28
גיליון 032 ינואר 4102
|
|
\ד"ר יניב פרזון
גניקולוגיה
מקצועי
רוצה, אבל לא יכולה
על תסמונת וסטיבוליטיס, הכאב במבוא העריה
יחסי מין הם לרוב מקור
להנאה רבה. כך מתואר בס
ז
פרים, בסרטים, ובאינסוף
פרסומות. יחסי מין מהנים
הם אכן חלק חשוב בביסוס
זוגיות בריאה, אך מה קורה
לאישה שחווה כאב חוזר
בניסיון לקיום יחסים?
מטבע הדברים נשים נמנעות
מלדבר על כאבים במקום אינ
ז
טימי. הן מנסות שיטות שונות
להקל על הכאב, וכשזה לא
מצליח הן נמנעות באופן חלקי
או מוחלט מקיום יחסים, דבר
העלול להוביל למשבר בזו
ז
גיות ולעיתים אף להפרעות
בתפקוד המיני אצל בן הזוג
(הפרעות זקפה או שפיכה
מוקדמת עקב החשש לגרימת
כאב לבת הזוג). חלק מהנשים
אף נמנעות מקשר עם בן זוג.
נשים רבות חושבות שהן
“רגישות" באופן כללי, או
שהדבר נובע מ"לחץ נפשי",
ולכן משלימות עם הכאב,
אינן מתלוננות ולא פונות
לאבחון וטיפול. הימנעות
מקשר מיני או חווית כאב
כרוני עלולה להוביל להפ
ז
רעות בדימוי העצמי, חרדה
ודיכאון בהעדר טיפול.
אם את סובלת מכאב חוזר
בקיום יחסים ייתכן שאת סו
ז
בלת מוסטיבוליטיס או וולו
,)
VULVODYNIA
דיניה (
ובעברית “תסמונת הכאב
במבוא העריה". זוהי תסמונת
שכיחה המהווה אחד הגור
ז
מים המשמעותיים לכאבים
בעת קיום יחסים, והיא ברת
טיפול.
למרות הסיומת “טיס"
(המאפיינת בד"כ דלקת) לא
מדובר כאן בדלקת זיהומית
הנובעת מחשיפה לחיידק
או נגיף (וירוס), אלא תגובה
מקומית של רקמת פתח הנר
ז
תיק בשל גורם לא ידוע.
וסטיבוליטיס נפוצה בעיקר
בקרב נשים צעירות בשנים
הראשונות לניסיונן המיני.
הכאב לרוב מתואר כשרי
ז
פה/צריבה, ולעתים ככאב
חד כסכין בעת המגע בפתח
הנרתיק (מעט חיצונית לטב
ז
עת קרום הבתולין) בעת ני
ז
סיון חדירה לנרתיק ולעיתים
אפילו בניסיון החדרת טמפון.
לעיתים תחושת הצריבה נמ
ז
שכת מספר שעות לאחר סיום
המגע.
סימנים מחשידים לקיום
התסמונת בנערות וילדות
צעירות טרם ניסיון מיני הינם
תחושת אי נוחות בפות בעת
לבישת ביגוד הדוק, רכיבה
על אופניים, או צריבה לאחר
הטלת שתן.
נשים הסובלות מתסמונת
זו פונות לטיפול עקב חוסר
יכולת לקיים יחסי מין. לת
ז
סמונת מספר צורות ודרגות
שונות. שכיחותה משתנה בין
מחקרים שונים, ועומדת על
81-3 אחוז.
מה גורם
לוסטיבוליטיס?
עד כה לא נמצא גורם בודד
להתפתחות תסמונת הכאב,
והאטיולוגיה נחשבת רב-
גורמית. סביר להניח כי קיים
מגוון רחב של גורמים העלו
ז
לים להתחיל את הכאב, ואם
אינם מטופלים בזמן, עלול
להתפתח כאב כרוני.
תהליך דלקת
תיאוריית התהליך הדלקתי
נזנחה, והמצב מוגדר כתס
ז
מונת כאב. תגובות אלרגיות
לגורמים סביבתיים עלולות
להפריע לתגובה האימו
ז
נואינפלמטורית, ולהעלות
את הנטייה להתפתחות תס
ז
מונת הכאב במבוא העריה.
במחקרים רבים לא נמצאה
שכיחות מוגברת של נגיף
,)
HPV
הפפילומה האנושי (
או הרפס סימפלקס כגורם
להתפתחות התסמונת. כמו
כן, לא נמצאו הוכחות חד-
משמעיות לקשר בין תסמונת
הכאב בפתח הנרתיק לזיהום
חיידקי או פטרייתי.
