באחרונה קיימו העובדות הסוציאליות סקר בקרב עובדים, מטופלים ובני משפחה הבוחן את המושג תקווה. מאז ימי יוון העתיקה התקווה עוברת שינויים ונתפסת באופנים שונים. למרות שהמילה תקווה שזורה בחיי היום יום שלנו, אנו יודעים מעט על משמעות התקווה ועל השפעתה עלינו ועל האחרים סביבנו. התקווה היא אחת מיסודות החוויה האנושית של האדם - היא גם תהליך וגם תוצר ולמרות שמשתמשים בה בהווה, היא גם מכוונת לעתיד. התקווה מבטאת ציפייה לעתיד והיא מלווה בהרגשה טובה שמשאלתנו תתגשם. תקווה היא: ציפייה להתרחשות דבר טוב, אמונה שדבר חיובי יקרה בעתיד, טוב יותר מההווה. היא כוללת רגש של ציפייה ורצון להתרחשות דבר מה, החל מדברים חומריים, כמו רצון להשיג חפץ מסוים או להגיע לסטטוס של עושר, וכלה בתקווה לדברים רוחניים, כמו השגת אהבה, מערכות יחסים טובות ואושר. התקווה מוגדרת כיכולת לראות תוצאה שאנו רוצים בצורה הכי אמתית שיש. תקווה היא מושג המוטבע בדת ובפילוסופיה: האמונה שיהיה טוב בעתיד כשהמצב קשה. חשיבה מכוונת מטרה, שבאמצעותה אנשים מתווים דרכים וכיוונים לקראת השגת מטרה ומאמינים ביכולתם להתמיד בדרך עד למימושה. הענקת תקווה על ידי המטפל למטופל הינה מרכיב מהותי וחיוני ויש לה ערך תרפויטי והומני בכל מפגש טיפולי. לעתים התקווה או היעדרה הם המכריעים את תוצאות הטיפול. המשברים הם חלק ממה שהחיים מזמנים לנו. לצערנו, גם בישראל חווינו ואנו עדיין חווים משבר שמלווה במצוקה נפשית, בגלל אופי ועוצמת האירועים של . מצב משבר שבו 2023 באוקטובר 7 נסדקה תחושת המוגנות האישית ותחושה של חוסר שליטה. רגשות כמו הלם, אימה, פחד, זעם, בלבול אין אונים – הם תגובה נורמלית למצב לא נורמלי. אלה רגעים של איבוד התקווה. תקווה היא תהליך בתנועה הטבוע בנו כבני אדם. היא קיימת גם אם היא חבויה ולעיתים לא נגישה לנו. בפסיכולוגיה השתמשו במושג תקווה כציפייה כללית להשגת יעדים ופתרון בעיות. אריק אריקסון ראה בתקווה אלמנט של התפתחות קוגניטיבית בריאה, המתחילה בלידה. אריקסון עסק בקונפליקטים המתעוררים באופן פנימי בין התקווה האישית למפגש עם האחרים, במיוחד בשלב הינקות במסורת הפסיכואנליטית נתפסת התקווה כמרחב פסיכולוגי שבו העצמי יכול למצוא "התחלה חדשה" דונלד ויניקוט טען שקיים קשר בין רגרסיה, המהווה מאפיין מרכזי בטיפול פסיכולוגי, לתקווה, כך שרגרסיה יעילה מאפשרת יציאה מקיפאון. מלאני קליין, ראתה במצבי דיכאון ככאלה המובילים להתעוררות .)2003 , רגשות של תקווה (מיטשל ישנן תפיסות שונות לגבי מידת ההלימה בין תקווה לייאוש ובין תקווה להיעדר תקווה. התקווה והיעדר התקווה, כמו מצבים אנושיים אחרים בחיים, קשורים לרגשות, לחשיבה ולהתנהגות. מהממצאים בספרות עולה, כי לתקווה יש השפעה ממתנת: רמה גבוהה של תקווה מסייעת להתייחס לקשיים כאל אתגר, כאשר המוקד הוא בבחירת הדרך להתמודד איתם. שילוב של אסטרטגיות הסתגלות נוספות, כמו חשיבה חיובית, יסייעו להגדלת תחושת הביטחון ביכולת ליישם תוכניות ולהצליח בהן. האם קיים קשר הכרחי בין אופטימיות לתקווה בזמן טיפול בחולים במחלות כרוניות ומסכנות חיים? האם תקווה היא תהליך קוגניטיבי בלבד או שמא מדובר בתהליכים כימיים? אם הם תהליכים כימיים, האם הם משתנים בין חולים כרוניים, סופניים וזקנים? לא פעם אנו מחברים את התקווה עם אופטימיות ותפיסה חיובית של החיים, אך בניגוד לחשיבה אופטימית, המבקשת לראות את העולם והמצב הנתון דרך "משקפיים ורודים" בלבד, התקווה מקיימת תהליכים קוגניטיביים (ואולי גם כימיים) מורכבים של מוכוונות להצבת מטרות ולהשגתן. כלומר, בין המטפל והמטופל מתקיימת מחויבות לפעולה כלשהי, שמטרתה להביא לשינוי. מתקיימת