20
גיליון 322 יולי 3102
|
סיון יחיאלי
\
ישר מהראש
בעיית המסתננים והרפורמה במערכת המשפט
שינוי השיטה המשפטית הנהוגה בישראל יחזק את אמון הציבור במערכת ויתרום לחוסן הכלכלי
ילדים מאזור דארפור בגן הוורדים בירושלים, 7002
צילום: אתר פליקר
האירועים האחרונים בסי
ש
ני מחזירים אותי אל בעיית
המסתננים מאפריקה, המט
ש
רידה את הציבור הישראלי
תקופה ארוכה. אנחנו נא
ש
לצים להתמודד עם שאלות
מוסריות שנגזרותיהן פגעות
בבטן הרכה שלנו. התפיסה
של חלק גדול מאזרחי המ
ש
דינה היא שמדינת ישראל
היא מדינת לאום, מדינת
העם היהודי, וככזו ללאום
היהודי חשוב מאוד להישאר
רוב, והמסתננים אינם בני
דת משה. מסביב לבעיה זו,
כאמור, שאלות רבות הנוג
ש
עות למידת ההומניות שלנו,
ליחסנו לחלשים, לגזענות
ומגיעות עד לבחינת תפקידו
של העם היהודי בעולם.
כאשר עושים “זום אאוט”
ומתבוננים במבט רחב יותר,
רואים שהעולם השלישי,
ובתוכו גם העולם המוסל
ש
מי, למרות “האביב” הערבי,
נמצא בעוני בלתי נסבל. עוני
שצפוי להימשך ואף להחמיר.
הכישלון האפריקני
העובדות קשות: מאז האביב
המצרי התכווצה כלכלת מצ
ש
רים ויתרות מטבע החוץ שלה
קטנו במאוד.
ללא תכנית כלכלית אמי
ש
תית, התנפצו התקוות שגאו
במצרים אל קרקע המציאות
ובתוך פחות משנתיים הודח
נשיא נבחר על ידי הצבא.
הבעיה היא שבאופק לא
נראה פיתרון. חוסר יציבות
שלטונית אינו מתכון לצמי
ש
חה כלכלית. להיפך, צמיחה
ושגשוג דורשים רציפות שי
ש
לטונית והמשכיות.
איך ניתן להסביר את העו
ש
בדה שמדינות שהיו עניות
באסיה, כמו דרום קוריאה,
טאיוואן, סין והודו, צומחות
בקצב מדהים, הרבה מעל
כלכלות המערב, בעוד מדי
ש
נות אפריקה מדשדשות?
מדע הכלכלה מספר שה
ש
תשואה השולית פוחתת,
כלומר אם נשווה כלכלה
לחינוך, יותר קל להעלות
ה
�
מ ציון 06 ל-07 מאשר ל
עלותו מ-09 ל-001. ברמה
האינטואיטיבית כולנו מבי
ש
נים זאת. וכך, גם מעט הש
ש
קעה במדינות עניות אמורה
להשפיע הרבה יותר מהרבה
השקעה במדינות מפותחות.
צמיחה כלכלית זקוקה להון
אנושי, כלומר לכוח אדם
איכותי ומשכיל; ולהון פיזי,
כלומר תשתיות, תחבורה,
תקשורת ותשתיות וטכנולו
ש
גיות. לכאורה, השקעה במ
ש
דינות אפריקה העניות הייתה
אמורה להשתלם מאוד. כוח
האדם זול מאוד, היעדר הת
ש
שתיות מבטיח תשואה גבוהה.
למרות זאת העסק לא עובד.
ישנן סיבות רבות לכיש
ש
לון הכלכלי בעולם השלי
ש
שי, בעיקר באפריקה. חלקן
קשורות במערכת פוליטית
מושחתת ולא יציבה, במעו
ש
רבות רבה מידי של הממשלה
בעסקים וברמות מיסוי בלתי
מתקבלות על הדעת. אך
דומה שיותר מכל מדובר
בהיעדר מוסדות שלטון אמי
ש
נים. בראש הרשימה עומדות
כמובן המשטרה ומערכות
אכיפת חוק מושחתות. אבל
לא רק הן. בסופו של דבר
מדובר במכלול של גורמים,
ובראשם רדיוס אמון קטן של
כולם בכולם. כשאף אחד לא
מאמין לאף אחד, אין אופטי
ש
מיות. כשאין אופטימיות אין
השקעות, ובלי השקעות נותר
עוני ללא מזור.
