52
גיליון 422 אוגוסט 3102
|
יצירות
|
דעות
|
\ תגובות
דואר נכנס
אריה שטרן
מכבה שריפות
תודה על מחנה מוצלח
אורי בר צורי, שלום,
בתום מחנה כדורסל מוצלח אני מבק
מ
שת להודות לך בשמי, וכמובן בשמו של
בני כינר, שלקח חלק פעיל כשחקן צעיר
במחנה. כתושבי משגב, שמחנו לקבל את
הפרסום למחנה, ואת הפרטים אחר כך,
בשיחת הטלפון בינינו.
רשמנו את כינר למחנה, יחד עם חב
מ
רים נוספים המשחקים איתו כאן במשגב:
תומר חכם ואיתן דדיה. מול עינינו ראינו
כאטרקטיבי את הייחוד במבנה המחנה,
המאמנים, הקרבה היחסית של כפר ור
מ
דים למשגב, את הסביבה החברתית וגם
את הערך המוסף – שיח כדורסל בשפה
האנגלית.
כינר וחבריו זכו להנחיה מקצועית,
נפתחו לפניהם רעיונות חדשים, מעגלים
חברתיים ואימון אחר מזה המקובל במ
מ
קומותינו. הרחבת אופקים לשמה.
לאחר המחנה, בתום אימונים, שיחות
ומפגשים יומיומיים, אני רוצה להודות
לך על הנכונות לקיים מחנה ברמה זו
כאן אצלנו בצפון, על הפתיחות, ההקש
מ
בה והגמישות תוך כדי מחנה. על הליווי
הצמוד, האכפתיות והתיאומים מדי פעם,
בין כינר וחבריו המשגבים, למבנה המח
מ
נה והנפשות הפועלות.
ישר כוח.
איילת צור, קורנית
מצטרפים: כינר, תומר, איתן וההורים
האשה סמוקת הלחיים, החלה להתלונן
שהפכתי לטיפוס עצלן ומעצבן
שאני לא ממש מטפל בבעיות
ושבעצם אני רק “מכבה שריפות”
הנה הברז במטבח עדיין דולף
והקיר באמבטיה מתקלף
והקנס של החניה מלפני שנתיים
צובר ריבית ענקית בינתיים
ולא ביררתי במועצה אצל אורנה
על איזו בעיה ישנה בנוגע לארנונה
שלא שילמתי עדיין ת’חשבונות
ועוד כהנה וכהנה תלונות
בעצם זוגתי מדמיינת בעל נימרץ במיוחד
בהיכון עם זרנוק המיים ביד
לא מחפף, בעל מיומנויות
להשפריץ, ולהשתלט על הלהבות
אבל אני טיפוס שמעגל פינות
כזה שמוצא דרכים מקוריות (ולרוב קצרות)
עושה רק מה שממש ממש חייבים
מזיז ת’תחת רק כשעל הגדר יש כבר אויבים
לכיבוי זריז יש לי תכסיס
שפריץ עדין, אולי תרסיס
זה דוחה את המטלות
איך אומרים? “מכבה שריפות”
אני לא פותר ת’בעיות באופן טוטלי
והאישה תמיד מעירה לי
לא כיבית היטב חבוב
וכרגיל הכל יתלקח שוב
תודה על טקס מוצלח
לכב׳
חיים רוטנר - יו״ר הנהלת א. הספו
מ
רט כפר ורדים.
ברצוננו להודות לאגודת הספורט כפר
ורדים על טקס סיום עונה מרשים ומכובד
בו בנינו שי רימון זכה להערכה רבה על
הישגיו הספורטיביים והייתה לו הזדמנות
להציג את יכולותיו לתושבי הכפר והס
מ
פורטאים שנכחו בטקס.
בהזדמנות זו אנו רוצים להביע הערכה
רבה ולהודות למחלקת הספורט ולעומד
בראשה - אורי בר צורי על פועלו הרב
למען שי. אנו זוכים לתמיכה רבה לאורך
השנה הבאה לידי ביטוי הן בתמיכה מו
מ
ראלית והן בעזרה כספית, בהשגת תק
מ
ציבים ובקשרים חשובים עם העמותות
השונות.
אנו נמצאים בפיתחה של אליפות
אירופה (תיערך בתחילת ספטמבר 3102)
ומשוכנעים שגם הפעם כמו בפעמים
הקודמות נזכה לתמיכה שתאפשר לשי
התמודדות בינלאומית.
בכבוד רב,
משפ׳ רימון - אמיר, ליאורה ושי
רימון.
אני אחד שחי על זרי דפנה
אם לא תיקנתי עד החורף, יש עוד שנה
לעולם לא מאוחר
ואם אפשר, פשוט דוחה למחר
וברקע כל הזמן
מיתמר לו העשן
גחלים לוחשות
בעיות לא פתורות
בראשי קול סמכותי מהדהד
שלוף ת’זרנוק בן אדם, תתמודד
אל תתעלם, יא חתיכת בטלן
הבעיות לא יפתרו מעצמן
מסתבר שאצל כל הגברים
(הסובלים במיסתרים)
מסתתר איזה כבאי קטן
שנמאס לו מאש ומעשן
ונמאס מהמטלות של האישה
ונמאס לתלות ולהוריד כביסה
עוד מטלה ועוד משימה
ובאסלה... חזרה הסתימה
אני הכבאי שמאס בשירות בתחנה
שמחכה לפנסיה, שנה אחר שנה
כי מה שעכשיו, אותו באמת מרגש
זה להכין שקשוקות ולשחק שש בש
כמובן שהשיר הוא פרי הדמיון
(למזלי האשה לא קוראת את הירחון)
ומי שיגיד ש”אין עשן בלי אש”
אני מוגן בתוכנית להגנת עדים, לכן
אינני חושש
אז איפה השש בש?
