5.8 מחאגנה עלי 10.8 דרבי מרינה 25.8 אגבאריה נרימאן 19.8 ג'לולי מוחמד 3.8 הרץ לוי חנה 24.8 ותד נור 2.8 חיל תומר 17.8 גנאח עדן 29.8 גולדמן ניקול תמר 4.8 אבו עביד עמראן 29.8 מחאג'נה מוחמד 15.8 בוסקילה משה 22.8 טרביזניק גקלר רונית רונה 30.8 מחאג'נה נדאל 16.8 כהן מאיה 3.8 סביחיה שהד 24.8 אבו מוך ריאד 8.8 חמדאן הרג'י 13.8 עסבה אמאל 30.8 חלבי רים 2.8 שיבלי נוף 12.8 אקרע נהלא 2.8 שכטר אייזיקוביץ גל 11.8 טגדייה ילמה ברכות חמות לילידי חודש אוגוסט "שהם" מתגייס למען הקהילה במסגרת התגייסות המרכז הרפואי "שהם" למען הקהילה התקיימו במהלך החודש שתי הרצאות של צוות הסיעוד במרכז היום לקשיש הסמוך ל"שהם". האחיות איסמהאן עתאמנה ועיישה עקל ממחלקת גריאטריה מורכבת תומך ב' שוחחו עם הקשישים על הפרעות שינה וזכו להתעניינות רבה. האחיות גילה מגורי ועביר זחלקה ממחלקת גריאטריה מורכבת תומך א' הרצו בנושא היגיינה אישית. גם הפעם נרשמה התעניינות רבה והשתתפות ערה. כל הכבוד! שמחה בלב ביוזמת ארגון "סורור" – שמחה בלב, מאום אל פחם, הגיעו חבריו לשמח את המטופלים במספר מחלקות, בהן חטיבת תשושי נפש וגריאטריה מורכבת. חברי הארגון, הפועלים בהתנדבות, העניקו למטופלים במתנה מארז של מוצרי טיפוח, מחווה שהתקבלה בשמחה רבה. בת אל כ"ץ השתתפה בכנס ארצי בנושא תקשורת תומכת וחליפית ביולי התקיים הכנס הארצי לתקשורת תומכת וחליפית של עמותת 16- ב אייזק ישראל. באחד הפאנלים בנושא "תקשורת תומכת וחליפית לאנשים עם פגיעות דיבור נרכשות – האתגר", השתתפה גם בת אל כ"ץ, מנהלת שירות קלינאות תקשורת של "שהם" ויועצת החטיבה בנושא. הפאנל דן באתגרים הכרוכים ביישום והטמעת כלי תת"ח אצל אנשים עם פגיעות נרכשות בתקשורת וכיצד ניתן לצלוח אותן. שיתוף הידע נתן פרספקטיבה רחבה וקידם את היכולת של קלינאיות התקשורת להתאים את מערכת התקשורת של האדם עם סביבתו.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=