20
גיליון 522 ראש השנה תשע"ד 3102
|
סיון יחיאלי
\
ישר מהראש
שנת הלימודים נפתחה כס
דרה. לא אעסוק בפרטים, אך
אברך את ענת שוורץ, המ
נהלת החדשה של קשת, ואת
יפתח גיא, המנהל החדש של
תפן, בברכה חמה. ברוכים
הבאים.
יש קונצנזוס, או לפ
חות צריך להיות קונצנזוס,
ביישוב כשלנו, שחינוך עומד
בראש סדר העדיפויות. אולי
זו המורשת היהודית העתי
קה, שמתחילת דרכה ציוותה
"והיגדת לבנך". התחלתי את
"הקריירה" הציבורית שלי,
עת אריה ברן כיהן כראש
מועצה, כחבר בוועדת חי
נוך. אני זוכר שהיו בין חברי
הוועדה שהתפלאו שראיתי
לנכון להתנדב לוועדת חינוך,
למרות שטרם היו לסוניה
ולי ילדים. לי זה היה ברור.
חינוך הוא ערך. ראיתי לאורך
השנים מבוגרים רבים, שי
לדיהם עברו זה מכבר את
מערכת החינוך וראו גם הם
מקום להתנדב לוועדת חינוך,
או שהתנדבו ללמד ילדים
ולתרום לחינוך )כפי שעו
שה הצוות של ברוריה קרוא
במועדון הנוער(. חשוב לי
להדגיש את ההתנדבות הזו
על מנת להמחיש שאצלנו
בקהילה לא מדובר במילים
יפות, מדובר במעשים להם
שותפים רבים וטובים.
כיוון שהחינוך חשוב לנו
בכפר ורדים, הוחלט לפני
שנים רבות כי מספר התל
מידים בבבתי הספר לא יעלה
על 53 ילדים בכיתה. אם נגיע
למספר גבוה יותר, הכיתות
יפוצלו. עוד נקבע כי בגנים
יופעל גן על תיקני אחד. כיוון
שהתקן שקבע משרד החינוך
לגן הוא של 53 ילדים, גן על
תקני נוסף מאפשר להוריד
את מספר הילדים בכל גן.
למרות האמור, יש מידה של
אקראיות בשאלה כמה צפוף
לגדל ילד נראה, רואה וראוי
הפריבלגיות
ההתנדבות סביב מערכת החינוך
המבחן החשוב של מערכת החינוך שלנו
וברכת שנה טובה
הביטול הנכון של מבחני המיצ"ב
שבכיתות קטנות
יהיה שנתון מסוים ובהתאם,
מה יהיו תשלומי ההורים.
בכפר ורדים, שנתון בבית
הספר היסודי עם 86 ילדים,
למשל, יכיל שתי כיתות
צפופות בנות 43 ילדים. שנ
תון עם 57 ילדים יהנה מש
לוש כיתות בנות 52 תלמידים
)פיצול כיתות הממומן על ידי
ההורים והרשות(. שנתון עם
18 ילדים יהנה משלוש כי
תות בנות 72 ילדים, כולן על
חשבון משרד החינוך. ההס
כמות הקהילתיות שנתקבעו
ביישוב, מאפשרות לנו להיות
במצב טוב יותר מהתקן שק
בעה המדינה.
הדיון היישובי בחינוך אינו
מנותק ממצב הדברים הכ
ללי. צריך לזכור שלמרות
המשמעות שאנחנו כקהילה
מקנים לנושא, בסופו של דבר
מדובר בחינוך ממלכתי והוא
באחריות הממלכה. המדינה,
באמצעות משרד החינוך, היא
השולטת במערכת ובתכניה.
המדינה היא הממנה את המ
נהלים ואת המורים העובדים
במערכת החינוך )עד לתיכון,
שם לרשות שליטה גדולה
יותר והמורים הם עובדי הר
שות המקומית(. המדינה היא
המגדירה את כמות השעות,
את כמות הילדים בכיתות,
את נושאי הלימוד ועוד. המ
דינה גם אחראית על מדידת
מדדי הטיפוח, המדדים שקו
בעים כמה תוספת נדרשת
לבית ספר מסויים על מנת
לצמצם פערים.
כפר ורדים, שאוכלוסייתו
מהמשכילות במדינה )1.61
שנות לימוד בממוצע לק
בוצת הגיל 52-45(, מקבל
כמובן מדד טיפוח נמוך
במיוחד, והדבר מקרין על
הקצאת שעות הבסיס לבתי
הספר ביישוב.
שר החינוך, הרב שי פי
רון, לא כל כך אוהב את
מבחני המיצ"ב. בית הספר
אינו תחרות כוכב נולד,
קבע כבוד השר, והבחינה
לא תתקיים השנה. במקומה
תוקם ועדה מקצועית ברא
שות הראמ"ה)הרשות הארצית
למדידה והערכה בחינוך(,
אשר תמליץ על מתווה מעו
דכן למבחני המיצ"ב. מזה זמן
ידוע כי מיטב החוקרים קבעו
שברמה המיקצועית, המיצ"ב
לא משיג את שתי המטרות
לשמן נועד: האחת השוואה
כלל ארצית, והשנייה לאפשר
לבתי הספר לקבל החלטות
פנימיות בצורה טובה יותר.
מסיבות רבות וטובות המיצ"ב
במתכונתו הנוכחית אינו נותן
מענה לשתי המטרות. שתיהן,
כמובן, מטרות ראויות.
הישגים בחינוך חשובים
מאוד, אבל חינוך הוא כמובן
הרבה יותר מאשר הישגים.
חשוב לנו שתלמידים יל
מדו ויזכו להזדמנות לממש
את עצמם ברמה האקדמית.
חשוב לנו שהילדים שלנו
יהיו שמחים, שיקומו בבוקר
עם חיוך לבית הספר. עבורי,
אגב, זה המבחן הראשון, הח
שוב יותר. כשהילדים שמחים
ללכת לגן הילדים או לבית
הספר, אני יודע שאפשר לה
תמודד עם הכל.
חינוך הוא גם המבט העו
בר בין מורה לתלמיד, הוא
המסר המילולי והלא מילולי
שזורם בין המורה לתלמידים
ובין התלמידים לבין עצמם.
חינוך הוא הסדרה של חברת
הילדים. חינוך הוא הצבת
גבולות, הוא היכולת לראות
את הילדים. חינוך הוא ללמד
תלמידים לראות את האחר.
אם נעשה זאת טוב, נקבל
ילד נראה, ילד שהוריו, מו
ריו וחבריו רואים אותו. ילד
רואה, ילד שרואה את חבריו,
את הוריו, את מוריו. נראה,
רואה, ראוי! זה המודל שא
נחנו רוצים.
ערב ראש השנה תשע"ד
אני מבקש לאחל לכולנו
שנה טובה ומבורכת, שנה
של ביטחון, שנה של בריאות,
אושר, והגשמה. שנה טובה.
פתיחת שנת הלימודים השבוע בחטיבת אמירים. המבחן
החשוב הוא כשהילדים שמחים ללכת לבית הספר
