10
גיליון 322 יולי 3102
|
ניר שילה
פתח דבר
קיץ, חודש יולי. השמש
מחממת והכל הביל. חודש
אב, עוד מספר ימים תשעה
באב ושבוע מאוחר יותר ט"ו
באב, חג האהבה היהודי.
החופש הגדול בעיצומו
ואיכשהו יש תחושה של עונת
מלפפונים. כלום לא קורה,
וכולם מחכים לאחרי החגים,
אז יחזור לקרות משהו.
את אווירת הקיץ החמימה
והשלווה מקלקלות לנו הש
ש
כנות שלנו. מצפון זו סוריה,
שם מתחוללת כבר למעלה
משנתיים מלחמת אזרחים
אכזרית, עקובה מדם. כבר
התרגלנו שמדי יום נהרגים
שם מספר עשרות של בני
אדם, אך בכל, זאת מדי פעם
אמצעי התקשורת מפריעים
את שלוותנו הקיצית בידי
ש
עות על פיצוצים מסתוריים,
טבח אכזרי במיוחד בעיר זו
או אחרת, שימוש אסור בגז,
טפטוף הלחימה מחוץ לגבו
ש
לות סוריה ועוד מיני ידיעות
מלבבות, שאפילו החום הקי
ש
צי אינו ממיס.
מדרום מספקת מצרים
דרמה קיצית. תחילה נדמה
היה שמדובר בחגיגת קיץ
ברחובות שהפתיעה והפכה
למהפכה השקטה בתולדות
האנושות, אך מהר מאד הת
ש
פכחנו ולמדנו שגם מדרום
לנו מתחוללת מלחמת אזר
ש
חים רוויה באלימות, וכולנו
מתפללים שתהיה קצרה וכי
האלימות תיפסק במהרה.
הגיע הזמן שכולנו, גם כאן
במדינת ישראל, גם בארצות
הברית וגם בעולם הערבי וב
ש
מיוחד השכנים שלנו, נחשוב
על העתיד כשאנו מרכיבים
משקפיים של עתיד משותף
והתמודדות משותפת עם
הבעיות של כולנו. ניקח את
מצריים כדוגמה: מדינה עמה
יש לנו הסכם שלום ויחסים
קרים עד קפואים בשנים
האחרונות.
מאז נחתם הסכם הש
ש
לום עם מצרים ב-9791
אוכלוסיית מצרים יותר
מהוכפלה והיא מונה כיום
ש
�
כמעט 000,000,09 תו
בים! בעוד עשור יש להניח
שמצרים תעבור את מחסום
000,000,001 התושבים,
פי עשרה ממדינת ישראל!
כל התושבים הללו צריכים
לשתות, לאכול, להתקיים.
אפשר לומר שזה לא עסק
ש
נו וזו בעיה של מצרים של
העולם הערבי, אך זה פשוט
לטמון את הראש בחול
ולהתעלם מהמציאות. הב
ש
עיה של מצרים תהפוך מהר
מכפי שאנו צופים לבעיה
שלנו, של ישראל, השכנה
השבעה והעשירה. פתאום
שאר הבעיות המעסיקות
אותנו בשוטף מתגמדות מול
מאה מליון רעבים מתוסכ
ש
לים, שאין להם מה להפסיד
המתדפקים (וזה בראייה
האופטימית ביותר...) על
גבולנו הדרומי.
זה נראה לי מאיים לא
פחות מיכולת גרעינית
בידיים לא אחראיות אולי
אפילו יותר, הרבה יותר.
בכדי שלא נסיים באקורד
פסימי, ראו זה פלא: בגל
עליות המחירים ובתוכנית
הכלכלית ה"מוצלחת" של
משרד האוצר והממשלה,
זכינו גם להוזלה. כחובב
של וויסקי משובח, שמחתי
לגלות שהחל מלפני שבוע
בקבוק ויסקי שהתיישן
במרתף בחבית 12 שנה,
עולה עכשיו %03 פחות. אז
לחיים!
אסיים עם שיר אהבה ישן
של נתן יונתן ותפילה שנדע
להתמודד מול כל האתגרים
אשר מולנו בעזרת הרבה
אהבה.
קריאה נעימה
צילום: ג'ונתן רשאד
ההפגנות בכיכר תח'ריר ב-1102.
\נתן יונתן
שיראהבה ישן
זהו שיר ישן
על אניטה וחואן
גבהו עשבי הזמן
והשושן פרח עם החוחים
הם שייכים עכשיו למלאכים.
אניטה לחואן חיכתה
אך הוא איחר לקטוף את רימוני אהבתה
גביעי שפתיה הוא עוד לא שתה
פתאום הקיץ תם
אך לא ייתם סיפור אהבתם.
זהו כל השיר
הוא שייך לחלומות
שיש לאנשים
שאיחרו לפרוח באביב
שלא למדו את שפת האוהבים.
ההם שלא נולדו בזמן
אבל איזו אניטה מחייכת בלבבם
אותו חואן אותה האהבה
פתאום הקיץ תם
אך לא ייתם סיפור אהבתם
משקפים של עתיד משותף
: כפר ורדים, א.ת. תפן, חוסן, פקיעין חדשה, צוריאל, אלקוש, אבירים, מתת, לפידות, פלך, תובל,
מופץ ביישובים קהילתיים בגליל המערבי
הר חלוץ, לבון, גיתה, מעונה, עין יעקב, געתון, יחיעם, הילה, זיו הגליל, חרשים, כליל, כברי, מצובה, שלומית, שלומי, בצת, מעלות, בן עמי, לימן.
בחודש אוגוסט יופצו שני גיליונות. הגיליון הבא של א-לה כפר יופץ ביום חמישי 8.51. חומרים למערכת ניתן להעביר עד יום חמישי 8.8.
גיליון ראש השנה של א-לה כפר יופץ ביום חמישי 8.92.
הוצאה לאור:
שניר 001, ת.ד. 6301 כפר ורדים 74152
פקס 8381698-050
| 04-9977474
|
עורך ומנהל
אייל כץ
מייסד ועורך אחראי
ניר שילה
ארבל הלוי
עיצוב:
דפוס ידיעות תקשורת
הדפסה:
: גבעת האורנים, להקת פולקלור מאוקראינה, גרפיטי ברומא
בשער
