28
גיליון 332מרץ4102
|
|
אימון אישי
האביב
גיליון
בעלי חיים
|
ציוד
|
מזון
מעלות, מתחםקניון כוכב הצפון 0651799-40
שעותפתיחה: 00:02-00:9 ו' וערבי חג00:41-03:8
יום יוםבכפר ורדים, ויישובי הסביבה
משלוחיםחינם
סניףמעלות
חפשו אותנו בפייסבוק!!!!
הכן כלבך/חתולךלפסח!!
מזון כשל"פכברבחנות
המספרה
פועלת
חוגגיםשנתיים
רכיבהעל פוני
|
פינת ליטוף
מבצעיםמטורפים
|
כיבוד
יוםשישי 3.82 בשעות 41-01
בהפנינג ענק
ופינתאימוץ של עמותת
נהריהאוהבתחיות!!
שמחיםלהודיעעלהמשך
ההרשמהלשנה״לתשע״ה
הגן קולט ילדיםבגילאי שנהעדשנתיים וחצי,
ומונהעד21 ילדיםבלבד.
כל ילד זוכהליחסאישי, אינטימי ומשפחתי.
צוותהגן כולל גננותמנוסות וותיקות.
ארוחותבוקר וצהריים
בריאות ומזינותבבישולביתי.
מספרהמקומותמוגבל!!!
לפרטים: יפעת2365164-450
קרן דרוקמן אדיב
כמו בשירו של שלמה
ארצי, חילופי מזג האוויר
הביאו אותי לחשוב. על הד
-
ברים שעברו עלי בחודשי
החורף, על האפור שהתחלף
לקשת של צבעים ססגוניים,
בטבע ובחיי האישיים. על
ניצני הרעיונות המבצבצים
להם ומתחילים לשאת פרי,
על כך שאני מרגישה כמו
האביב שנמצא בשיא פריח
-
תו, על ההחלטות שקיבלתי,
על השבילים שבהם הלכתי,
עלהרגעשבו החלטתי לחשב
אתהמסלולמחדש, ועלשירו
הנפלא של רוברט פרוסט
בתרגומו של משה זינגר (ראו
מסגרת).
אנחנו מגיעים לצמתי הח
-
לטות רבים בחיים, כילדים,
כמתבגרים ולאורך החיים
הבוגרים. כמתבגרים השי
-
קולים לא תמיד אוטנטיים
ועצמיים, אלא אנו בוח
-
רים ללכת עם "החבר'ה".
גם כבוגרים בודדים מעיזים
לבחור אתהדרך ש 'הלכו בה
פחות', אך האם זו הבחירה
הנכונה?
בחיים כמו בטבע, לעיתים
אפשר לעצור ולחשב מסלול
מחדש. אך בחיים, שלא כמו
הטבע, אי אפשר לחזור לא
-
חור. מה שנבחר הופך להיות
חלק מאיתנו. 'השביל שלא
בחרתי בו', ממחיש לנו את
הייסורים שאנו עוברים אחרי
שכבר בחרנו.
חלק מהחלטות נעשות
באופן מודע וחלק אוטומ
-
טי. ישנן החלטות רציונליות
וישנן אמוציונליות, שבאות
מהבטן. האם יששביל נכון?
החלטה טובה, שלאתיתן לנו
תחושהשלפספוסאו חרטה?
רבותהדרכים
אנחנו מגיעיםלצמתי החלטותרביםבחיים.
איך לקבל אתההחלטה "הנכונה"?
שנדעאו נרגיששנשארנו נא
-
מנים לעצמנו? ובעצם, האם
כל החלטה שבה אנו נשארים
נאמניםלעצמנו, בהכרחהינה
החלטה טובה? קשה לדעת.
בתהליך קבלת ההחלטות
אני מנסה לבחון איך אני
מקבלת החלטות? האם אני
נוהגת נכון כמנהלת? כקו
-
לגה? כאמא? כבת זוג?
כאישה? כאדם? שואלת מה
חשוב לי באמת? ומה אני
יודעת על הנושא? בוחנת
את האפשרויות, מנטרלת
את הפחד, לפעמים מחכה
מעט עם ההחלטה. מני
-
סיוני, בפרספקטיבה של זמן,
לרוב הדברים נראים אחרת.
מזכירה לעצמי לא להזניח
את "שביל הפלטינה" כפי
שהגדיר דר' טל בן שחר:
"אל תעשה לעצמך את מה
שלא תעשה לחברך", ומש
-
לבת אותו עם "שביל הזהב",
לפי אריסטו, המדגישלנו את
היכולת לאזן, ולמצוא דרך
אמצע, בין פחות מידי ליותר
מידי, בין האינטרסים שלי
לאחר, בין ענווה ליהירות.
ברוח האביב אסיים במשל,
שבו מסופר על נזיר בו
-
דהיסטי אחד שהיה מתה
-
לך ברחבי הודו ונושא בידו
האחתפתלחם ובידו השנייה
ורד יפהפה. שאלו אותו "מה
לך כי תלך לכל מקום עם
שני דברים אלו דווקא?".
ענה הנזיר: "על הלחם הזה
אני מתקיים והפרח הוא
הדבר שלמענו אני חי".
או בשפתו של ניטשה: "אם
יש לך איזה למה שלמענו
תחיה, תוכללשאתכמעטכל
איך".
בחיי הפרטיים והמקצועיים,
כאדם כמאמנת ומגשרת, אני
מובילהאתהמתאמניםלמצוא
