Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  8 / 48 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 8 / 48 Previous Page
Page Background

8

גיליון 342 דצמבר 4102

|

|

ניר שילה

פתח דבר

הגיליון הבא של א-לה כפר יופץ ביום חמישי 41.01.32. חומרים למערכת ניתן להעביר עד יום חמישי 01.61

הוצאה לאור:

אשכול מדיה בע"מ, שניר 001

ת"ד 6301 כפר ורדים 0074152

4747799-40, פקס 8381698-050

www.eshkol.co

|

pnay@pnay.co.il

עורך ומנהל

אייל כץ

מייסד ועורך אחראי

ניר שילה

ארבל הלוי

עיצוב:

דפוס ידיעות תקשורת

הדפסה:

www.alakfar.co.il

הגיליון הבא של א-לה כפר יופץ ביום חמישי ה-5102.1.51. חומרים למערכת ניתן להעביר עד 1.8

אמצע דצמבר, חודש כסלו

מפנה עוד מעט מקומו לטבת,

הימים מתקצרים ושעות הח

י

שיכה מתרבות. בשבוע הבא

יחל החורף באופן רשמי.

ה-12 בדצמבר הוא היום

הקצר בשנה, אז נחוג גם את

חנוכה – חג האור. חנוכה מצ

י

טרף לחגים וקרנבלים רבים

של עונת החורף בחצי הכ

י

דור המערבי, כולם חגי אור

שמטרתם להרגיע אותנו, בני

האדם, ולהבטיח שהאור יח

י

בראש ובראשונה מאבק לחופש

יהודה המכבי נערך לפני צבא ניקנור.

תחריט של גוסטב דורה מהמאה ה-91

תיכון אמירים

בשער:

ליטל מאירי;

צילום:

אילזה (איוי) יום,

: כפר ורדים, אבירים, אלקוש, בן עמי, גיתה, געתון, הר חלוץ, זיו הגליל, חוסן, חרשים,

מופץ ביישובים קהילתיים בגליל המערבי

יחיעם, כברי, כליל, לבון, לפידות, מעונה, מעלות, מצובה, מצפה הילה, מתת, עין יעקב, פלך, פקיעין חדשה, צוריאל, תובל, תפן

הרב סיני אדלר

נר אחד של תקווה /

יהודה ואחיו וכל קהל ישראל

לחוג את חנוכת המזבח ביום

החמישה ועשרים לחודש

כסלו, שמונת ימים מדי שנה

בשנה בהלל ובתודה לה'"

(ספר החשמונאים, א', ד').

הניצחון והשמחה הגדולים

ביותר היו ניצחון החופש,

החירות והרוחניות. מרד הח

י

שמונאים היה בראש ובראשו

י

נה מרד רוחני לחופש דת, ולא

רק מלחמה צבאית לעצמאות,

לא רק מלחמה נגד תשלום

מס, ואפילו לא רק טיהור

בית המקדש. בראש ובראשו

י

נה היה זה מאבק לחופש דת

וחופש רוחני, ניצחון היהדות

על ההתייוונות. ניצחון אשר

הביא עמו גם מדינה עצמאית

בלב השלטון היווני ואחריו

הרומאי (עד לכיבוש על ידי

הרומאים), פריחה תרבותית

ורוחנית, פריחה כלכלית.

מעניין מאוד לערוך השוואה

בין הימים ההם לזמן הזה. יש

דברים רבים מקבילים, קצרה

היריעה כאן מכדי לפתח את

הנושא, לכן אני מציג אותו

כנקודה למחשבה בלבד.

אסיים בסיפור קצר של הרב

סיני אדלר – נר אחד של תק

י

ווה.

קריאה נעימה

בצריפנו, צריף הנוער במ

י

חנה אושוויץ, היו מרוכזים

בחורים מארצות שונות המ

י

שועבדות תחת שלטון הנא

י

צים. ימי חנוכה הגיעו. הצל

י

חנו להשיג נר אחד, אשר היה

בשבילנו דבר רב משמעות.

בלילה הראשון של חנוכה

התאספנו בקומה העליונה

של אחד הדרגשים והדלקנו

בצוותא את הנר היקר לנו עד

מאוד. הנר הדולק הזה הדליק

גם בלבנו תקוות חדשות לע

י

תיד טוב, וחיזק את בטחוננו

זור והשמש תזרח ותיתן לנו

מאורה וחומה גם אחרי החו

י

רף.

לחג החנוכה משמעויות

נוספות. שמו, חנוכה, הנגזר

מהמילים חנו-כ"ה, מלמד

על החג במשמעות הצבאית

שלו: בכ"ה בכסלו בשנת

861 לפנה"ס הנוצרית חנו

צבאות המכבים בירושלים,

אז נסתיימה המערכה הצ

י

באית הראשונה במלחמות

נגד היוונים. בשמונת הימים

הבאים עסקו החשמונאים

והיהודים בטיהור המקדש

שטומא על ידי היוונים, והנה

לנו הסיבה המרכזית לחגיגה:

"וישכימו בבוקר ויעלו עולות

על המזבח החדש כמשפט.

ויחנכו את המזבח בעצם היום,

אשר טמאו אותו הגויים, ויה

י

ללו לה', על אשר נתן להם

עוז ותשועה, ויחגגו את

חנוכת המזבח שמונת ימים,

ויעלו עולות ותודות בשמחת

לבבם... ותהי שמחה גדו

י

לה בכל העם, כי גלל ה' את

חרפת הגויים מעליהם. ויצו

ב"מעוז צור ישועתי".

ברגע כזה התעוררו בנו הג

י

עגועים הגדולים לעבר, אשר

בו חגגנו את ימי החנוכה כל

אחד בבית הוריו בשמחה, אבל

העבר הזה נעלם ואיננו ולכן

התעוררה ביתר שאת הבקשה

הבוקעת מעומק ליבנו לע

י

תיד שאמנם היה עדיין רחוק

מאיתנו, אבל בו תתקיים הת

י

פילה ששרנוה אז, והיא "תי

י

כון בית תפילתי, ושם תודה

נזבח... אז אגמור בשיר מזמור

חנוכת המזבח".