א-לה כפר | עיתון כפר ורדים והסביבה | גיליון מספר 263 - מאי 2016

10 / 48

10
2016 מאי 263 גיליון| |
ניר שילה פתח דבר
הוצאה לאור:
אשכול מדיה בע"מ,
2514700 כפר ורדים31 יערה
050-8961838 , פקס04-9977474
|
2.6 . חומרים למערכת ניתן להעביר עד יום חמישי9.6.16 הגיליון הבא של א-לה כפר יופץ ביום חמישי
מחירות מדינית לחירות רוחנית
: כפר ורדים, אבירים, אלקוש, בן עמי, גיתה, געתון, הר חלוץ, זיו הגליל, חוסן, חרשים, מופץ ביישובים קהילתיים בגליל המערבי
יחיעם, כברי, כליל, לבון, לפידות, מעונה, מעלות, מצובה, מצפה הילה, מתת, עין יעקב, פלך, פקיעין חדשה, צוריאל, תובל, תפן
חודש אייר, סופו של
האביב. הקיץ מתדפק
בדלת, הימים מתארכים
ומתחממים. החל בלילו
השני של חג הפסח, ט"ז
בניסן, מתחילה "ספירת
העומר", מלאכת ספירת
שבעה שבועות עד ליום
החמישים, שהוא חג הש ת
בועות.
לספירת העומר משמעות
חקלאית. זו בדיוק העו ת
נה שבה מבשילה התבואה
ויש לקצור אותה. רבי
אהרון הלוי מברצלונה, שלו
מיוחס חיבור "ספר החי ת
נוך", מביא הנמקה רעיונית
לספירת העומר: חג הפסח
מסמל את החירות המדי ת
נית של עם ישראל. חירות
זו היתה רק אמצעי למטרה
אחרת, עליונה, אליה הגיע
העם שבעה שבועות לאחר
שיצא ממצרים, בקבלו את
התורה במעמד הר סיני:
החירות הרוחנית. למטרה
זו שאף, ובהתגשמותה בחג
השבועות היה משום ציון
דרך כביר להתהוות ישראל
כעם.
על פי רעיון זה מעמיקים
ומרחיבים חכמי ישראל את
מוסר ההשכל שב"ספירת
העומר", וממילא מעניקים
סיבה נוספת לשאלה בה
אנו עוסקים. רבים שואלים,
וכי מדוע המתין ה' שבעה
שבועות כדי להעניק לב ת
ניו את התורה? מדוע לא
עשה זאת מיד עם צאתם
ממצרים?
הסיבה העיקרית היא
רצונו שהעם יהיה מוכן
למאורע זה מבחינה נפשית
ורוחנית. הכנה זו חייבה
היטהרות מטומאת מצרים
ומהשפעת תרבותם. חז"ל
קבעו, כי בני ישראל היו
) שערי 49( שקועים ב-מ"ט
טומאה של מצרים, ולכן
) ימים עד 49( נקבעו מ"ט
לחג השבועות. בפרק זמן
זה תהא שהות מספקת לכל
אחד מישראל לזכך את גופו
ואת נשמתו מהטומאה בה
היה שרוי. בכל יום מ-מ"ט
הימים היה "משתחרר"
מ"שער" טומאה אחד, עד
ליום החמישים, חג השבו ת
עות, חג מתן תורה.
יום מיוחד במינו במסגרת
ספירת העומר נציין בש ת
בוע הבא, י"ח באייר, היום
השלושים ושלושה לספירת
העומר, ל"ג בעומר. על
פי המסורת ביום זה פסקה
המגיפה, שהפילה חללים
בין תלמידי רבי עקיבא. יום
זה נחשב במסורת גם כיום
הסתלקותו של אחד מענקי
הרוח של עמנו, התנא רבי
שמעון בר יוחאי (רשב"י),
שהיה מתלמידיו של רבי
עקיבא. יום זה הוא יום
שמחתו של הצדיק, יום
הילולה.
ירושליםשלברזל
נעמי שמר מאיר אריאל
במחשכיך ירושלים
מצאנו לב אוהב
עת באנו להרחיב גבוליך
ולמגר אויב
מקול מרגמותיו רווינו
ושחר קם פתאום -
הוא רק עלה, עוד לא הלבין הוא
וכבר היה אדום
ירושלים של ברזל
ושל עופרת ושל שחור
הלא לחומותייך
קראנו דרור
הגדוד, רגום, פרץ קדימה,
דם ועשן כולו
ובאו אמא אחר אמא
בקהל השכולות
נושך שפתיו ולא בלי יגע,
הוסיף הגדוד ללחום
עד שסוף סוף הוחלף הדגל
מעל בית הנכות
ירושלים של ברזל...
נפוצו כל גדודי המלך,
צלף נדם צריחו
עכשיו אפשר אל ים המלח
בדרך יריחו
עכשיו אפשר אל הר הבית
וכותל מערב
הנה הנך באור ערביים,
כמעט כולך זהב
ירושלים של זהב
ושל עופרת וחלום
לעד בין חומותייך
ישכון שלום
1920 ,עלייה לרגל לקבר הרשב"י
(צלם לא ידוע)
ליל ל"ג בעומר הוא גם
ליל המדורות הרבות. המ ת
רכזית שבהן מודלקת על
ציון קברו של רשב"י במי ת
רון. לרשב"י מיוחס חיבורו
של ספר הקבלה היסודי
ביהדות, הוא ספר הזהר.
ספר זה עוסק בחכמה הנ ת
סתרת (ח"ן) של התורה,
והוא הפיץ אור רב והוסיף
נגוהות לחכמת התורה –
שהיא עצמה משולה, כדברי
שלמה המלך, ל"נר מצווה
ואור תורה", ובדברי הנביא
ירמיהו "הלא כה דברי כאש
נאם ה'". המדורות מסמלות
גם את מרד בכר כוכבא
שחייליו היו מסמנים ומ ת
תקשרים במדורות מראשי
ההרים.
לקראת סופו של החודש,
בכ"ז באייר, נציין מועד
נוסף, יום שחרור ירושלים,
המציין את שחרורה ואיחו ת
דה של העיר העתיקה בכ"ח
,1967 באייר תשכ"ז, יוני
בעת מלחמת ששת הימים.
אסיים בשירם של נעמי
שמר ומאיר אריאל ירושלים
של ברזל, ובתפילה לשלום.
קריאה נעימה
עורך ומנהל
אייל כץ
מייסד ועורך אחראי
ניר שילה
ארבל הלויעיצוב:
דפוס ידיעות תקשורתהדפסה:
אורי בר צורי, צילום עודד שלומותבשער:
יורם איילון, צילום אייל כץ