עשרות עובדים תירגלו מיינדפולנס לחוסן נפשי הנהלת "שהם" דואגת מאוד למטופלים, אבל בימים קשים אלה ממש לא שוכחת גם את העובדים המסורים. וכך, ביוזמת מנהלת משאבי אנוש, ליטל הרן, החלו העובדים לתרגל שלוש פעמים בשבוע מיינדפולנס, בהנחיית אלהיה אייל מור. מטרת המיינדפולנס – לקבל כלים פשוטים ומועילים להגברת החוסן האישי והארגוני ולהתמודד באופן מיטבי עם חרדות ומתחים. חרבות ברזל - היערכות לשעת חירום עובדים יקרים, ימים לא קלים עוברים על מדינת ישראל. המראות קשים, הרוחות הן רוחות מלחמה והאווירה טעונה. דווקא בימים אלה אני קוראת לכלל העובדים, ללא יוצא מן הכלל, להותיר את השיח המפלג אל מחוץ לכותלי "שהם", להישאר מאוחדים ולגלות סובלנות ואורך רוח. למרבה הצער, באחרונה אירעו מספר אירועים בהם נאלצו הנהלות בתי חולים לנקוט אמצעים משמעתיים כנגד עובדים, בשל התנהגות ו/או התבטאות שיש בהן כדי להביע תמיכה בפעולות טרור נפשעות. אני מבקשת להדגיש, כי לכל אדם עומדת הזכות החוקתית לחופש ביטוי. יחד עם זאת, בשל תפקידנו כעובדי מדינה וכמשרתי ציבור, חלות על כולנו הגבלות, הקבועות בתקשי"ר, שמטרתן לקיים איזון בין זכות העובד לחופש הביטוי ובין שמירה על אמון הציבור בשירות הציבורי כשירות ממלכתי א-פוליטי, נטול פניות ובעל מנהל תקין. ד"ר טניה בוגוסלבסקי מנהלת המרכז הרפואי הנהלת "שהם" מברכת את עובדי המרכז ובני משפחותיהם בני הקהילה האתיופית בברכת מלקם בהל צום קל וחג סיגד שמח תרגול מיינדפולנס בחוויה אישית כיפאח נדאף, אחות אחראית מחלקת מונשמים א': "השתתפתי בשני מפגשים של מיינדפולנס. המפגש הראשון היה מאוד קרוב לאירועים . ישבנו 7.10 בדרום, בשבת ביחד במעגל, יהודים וערבים. בימים האלה כולנו חווים קושי. אבל למרות הקושי, אנחנו, ב'שהם', ביחד, בטוב וברע. כולנו חיים כאן, במדינה, ביחד. כולנו עובדים כאן ביחד. "הישיבה של כולנו ביחד, כל אחד עם הכאב שלו, היתה מאוד משמעותית. המנחה תירגלה אתנו כלים פשוטים, שתרמו להפגת מתח, לחץ וחשש, ואיפשרה למי שהיה מעוניין, להביע רגשות. לי, באופן אישי, זה עשה טוב, אבל היו כאלה שאפשר היה לראות שקשה להם. לפעמים יש משהו מפחיד בשקט. הוא מכריח אותך להתמודד עם מחשבות ורגשות שאת מדחיקה כשאת עסוקה. בעצם, אין לך רגע לעצור לחשוב. זה סוג של הסחת דעת. "במפגש השני המנחה הגיעה אלינו, למחלקה, ותירגלה מיינדפולנס עם צוות מונשמים א'. במפגש הזה היה קצת יותר קל, כי היינו מוכנים לזה, כבר ידענו לקראת מה אנחנו הולכים. אם במפגש הראשון לא ידענו למה לצפות והיה חוסר ודאות, במפגש השני היינו מוכנים להתנתק ולשחרר לחץ. אפשר היה להרגיש את החיבור של כולם. אישית, הרגשתי שהמנחה לקחה אותי למקום שרציתי להיות בו. זה עשה לי טוב ואין לי ספק שאם אוכל, אלך למפגשים נוספים. תוך כדי עבודה, אין לנו זמן להתבונן פנימה. הרגשתי שהייתי צריכה את זה לעצמי". עובדים יקרים, ימים לא פשוטים עוברים על כולנו ולא פעם אנו עדים לעמיתים, מכרים או בני משפחה שנקלעו לקושי או למצוקה בעקבות המצב. לכל אחד מאתנו היכולת לסייע, לכל אחד מאתנו יכולת להפיג ולו במעט את החשש ולשמש אוזן קשבת לזקוקים לכך. כולנו נקראים להתגייס לטובת העניין ולגלות רגישות וערנות מיוחדות לשלומה של אוכלוסיית הקשישים בכלל, ומטופלינו בפרט, כולל בני משפחה, מכרים ושכנים. בכל הנוגע למטופלינו, נודה גם על בחינה קפדנית של רשת התמיכה ביום השחרור מהמחלקה ועמידה בקשר עם הגורמים הרלבנטיים בקהילה. תודה על ההתגייסות ובתקווה לימים טובים יותר. חברי הוועדה למניעת אלימות בחסרי ישע
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=