גורמים גנטיים
קיימת עדות למעורבות
גנטית עם פולימורפיזם של
גנים המבקרים תגובת דלקת.
החיפוש של נטייה גנטית
להתפתחות תסמונת הכאב
במבוא העריה הינו תחום
חדש, ויש מקום להמשך
מחקר.
השפעות הורמונליות
לאחרונה נצפו שינויים
ברירית מבוא העריה בנשים
בריאות הנוטלות גלולות
משולבות למניעת היריון
בהשוואה לנשים שאינן נו
ז
טלות גלולות משולבות.
ממצאים אלו, ככל הנראה,
משקפים את פעילות המרכיב
הפרוגסטוגני של הגלולה.
רצפת האגן
במהלך בדיקת נשים הלו
ז
קות בתסמונת נמצא פעמים
רבות כיווץ מוגבר של שרירי
רצפת האגן. פחד מכאב וני
ז
סיון להימנע מחדירה לנרתיק
נחשבים כגורמים אחראים
לכיווץ מוגבר זה בדומה לנ
ז
שים עם וגיניזמוס. בבדיקת
ת
�
בנשים הלוקות ב
EMGG
סמונת נצפתה אי יציבות של
שרירי רצפת האגן, פעילות
בסיסית גבוהה יותר בזמן
מנוחה, והתאוששות איטית
יותר לאחר כיווץ.
מנגנון הכאב
כבר משנת 7791 דווח על
שגשוג יתר של סיבי עצב
ברירית מבוא העריה בנ
ז
שים הסובלות מהתסמונת.
ממצא זה נתמך גם במחקרים
מאוחרים יותר, ונכון לעכשיו
שגשוג יתר של סיבי עצב
ברירית מבוא העריה היא
הסימן ההיסטופתולוגי היחיד
לאבחון התסמונת.
כיצד מאבחנים
וסטיבוליטיס?
התסמונת תוארה לראשונה
ט
�
- לפני כ 03 שנה, והקרי
ריונים לאבחנה נקבעו ע"י
ד"ר פרידריך:
11.
כאב חזק במבוא העריה
בעת מגע או ניסיון חדירה
לנרתיק.
22.
רגישות ללחץ מקומי על
רקמת מבוא העריה.
33.
אודם מקומי בדרגות שו
ז
נות באזור העריה.
לעיתים קרובות לא רואים
דבר חריג בהסתכלות על
העריה, אך העדר ממצאים
בהסתכלות אינו פוסל את
האבחנה. פעמים רבות “נו
ז
דדות" המטופלות בין גורמים
מטפלים שונים המייחסים
את התלונות לזיהום נרתיקי
ומטופלות בתכשירים שאינם
מועילים לתלונותיהן. על כן
קיימת חשיבות רבה להערכה
אצל גינקולוג המומחה במח
ז
לות העריה.
הבדיקה הגופנית ע"י מומחה
בתחום הינה קצרה ופשוטה,
וניתן להגיע לאבחנה מיידית.
כיצד מטפלים
בוסטיבוליטיס?
המפתח לטיפול מוצלח הוא
הסבר על התסמונת, הדר
ז
כה מתאימה לגבי אפשרויות
הטיפול השונות, התמדה
בטיפול וכמובן מעקב סדיר
ותמיכה. כאשר אישה מבינה
שמדובר בהפרעה מקומית
הניתנת לטיפול, היא חשה
הקלה וברוב המקרים תתמיד
בטיפול.
קיימים טיפולים שונים
ונהוג להתחיל מהקל אל
הכבד. אין טיפול אחד שמ
ז
תאים לכולן. ישנם משחות
שונות, טיפול פומי בנוגדי
כאב שונים, טיפול לשיקום
רצפת אגן ע"י פיזיותרפיה
וביופידבק. בנוסף מומלץ
ייעוץ מיני לשני בני הזוג.
כאשר טיפול שמרני אינו
עוזר ניתן לפנות לביצוע ני
ז
תוח להסרת הרקמה הכואבת.
מידת ההצלחה של הניתוח
היא גבוהה, אך הוא אינו מו
ז
מלץ כקו ראשון בטיפול.
הכותב הוא מומחה ליילוד
גינקולוגיה, חוקר ומטפל בת
־
סמונת הכאב במבוא העריה
נמנה על צוות הרופאים במרכז
הרפואי כפר ורדים
אילוסטרציה: פוטוליה
