במרכז הרפואי "שהם" ממשיכים לפעול במרץ למען הקהילה. במסגרת זו התקיימו במהלך החודש החולף שתי הרצאות במרכז יום לקשיש: עופרה אלבז, אחות אחראית, והאח עמראן אבו עיבד, ממחלקת מונשמים ב', הרצו על היגיינת הפה. את ההרצאה השנייה קיימו צאדק אבו מוך, אח אחראי מחלקה תת חריפה-שיקום, והאח עלי מסארווה. השניים עסקו בנושא חשוב מאין כמותו, בעיקר כשמדובר באוכלוסייה מבוגרת - פולי-פארמאסי – ריבוי תרופות. כמו תמיד, שתי ההרצאות עוררו עניין רב בקרב הנוכחים, שגם העידו כי החכימו ולמדו המון. עובדי "שהם" בהתגייסות למען הקהילה במסגרת החלטת ההנהלה להדק את מחוברותה לשטח, במהלך החודש החולף חודש ביקור נציגי ההנהלה במחלקות האשפוז. בביקור הראשון לקחו חלק ד"ר תמי פורת-פקר, מנהלת המרכז (בפועל), רונית הר-נוי, מנהלת מינהל האחיות, ליטל הרן, מנהלת משאבי אנוש, ואתי שטרית, מפקחת קלינית. המפגש התקיים במחלקה תת חריפה-שיקום, בנוכחות עובדים רבים מכל הסקטורים – רפואה, ומקצועות אחיות, מנמ"ש הבריאות, בראשם ד"ר ילנה פשקוב, מנהלת המחלקה, וצאדק אבו מוך, אח אחראי. מטרת המפגש היתה לעדכן את העובדים בנעשה בבית החולים, תוך התייחסות מיוחדת למצבי חירום, והזמנה לצוות לשתף בסוגיות ותחושות. המפגש התקיים בתפר שבין משמרת בוקר למשמרת ערב בכדי לפגוש כמה שיותר עובדים ולהימנע מפגיעה ברצף העבודה. הביקורים מתוכננים להתקיים גם במחלקות האחרות והעובדים מוזמנים להכין שאלות מראש. ד"ר פשקוב אמרה, כי המפגש היה מועיל והתקיים בו שיח פתוח. "בביקור עלו נושאים בעלי חשיבות לעובדים, בעיקר מול משאבי אנוש. במקרים מסוימים היה זה מפגש היכרות עם צוות חדש. לדעתי, מפגשים כאלה מאוד חשובים וצריך להמשיך לקיים אותם. הם ממחישים את נגישות ההנהלה לעובדים ותורמים למחוברות העובדים למרכז". חברי ההנהלה החלו בסבב מפגשים עם העובדים במחלקות נעים להכיר אם קיבלתם בשבועות האחרונים שיחת טלפון ממישהו שמזדהה כמתנדב ב"שהם" ומבקש לאמת אתכם פרטים, אל תנפנפו אותו. רון אכדרי מתנדב ב"שהם" במסגרת שירות לאומי, והוא פונה אליכם בשליחות מחלקת משאבי אנוש. רון מתוכנן ליצור קשר טלפוני עם כל אחד מעובדי "שהם", מכל הסקטורים, במטרה לעדכן פרטים, כמו מספרי טלפון, כתובות, הכשרות, אישורי .2025 עבודה נוספת וכו' וצפוי להתנדב ב"שהם" עד מרס רון, תושב פרדס חנה-כרכור, הוא הגדול מבין ארבעה ילדים והיחיד בגלל מחלה גנטית. זה 14 במשפחה שלקה בעיוורון. רון: "התעוורתי בגיל קרה בהדרגה, מה שעזר לי להתכונן לזה נפשית". רון למד בבית הספר החקלאי עד כיתה י"ב ואפילו ניגש לבחינות בגרות, בעזרת מחשב עם תוכנה קולית. המקצועות המוגברים - קרימינולוגיה וסוציולוגיה. "מאוד רציתי לגשת לבגרות", הוא מספר. "הכל תלוי בחינוך בבית. כשמחנכים אותך להיות חלק אינטגרלי מהחברה, אתה עושה מה שצריך, כמו כולם. נכון שיש מסגרות מותאמות, אבל הן לא מוציאות את המקסימום מהאדם, כמו בחינוך מיוחד. אחר כך מתקשים בחיים וצריכים להשלים לימודים". רון אמנם למד ברייל, אבל לא משתמש בשפה, לדבריו, כי "זה מקשה, כמו ללמוד קוד בתוכנת מחשב. אני לא התחברתי. יש טכנולוגיות יותר מוצלחות, כמו אפליקציות קוליות באייפון, שההנגשה היא מובנית בהגדרות". רון מספר שבזמנו הפנוי הוא מאוד מתעניין במדע וכותב ספר פנטזיה. "בשלב הבא אני רוצה למצוא בית משלי ולהיות עצמאי. אני מתכנן להמשיך לכתוב והחלום שלי הוא להקים באזור שלנו מרכז לאמנויות לחימה, תחום שקרוב ללבי, אחרי שלמדתי שש שנים ג'ודו ושש שנים נינג'יטסו". )23( רון אכדרי מתנדב במסגרת שירות לאומי מונשמים ב' תת חריפה-שיקום
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=