התבוננות פנימית, כמו גם בחינה והערכה חשיבתית מתמדת ומודעות לכל שלב ושלב. אם כך, תקווה היא מיומנות קוגניטיבית, ולמרות שמדובר במיומנות מורכבת, ניתן ללמוד וללמד אותה. יש אמונה שהעולם 30 לאנשים בני נפרס בפניהם, תחושה שהם יכולים להשפיע על חייהם. כאשר הם נתקלים בקושי, הם מאמינים שאפשר לפתור אותו. בגיל מבוגר יש שינוי בתקווה של האדם הקשיש - הקשיים הם בלתי נמנעים, כמו בעיות בריאותיות, אובדן אנשים משמעותיים, הפחתה במעורבות חברתית, ירידה תפקודית. במצב כזה הם זקוקים לתקווה שתעזור להם לשמר את מצבם, גם כאשר הם חושבים שהסוגיה אינה ניתנת לפתרון. עבור קשישים רבים תחושת חוסר התקווה גורמת להם לסבול בשקט ולהתמודד עם בידוד נפשי. חשיבות התקווה בגיל המבוגר - מחקרים מצאו כי אלו שהיו מלאי תקווה נהנו יותר מבריאות פיזית וממיעוט מחלות, לעומת כאלה שהיו חסרי תקווה. תקווה מפחיתה את הסיכון לפתח בעיות נפשיות, כמו חרדה ודיכאון. על ידי אימוץ תפיסת "חצי הכוס המלאה", קשישים יכולים לצפות לאתגרים בחייהם ללא כניעה לצורת מחשבה שלילית או גישה תבוסתנית. תקווה אינה מתעלמת מהעובדה שקיימים אובדן, אבל, דיכאון ופחד, אך יכולה לסייע לראות את העתיד בצורה בהירה יותר. במחקרים נמצא, כי קשישים שהיו יותר אופטימיים ושמחים, חיו חיים מלאים כאן ועכשיו, המשיכו לעשות את מה שהם אוהבים ללא דאגה ועיסוק במה יקרה כאשר יזדקנו יותר. דברים שעשויים לעודד תקווה – להימנע מסטריאוטיפים, להתעמל, למצוא משמעות, למצוא חברה, לקבל עזרה במציאת תקווה. אנשים מבוגרים שיש להם תקווה, סביר להניח שיהיו במצב בריאותי, נפשי וחברתי טוב יותר. תקווה משפיעה על המצב הנפשי - היא מפחיתה דיכאון, חרדה וקשיים נוספים. תקווה קשורה למוטיבציה לחיות חיים איכותיים יותר, לאכול בריא, להתעמל, להרגיש שלעשייה יש משמעות, למעורבות בחברה ולמשמעות בחיים. חוסר תקווה משפיע על מצב רוח, סימפטומים נפשיים וחוסר רצון לעסוק בפעילויות שונות. הדרך הטובה ביותר לשמור על תקווה היא לפתח חסינות וגמישות נפשית ולמצוא מקורות שיתנו כוח לשמר את המצב, כמו רשת חברתית והרגלי חיים אקטיביים. 30 בסקר בנושא תקווה השתתפו אנשי 30- בני משפחה ו 20 , מטופלים צוות. לשאלה מהי תקווה השיבו: • אנשי צוות: אור לנשמה (לעומת חושך, אין כלום, חוסר תקווה), שקט פנימי, יכולת לחלום, ציפייה למשהו טוב שיקרה, אופטימיות, משהו חיובי, יש צורך לזמן אותה, ביטחון, עוצמה, אושר, אהבה, אמונה, רצון, שאיפה, לגמור את היום בשלום, להתעורר מחר בבוקר, ילדים, משפחה, בית, עיסוק, אלבום התמונות של החיים שלנו. • בני משפחה: חלום, שינוי לטובה, דרך ומסע לייעוד, הדרך למטרה, שיהיה טוב, רצון, אמונה, בריאות טובה, ביטחון כלכלי, אופטימיות, איכות חיים, שלום, שהמלחמה תסתיים, חופש, נסיעות לחו"ל. • מטופלים: כוח לחיים, החלמה וריפוי, שהסבל ייגמר, יצירת מציאות חדשה, ניסיון מהעבר, אמונה שהמלחמה תסתיים, משפחה, דור ההמשך, לראות את הפריחה והצמיחה, אי אפשר בלי תקווה. לשאלה מהם מקורות התקווה השיבו: • צוות: הצלחה בעבודה, כסף, ביטחון כלכלי, משפחה, חברים, שיגרה בעבודה, הרגשת שייכות, אנשים טובים בדרך. • בני משפחה: מקצועיות הצוות המטפל, אמונה באלוהים, זיכרונות מהעבר נותנים תקווה לעתיד, חלומות טובים מעוררים תקווה, ידע, משפחה, אופטימיות, אמונה בעצמנו, רצון, מחשבות חיוביות. • מטופלים: אמונה באלוהים, משפחה, אהבה, יחס בין אישי. שני נשאלים לא ידעו מה לענות על השאלה, כי "קשה לדבר על תקווה בתקופה הזו". השירות הסוציאלי מהי תקווה בעיניך? מה נותן לך תקווה? . .
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=