14
גיליון 422 אוגוסט 3102
|
ניר שילה
פתח דבר
אמצע אוגוסט, תחילתו של
חודש אלול, שיאו של הקיץ.
מזג האוויר השנה מתחשב
מאד, ועד כה החום היה
נסבל. אני מקווה שגם המשך
הקיץ יהיה חמים ונעים.
חודש אלול הוא החודש
השנים עשר, המסיים את
השנה בלוח העברי. ולכן
במסורת היהודית הוא נחשב
לחודש של חשבון נפש על
השנה שעברה והכנה לקראת
השנה החדשה והימים הנו
מ
ראים הפותחים אותה. ומכאן
המנהג להתחיל באמירת
סליחות בחודש אלול: בע
מ
דות המזרח מתחילים לומר
סליחות למחרת ראש חודש
אלול, ובקהילות אשכנז
במוצאי השבת שלפני ראש
השנה. את הסליחות אומ
מ
רים בבית הכנסת במרבית
הקהילות בימי החול בלבד.
נהוג לחשוב שבימי הקיץ
החמים שום דבר אינו קורה.
והנה, בקיץ 3102 קורים
דברים רבים הן בעולמנו, הן
מסביבנו אצל שכונותינו, הן
בארץ ואפילו בכפרנו הקט.
נראה שהעולם מתרכז שוב
בשני גושים וימי המלחמה
הקרה שחשבנו שחלפו, חו
מ
זרים אט אט. ארצות הברית
מתחילה לאבד את מעמדה
כמעצמה המובילה בעולם.
אצל שכנותינו האביב הערבי
משנה פניו למלחמות אזר
מ
חים, מלחמות עדתיות, מל
מ
חמות בין דת לשלטון צבאי
ומלחמות בין שיעה לסונה.
באזורנו מתחדשות שי
מ
חות השלום, אך נראה שאנו
והפלסטינים מגיעים לשיחות
כמי שכפאם שד, ושני הצ
מ
דדים עושים כל שביכולתם
לכישלון השיחות והאשמת
הצד השני בכישלון. בנוסף
קיץ 3102 ייזכר לצערי כקיץ
בו היו הכי הרבה מקרי טבי
מ
עוד ניצחון כזה
עה והכי הרבה מקרים בהם
נשכחו ילדים קטנים ברכב
הוריהם. תופעה זו אינה
נתפשת על ידי. אינני יכול
להבין או להשלים עם מבו
מ
גרים ששוכחים ילד, ובמיוחד
לא את ילדם שלהם, ברכב.
זה אומר עלינו הרבה מאד
לדעתי.
אצלנו בכפר מערכת הב
מ
חירות מתחילה להתעורר,
אך עדיין מנומנמת משהו.
המועצה יצאה בפרסום תמוה
על ניצחון(!) בבית המשפט.
מיד שמחתי, מי אינו רוצה
שהמועצה שלו תנצח. קראתי
לעומקם של דברים וגיליתי
לתדהמתי שהמועצה ניצחה
אותנו, התושבים... ובקריאה
מעמיקה יותר כבר לא ברור
לי מי ניצח, אך ברור לצערי
שאנחנו התושבים מפסידים.
על זה נאמר עוד ניצחון כזה
ואבדנו.
בגבולו המזרחי של הכפר
נמשכות העבודות בגבעת
האורנים בניגוד להסכמים
בין מועצת כפר ורדים, עי
מ
ריית מעלות ועמותת חיים
בגליל. פני הקרקע שונו
ללא הכר, כולל גבעה חדשה
ש”צמחה” במקביל לגבעת
האורנים המקורית. נראה
שחום הקיץ מרדים את מי
שצריכים לטפל בנושא, והם
מחכים לימות החורף הקרי
מ
רים.
בט”ו באלול תרל”ח עלו
לקרקע ראשוני המתיישבים
במלאבס, היא פתח תקווה.
אסיים בשירו של יורם טה
מ
רלב הבלדה על יואל משה
סלומון, ובתפילה לימים טו
מ
בים ונעימים.
: כפר ורדים, א.ת. תפן, חוסן, פקיעין חדשה, צוריאל, אלקוש, אבירים, מתת, לפידות, פלך, תובל,
מופץ ביישובים קהילתיים בגליל המערבי
הר חלוץ, לבון, גיתה, מעונה, עין יעקב, געתון, יחיעם, הילה, זיו הגליל, חרשים, כליל, כברי, מצובה, שלומית, שלומי, בצת, מעלות, בן עמי, לימן.
הוצאה לאור:
שניר 001, ת.ד. 6301 כפר ורדים 74152
פקס 8381698-050
| 04-9977474
|
עורך ומנהל
אייל כץ
מייסד ועורך אחראי
ניר שילה
ארבל הלוי
עיצוב:
דפוס ידיעות תקשורת
הדפסה:
. צילום: יח”צ
Dreadlocks
: עדי וינובר ודוגמניות בתצוגת אופנה של
בשער
גליון ראש השנה של א-לה כפר יופץ בעוד שבועיים, יום חמישי 8.92. חומרים למערכת ניתן להעביר עד יום חמישי 8.22
הקיץ עם הכי הרבה טובעים וילדים שנשכחו במכוניות.
צוותי מד”א מבצעים פעולות החייאה בגבר כבן 06 לאחר
שטבע בחוף שדות ים צילום: דוברות מד”א
בבוקר לח בשנתתרל"ח
עת בציר הענבים
יצאו מיפו על סוסים
חמשת הרוכבים.
שטמפפר בא וגוטמן בא,
וזרח ברנט
ויואל משה סלומון,
עם חרב באבנט.
איתם רכב מזרקי
הדוקטור הכסוף,
לאורך הירקון הרוח
שר בקני הסוף.
ליד אומלבס הם חנו
בלב ביצות וסבך
ועל גבעה קטנה טיפסו
לראות את הסביבה
אמר להםמזרקי
אחרי שעה קצרה:
איני שומע ציפורים
וזה סימן נורא.
אם ציפורים אינן נראות
המוות פה מולך,
כדאי לצאתמפה מהר,
הנה אני הולך.
קפץ הדוקטור על סוסו
כי חס על בריאותו,
והרעיםשלושתם יצאו
לשוב לעיר איתו.
אמר אז יואל סלומון
ושתי עיניו הוזות:
"אני נשאר הלילה פה
על הגבעה הזאת".
והוא נשאר על הגבעה,
ובין חצות לאור
פתאום צמחו לסלומון
כנפייםשל ציפור.
לאן הוא עף, לאן פרח
אין אישאשר ידע,
אולי היה זה רק חלום
אולי רק אגדה.
אך כשהבוקר שוב עלה
מעבר להרים,
העמק הארור נמלא
ציוץ של ציפורים.
וישאומרים כי עד היום
לאורך הירקון
הציפוריםשרות על יואל
משה סלומון.
/ יורם טהרלב
הבלדהעל יואלמשהסלומון
