10 / 48
10
גיליון 252 אוגוסט 5102
|
|
בכפר
רבגונית
הכי
האומנית
אם אתם חושבים שאתם בעצמכם "הכי בכפר", או יש לכם
רעיון למשהו או מישהו שהוא כזה, נסו את מזלכם.
.pnay@pnay.co.il הכי טוב במייל
הכישרון הטבעי של רות
כתבה וצילמה: ליטל מאירי
את ביתה של רות שפירא
קשה מאוד לפספס: בפינת
הרחובות חרמון וחירם שוכן
לו בית שפירא, טובל בי
ת
רוק, פסלים מרשימים בחצר,
ציורי פסיפס מעטרים את
קירותיו החיצוניים, ויטראז'
בחלונות הדלתות, מסלעה
מרשימה ושער צבוע תכלת.
אפילו יחידת הדיור שנועדה
לאורחים מטופחת ומאובזרת
באומנות.
את ביתה היא מטפחת בע
ת
צמה, והוא עמוס בחפצי אומ
ת
נות רבים: תמונות שרקמה
וציירה, מפות רקומות רבות,
תמונות מעניינות ומיוחדות
משאריות של בדים וגם פסלי
קרמיקה שפיסל חיים, בן הזוג
לשעבר. הבית מזמין וצבעו
ת
ני, וצריך לבוא מספר פעמים
על מנת לראות את כל הדב
ת
רים שיש בו: רהיטים שירשה,
רהיטים שנקנו בשוק הפשפ
ת
שים, רהיטים ששיפץ חיים,
ספות שמשלימות האחת
את השנייה, ספות שנמצאו
ברחוב ושופצו ועוד חפצים
שרות לא זורקת ותמיד מו
ת
צאת מה לעשות איתם.
גם חדרי האמבטיה והשי
ת
רותים עשירים בציורים ות
ת
מונות. "אנשים אומרים לי
שלא מספיק להסתובב פעם
אחת", היא מעידה וגם אני
צריכה להגיע שוב כדי לה
ת
תרשם מהעושר של היצירות.
את גינתה היא מטפחת לבדה
וסיבוב בגינה הוא חוויה בפני
עצמה: עץ זית ענק עומד
במרכז הגינה ומסביבו פס
ת
לים, מזרקות, בריכה לדגי נוי
ומדרגות קרמיקה שרות בונה
לבדה.
לרות סטודיו בו היא יוצרת
ויוצקת תוכן לעולם האומ
ת
נות שלה. רקמה אומנותית
ואריגה למדה אצל אביבה
יסעור באורנים. רות אינה
קופאת על שמריה ולמדה
גם תכשיטנות במכללת עמק
יזרעאל בעפולה. היא יצרה
שרשראות, צמידים מיוחדים
מסכו"ם, טבעות, עגילים.
הן מכסף והן מזהב. "נתתי
הרבה לחברות, ואת הטבעות
שנשארו הנכדה ביקשה לע
ת
צמה".
ת
�
רות בת ה 17 עוסקת ב
-
חומי אומנות שונים: ציור,
ריקמה, תפירה, תכשיטנות,
אריגה, קרמיקה ועוד. היא
הגיעה לכפר ורדים לפני 92
שנים מנהרייה. רות העדיפה
להמשיך ולגור בעיר, אבל
היא ובעלה ז"ל שמוליק
שפירא נמשכו לשלג והחליטו
לקנות מגרש בכפר. רות נזכ
ת
רת בגעגוע בימיו הראשונים
של הכפר, אז עבדה כסייעת
בגן ילדים כשעוד היה ביחד
עם בית ספר קשת וכולם
הכירו את כולם. רות התאל
ת
מנה ב-7891 כששמוליק נפל
בעת שירותו.
רות נולדה בעיראק, עלתה
לארץ בגיל שנה ומשפח
ת
תה התיישבה בהרצליה שאז
היתה מושבה עם פרדסים
רבים. היא שירתה בצבא
ובמלחמת ששת הימים שי
ת
רתה כמילואימניקית בתפקיד
מרכזנית. את בעלה שמוליק
הכירה באכדיה כשהיתה בת
81 וחמש שנים מאוחר יותר
הם התחתנו והביאו לעולם
שלוש בנות: אדית, אושרת
ורונית. לרות תשעה נכדים.
לאחר שהתאלמנה ועב
ת
דה בשטראוס בבית ההנצ
ת
חה, החליטה לעשות הסבה
להוראת אומנות בעידודו של
קרוב משפחה. למרות שהיא
לא מחזיקה תעודת בגרות
(כיוון שבזמנה לא ניתנו
תעודות כאלה) ולמרות שלא
למדה אומנות באופן רשמי,
היא התקבלה ללימודים של
ארבע שנים במכללת אורנים,
ללא ספק בזכות כישרונה.
מאיפה בכל זאת היא יודעת
לצייר? "אני יושבת, רואה
משהו ומעתיקה", היא אומ
ת
רת בפשטות. "כשהייתי ילדה
חיקיתי תמיד את המורה למ
ת
לאכה".
לאחר לימודיה לימדה רות
במקומות שונים: בחצרות
יסף בעכו, בחיפה את גימ
ת
לאי בזק, בבית הספר הפתוח
בתפן ובבקעת הירדן, שם
התגוררה במשך שלוש שנים
עם בן זוגה לשעבר, חיים,
אמן בפני עצמו. בכפר לימדה
במועדון הזהב ובהתנדבות
בבית שלה.
הדבר הכי מיוחד שעשתה
רות הוא חופת חתונה רקומה,
עליה עבדה במשך שנתיים.
החופה עוברת במשפחה בין
הזוגות שמתחתנים. כשהיא
נשאלת למה מכל הדברים
שהיא עושה ואוספת היא הכי
קשורה היא עונה: "אני קשו
ת
רה להכל". ובכל זאת, על מה
לא היית מוותרת? "לא הייתי
מוותרת על הנכדים והבנות",
היא עונה בפשטות.
רות שפירא בחצר ביתה. בתמונות הקטנות: החופה שעוברת בין בנ המשפחה, שולחן שיצרה וטבעות שעיצבה