הלקח הישראלי
מה ניתן ללמוד מאפריקה
בנוגע לצמיחה אזורית? האם
ניתן להשליך משאלות מאק
ש
רו כאלו, העוסקות בהבדלים
בין מדינות, לרמה אחרת
ולבחון אזורים? האם בארץ
הצמיחה המוגברת של המרכז
לעומת שאר מדינת ישראל
היא תוצאה של השקעה גדו
ש
לה יותר בהון האנושי ובת
ש
שתיות?
מאוד ייתכן. אנחנו נע
ש
סוק בשאלות אלו ואחרות
הנוגעות לאזור שלנו בכנס
החברתי כלכלי של אשכול
גליל מערבי. אני מבקש לה
ש
זכיר כי הצפון נחלש. בסקר
החברתי כלכלי של הלמ”ס
נחלשו רבים מבין יישובי
הצפון ובהם נהריה, שלו
ש
מי, כרמיאל, חצור הגלילית
ואחרים (משמח לדעת שכפר
ורדים שמר על מקומו).
באותו עניין, משרד הפנים
כבר מודד חוסן רשויות והמ
ש
דד מופיע בניירות הרשמיים
שלו. כפר ורדים מדורג בו
6. אנחנו כמובן מעוניינים
לזרז את השימוש במדד חוסן
הרשות, שבאופן אישי היית
מעורב בהכנתו. אני מבטיח
שהשאלה תעלה בכנס.
בישראל מוסדות השלטון
ואכיפת החוק במצב הרבה
יותר טוב מאשר באפריקה
וטוב שכך. יחד עם זאת,
מערכת המשפט, שבעבר נה
ש
נתה מאמון בלתי מסויג של
הציבור, אינה נהנית בשנים
האחרונות מאותן רמות אמון.
אין זה פלא. התעלמות טו
ש
טאלית ממימד הזמן, סחבת
אין סופית, ובעיקר ההשלכות
של שיטת המשפט המקובל.
שיטת המשפט בישראל
מבוססת על תקדימים, ועד
שלא נפסקה הלכה בעליון,
שופטי השלום והמחוזי אינם
מחוייבים לפסיקות קודמות
של עמיתיהם. ללא תקדים
מחייב, כל שאלה משפטית
תלויה בפרשנותו הפרטית
של שופט הדן. בעוד מכל
מערכת שלטונית אנו מצפים
לאובייקטיביות, שקיפות וע
ש
קביות; נשמעת מפי שופטים
בבית המשפט, שוב ושוב,
האמירה כי שופט אלמוני
יכול לפסוק כך בעוד באותו
בית המשפט, שופט פלוני
יפסוק אחרת, באותו עניין
בדיוק. מצב זה לא בדיוק
מעורר אמון במערכת, והצדק
נראה יותר כעניין של מזל.
כיוון שחלילה אין לפקפק
ביושר המקצועי וביושרה של
הפרקליטות או שופטי יש
ש
ראל, וכאמור מדובר במערכת
מסורבלת, איטית, לא שקופה
ובאופן מפתיע אקראית, נותר
רק לחשוב שמשהו בשיטה
אינו עובד. אז צריך לשאול,
האם רפורמה במערכת המ
ש
שפט תגדיל את רדיוס האמון
ותסייע לצמיחה כלכלית ול
ש
שגשוג.
למרות כל האמור לעיל,
בוחרים המסתננים לבוא
לארץ. במילים אחרות, חב
ש
רים, כנראה שלא כל כך נורא
כאן. שיהיה חופש מהנה וב
ש
טוח לכולם.
