50 / 64
50
גיליון 542 פברואר 5102
|
|
יצירות
|
דעות
|
\ תגובות
info@alakfar.co.ilדואר נכנס
מירי כספי
נימר נימר
הגענו באותה תקופה לכפר ורדים,
והיינו חבורת מתלהבים בדרך שבחרנו.
לך היתה ראייה רחבה, והויכוחים איתך היו תכופים.
ובדיעבד נוכחים שצדקת בחלקם הגדול, ולא אנחנו.
היית דעתן, וכחן, מנמק בהתלהבות ורוצה לשכנע.
הקדמת במחשבות, ונראה לי שאמרת בלבך: "אתם תיווכחו
בצדקתי, אני יודע".
היית השראה בניהול עסקים,
היית השראה בכיבוד ההורים,
היית השראה כאב לארבעה בנים,
התבלטת בנושאים שהיו קרובים ללבך,
ובאחרים הצניעות אפיינה אותך.
גם כשנפרדו דרכינו,
כל מפגש היה כאילו אתמול התווכחנו ושוחחנו.
כשהלכת ללמוד כדי לממש חלום, הידע הבסיסי אצלך היה
נכון,
והראית שהתואר כבר היה טמון בך, והוא שלך
עוד לא נפרדתי
דברים לזכרו של אבי פרידמן במלאות שנה למותו
עד היום עוד לא נפרדתי ממך, ונראה לי שתופיע ותגיד "חזרתי".
אפרד ממך באותיות נשמה לשמך וקווים לדמותך כפי שאזכרך.
אבי
- איש משפחה, אריה שכרע בדמי ימיו
א
- בלתי תלוי, בוחר דרך מתכנן ומבצע
ב
- ידידותי, איש רעים
י
- בפירוש לועזי הוא איש חופשי ("פרידום")
פרידמן
- פעלתן, פיו וליבו שווים
פ
- רואה עיקר וטפל
ר
- ידען
י
- דעתן
ד
- מצניע לכת
מ
- נאמן לצוואת הוריו
נ
תהי נשמתך צרורה בצרור החיים
כתבות רבות פורסמו על
ליקוט צמחי בר למאכל.
האחרונה בהן: העשב אין לו
סוף, אלון הדר, מוסף ידיעות
אחרונות מה-9 בינואר 5102,
כתבה צבעונית, עשירה ומ
ק
גוונת, המתייחסת למרבית
צמחי הבר העונתיים למאכל,
תיבול, מילוי כיסוני בצק,
בשר, ריפוי וכן הלאה. בין
הצמחים הועלו וצולמו: עולש,
סירפד, לחמית, חרדל, גרגיר
הנחלים, חומעה, כרפס, אס
ק
פרגוס, רוש ענק, לשון הפר,
גרניום, שומר, חרצית, גדילן,
לוף, רגלית, עקוב וסלק מצוי,
שממנו ליקוט הצמחים נקרא
בערבית סליקה, והמלקטת
נקראת סלאקה.
ברשימה הנ"ל חסרו לנו
צמחי הסליקה: חרחבינה
מכחילה, רשאד (רוקט), קורס
ענה (טבלית כאבים), ארבע
עונות, חוח, זעתר, קורנית
מקורקפת, צטרה ורודה, צי
ק
פורנית מצרית, כרמלית, תרד
בר, נענע משובלת, קרשה,
נץ חלב, קלח, טמוס מזרחי,
דרדר, ברקן... לעיתים הש
ק
מות שונים, הן בעברית והן
בערבית, בהתאם לאזורים
השונים.
על סגולות החרחבינה המ
ק
כחילה ניתן ללמוד מהבוטני
ק
קאי נסים קריספל. ב"מדריך
השלם לצמחי מרפא בארץ
ובעולם" הוא מציין: “כל
חלקי הצמח משמשים את
ערביי הארץ לריפוי פצעי
קיבה, הרחקת תולעי מעיים,
חיזוק החניכיים, ריפוי פצעים
ושריטות, סוכרת, מחלות
מרה ועקיצות עקרב". הוא
מוסיף עוד: “החרחבינה נמ
ק
נית עם חמשת המינים שאדם
יוצא בהם ידי חובתו בפסח:
בחזרת, עלשין, תמכא, חרח
ק
בינה ומרור (פסחים ב', ו')".
לכל אחד מן הצמחים הנ"ל
תכונות, סגולות, מאפיינים
ומתכונים למיניהם. תקצר
היריעה מלהתייחס לכל. בד
בבד, לעיתים קרובות יש
בסביבתם גם צמחים רעי
ק
לים שיש להיזהר מהם, כגון
בטנין, בוצין מפוצץ (דומה
ללשון הפר), ירבוזים למי
ק
ניהם, לוף ארץ ישראלי, ירו
ק
קת השועל ואחרים.
בנוסף לצמחי הליקוט/
סליקה, נמצאים פירות בר
ובהם פרי הקטלב (אשכולות
אדומים, יותר טעימים מאשר
דובדבנים, מבשילים בנובמ
ק
בר דצמבר); אגס סורי (ספ
ק
טמבר אוקטובר), שיזף דוב
(כנ"ל), סינסני אלת המסטיק
(מרץ אפריל) ועוד.
כשמדובר על צמחי מרפא,
מהם לא נרפא, אלא במינון
קטן ובהתייעצות עם המוסמ
ק
כים לדבר. מוטב ועדיף לא
ק
כול את צמחי הליקוט הנ"ל
טריים, ישר מן היד לפה, כי
הבישול והטיגון גורמים לע
ק
תים לניטרול מרבית הוויט
ק
מינים ופוגעים בטיב הטעם
והארומה.
יש להיזהר מליקוט בשפכי
ביוב המוזרמים לנחלים ובס
ק
ביבת בורות ספיגה, שמרעי
ק
לים את הצומח שבסביבתם.
עוד יש לזכור: ללקט ולא
להתחרט, לא להסתבך עם
צמחים מוגנים, נזכור עשבי
בר ערובה וארומה, עולש לא
לעקור מהשורש, הליקוט לא
לצורכי מסחר, כי הכול מו
ק
זהר, לפנינו אתגר, לא נשכח
שום בר ויתר השאר במוצהר.
שכחו את החרחבינה
צמח הרשאד.
ללקט ולא
להתחרט