16
גיליון 032 ינואר 4102
|
|
סיון יחיאלי
\
ישר מהראש
חד גדיא כלכלי
איך ניסיונות הממשלה להיטיב עם
העם יתגלגלו לפתחן של הרשויות
המקומיות ומשם יגיעו למיסי הארנונה
הממשלה תקצה? הממשלה בישראל? השם ישמור
א.ת. תפן, בניין נוף (ביציאה לכרמיאל), טל. 2061858-40 שעות פתיחה: א'-ה' 00:7-00:91, שישי 00:7-00:31
פיצות
בהזמנה,
הכנה
במקום
קפה, מאפים, כריכים סלטים, שתיה
מוצרי חלב, חטיפים, סיגריות, עיתונים ועוד
והכי חשוב:
השירות החם, היחס האישי והסנדביצ'ים המדהימים של חני
מכירה בהקפה
למשרדים וחברות
בשיאה של בועת הדוט
קום, בשנת 0002, הייתי חבר
בצוות שהקים חברת סטארט
אפ קטנה. החברה הציעה
מוצר אינטרנטי מתקדם מאוד
לאותה התקופה ויצאנו לגייס
הון. גייסנו סיד (כסף ראשוני)
מחברת האחזקות של עיתון
הארץ ואחד מבני משפחת
דנקנר (לא נוחי ולא דני..).
המוצר התפתח ובשלב הבא
עמדנו בפני גיוס הון משמ
ז
עותי יותר ופנינו לקרנות הון
סיכון. אחד ממנהלי הקרנות
מאוד אהב את הפרזנטציה
שלנו. רק דבר אחד הפריע
לו: “מה אני אעשה עם ההכ
ז
נסות שלכם?", חזר ושאל.
כשביקשנו להבין מה הב
ז
עיה הגיע תשובה מפתיעה:
בכלכלה החדשה לא קוב
ז
עים את שווי החברה על פי
הפעילות שלה (ההכנסות),
אלא על פי הפוטנציאל. ולנו,
לאסוננו הגדול, היו הכנסות,
ממש כמו בכלכלה הישנה.
איך, איך נתמחר אתכם כח
ז
ברת חלום, חזר ושאל המש
ז
קיע.
lll
היום זה נשמע הזוי לגמרי,
אבל אז, בימי בועת הדוט
קום, זו הייתה השפה. למ
ז
רות הרוח הכללית, אנחנו
לא האמנו בכלכלה החדשה,
ואמנם אותה “כלכלה חדשה"
התפוצצה לכולם בפרצוף,
וזמן קצר לאחר מכן האוויר
יצא מבועת הדוט קום.
האם יתכן שאנחנו שוב
עומדים במקום בו הכלכ
ז
לה העולמית (למזלנו הרב,
בשלב זה לא הישראלית)
שוב מחפשת להמציא כלכלה
חדשה, מין “קונץ פטנט" שי
ז
סדר את הדברים, יסייע להק
ז
טין את החובות האדירים של
מדינות המערב ואם אפשר
על הדרך יחזיר הצמיחה, וכ
ז
מובן יביא לצדק חלוקתי?
המודל הזה הוא “תוכנית
שיקגו" שכבר לפני שנה
, קרן המטבע
IMF
החליט ה-
הבינלאומית, לפרסם מסמך
התומך בתכנית. הרעיון המ
ז
סדר בתכנית הוא להפריד
בין היכולת לייצר כסף לבין
היכולת להלוות כסף. מבלי
להכנס לעומק, היום הבנקים
עושים את שניהם, לכאורה
עומדים בניגוד עניינים ומ
ז
לבים את משבר החוב. על
פי תכנית שיקגו, שבמקור
נכתבה לפני 08 שנה, יוכלו
הבנקים להלוות רק מתוך
הפקדונות שלהם. כיום יכו
ז
לים הבנקים להלוות פי כמה
יותר מהפקדונות, להשאיר
ברשותם רק את הסכום הנ
ז
דרש על פי יחס הלימות ההון
ובכך בעצם “לייצר" כסף.
על פי התוכנית את הכסף
תייצר הממשלה בלבד, והיא,
הממשלה, תקצה אותו בדרך
הנכונה. זו חשיבה מקורית,
חשיבה מחוץ לקופסה, חשי
ז
בה יצירתית, כולן חשובות
להתקדמות האנושית אבל
גם להן יש גבול. הממשלה
תקצה? הממשלה בישראל?
השם ישמור. לא שבאמת
צריך לדאוג, למרות הפופל
ז
ריות הגדולה להם זוכים חלק
מהבלוגים המקדמים תכניות
מעין אלו, נדמה שבמדינת
היהודים עוד רחוק היום.
lll
המחאה החברתית של שנת
1102 נשכחה. מלבד חינוך
חינם מגיל שלוש, החשוב
כשלעצמו, דומה כי לא נשאר
דבר. ההחלטה שקיבלה
הממשלה על מגבלת הת
ז
קציב בשיעור של 7.2 אחוז
בלבד, משמעותה קיטון הולך
וגודל של שיעור ההוצאה
האזרחית מהתוצר המקומי.
לא צריך לדאוג. הממשלה
תנסה “ללכת בלי ולהרגיש
עם". ככל שההוצאה האז
ז
רחית צפויה לרדת, תעביר
הממשלה לרשויות המקו
ז
מיות את הנטל התקציבי ות
ז
גדיל את שיעור ההשתתפות
של הרשויות המקומיות במי
ז
מון שירותים ממלכתים. הר
ז
שיות המקומיות, כידוע, ני
ז
זונות ממס הארנונה. במילים
אחרות, “"הממשלה הנדיבה"
תוריד מיסים, ותגלגל עיניים
כאשר הרשויות המקומיות
ייאלצו להעלות ארנונה כדי
לממן פעולות שהיא עצמה
מחוייבת לבצע.
מה נאמר, חד גדיא חד
גדיא, בסיפור הזה כבר היינו
ועוד נהיה.
ישבנו בהנהלת המועצה
והחלטנו שבניגוד להרבה
מאוד רשויות מקומיות, לא
ר
�
נעלה בשנת 4102 את הא
נונה מעל ל"טייס האוטומטי"
שנקבע בחוק ההסדרים.
אילוסטרציה: פוטוליה
