53 / 64
53
, פסח תשע"ו
2016
אפריל
262
גיליון
|
|
אביבה זוהר
בחודשים האחרונים עלי
להגיע לאשדוד כל שבוע כדי
לטפל באימי. הגלגל מתהפך.
פתאום אני ילדת סנדביץ'
בין הוריי, ילדיי ונכדיי. ילדיי
הקימו משפחות, הנכדים גדלו.
סבתא כבר עשתה את שלה.
כעת הגיעה השעה לדאוג
לאימי, לתמוך בה ולשמוח
שעדיין יש לי אמא לחבק ול
ה
עטוף באהבה ולהקשיב לזיכ
ה
רונות העבר הצלולים.
הנסיעות ארוכות ומתישות
ואני מעדיפה לעשותן, מט
ה
עמי נוחות, ברכבת. תחנות
הרכבת הן חלק מהנוף הש
ה
בועי: מנהריה לאשדוד וחזור
עם תחנת הביניים בתל אביב.
לשמחתי רכבת ישראל מש
ה
דרגת את התחנות כדי שלנו
ה
סעים יהיה נעים לשהות במ
ה
רחל דדוש
איך אפשר בכלל להעמיד
להשוואה (והכל ברוח טובה)
בין פחממות ובין ירקות?
פחממה עגולה וחמימה מנ
ה
חמת, פותחת את היום בשמ
ה
חה, מרגיעה ויש מה לצפות
ליום המחר ועוד עם כזה
מבחר.
עם שומשום, עם קצח, עם
קימל, איך בכלל אפשר לב
ה
חור? כזה שפע, כזה מגוון!
לפתוח בלחמניה טרייה, עם
חמאה וריבה, איזה כיף. לא
צריך להסתגף.
מדוע למנוע מהעין והחיך,
למה לא פשוט לחייך?
אנשי הירקות, הצמחים,
גבעולים והעלים.
כמה אפשר ללעוס וללעוס,
ומרוב עלים הבטן משמיעה
גרגורים. למה לקום בבוקר
לשתות קפה טוב עם צלחת
ירקות?
ואם זה לא עובר, אז מקש
ה
טים ומוסיפים רטבים, סילאן,
סויה, המנסים להמתיק את
הגזירה, כל זה בשביל להצר
את הגיזרה.
כמובן יש בזה גם בריאות,
קלילות, אך גם הרבה הת
ה
עסקות. קיצוצים, קיצוצים
וסחיטת מיצים. מיצי חיטה,
מיצי סלק, מיצי סלרי ועוד
ועוד.
כמה קשה לבלוע על הבוקר
ירוק, ועוד צבעים בלתי מוג
ה
דרים. איזה בוקר, איזה בוקר.
אנשי הפחממות, אנשים
שמחים עם לחיים ורודות
ואור בעיניים, חמים, טובי
לב ולא נלחמים בעצמם ולא
מכים על חטא. האם אסור
להתענג על מנעמי החיים?
טוב, עכשו ברצינות. אם
נשכיל ונדע, הכול במידה.
אין צורך בשקילה ומדידה.
אפשר לאכול הכל אך במשו
ה
רה וכדאי גם להוסיף הליכה.
אם כך, פתחו בוקר עם קפה
מהביל וקרואסון חם וקנחו
בתות, שיהיה לבריאות.
אנשי הפחממות ואנשי הירקות
רחב התחנה. בתחנות השו
ה
נות הוקמו ספריות השאלה
חופשית עם האמירה "פשוט
ליהנות מספר טוב בדרך",
ועל כריכות הספרים נכתבה
בקשה "אל תשכחו להחזיר
אותי!". הרעיון נהדר. לק
ה
רוא ספר ולהחזירו בתחנה
אחרת. אפשר גם לתרום ספרי
קריאה לספרייה ולכתוב המ
ה
לצה. בעיניי, ספר טוב עדיף
מעיתון עם חדשות מדכאות
או מנבירה בתוך הטלפונים
החכמים.
בחלק מהתחנות מתקיים
מיזם תרבותי נוסף: "מנגנים
בתחנה - במה למוזיקאים מו
ה
כשרים". במקום מוצב פסנתר
ובמשך היום מוזיקאים פור
ה
טים עליו. לעיתים מצטרפים
גם כלי נשיפה ופריטה והחלל
מתמלא בצלילים ובנעימות
המתמזגים עם שקשוק הגל
ה
גלים וקולות האנשים. כדאי
לעצור לרגע לידם, ליהנות
מהמוזיקה, להתייחס לנגינתם
המושקעת וגם לגרום להם
להרגיש שהם לא שקופים.
עם כל העייפות והקושי
בנסיעות הארוכות ולעיתים
ההמתנה בתחנות הביניים,
השינוי בגישה של רכבת
ישראל מרענן ונותן תקווה
שבעתיד זמן הנסיעה יתק
ה
צר, רכבת מהירה לא תעצור
בתחנות ביניים ויהיה יותר
נוח. כי מה עוד רוצה בן אדם
ברכבת חוץ מלהגיע מהר וב
ה
שלום הביתה.
נסיעה טובה ותרמו ספרי
קריאה.
מתיחת פנים ברכבת
צילום רותם דנציג
תחנת הרכבת בראש העין
www.alakfar.co.ilלא צריך לריב על העיתון
גם באינטרנט
מגזין דיגיטלי
מותאם לאייפד
ולסמרטפון