46
גיליון 232 מרץ 4102
|
|
מגזין
המשך מעמוד קודם
ביליתי בשתיקה, מלבד
קבוצות לימוד ומדיטציה.
בקבוצת הלימוד, בכל פעם
ששמעתי את הדאלי למה,
הרגשתי שאני ‘נעלמת וחוז
ש
רת', ושוב זה קרה בזמן הלי
ש
מוד. ‘נעלמתי וחזרתי'.
הייתי בסערת רגשות.
“אחד הנזירים הסביר לי שאם
אני מרגישה כך, זו הקר
ש
מה, ועלי לחזור לשורשיי
ביהדות ולחקור אותם. לח
ש
קור את עצם היותי שייכת
למשפחה יהודית בארץ יש
ש
ראל. באוסטרליה מצאתי רב
חבדני"ק והתחלתי ללמוד
בקבוצת לימוד את ספר הת
ש
ניא (ספר היסוד של חסידות
חב"ד). הספר נותן הנחיות
לדרך חיים ולעבודת הבורא,
המבוססת על עבודה משות
ש
פת של רגש והבנה. זה הספר
הראשון שניסח את עקרונות
החסידות בדרך שיטתית,
והייתה לו השפעה רבה. גי
ש
ליתי את היופי, החוכמה,
והעומק שיש ביהדות. נפתח
ש
תי לדברים שלא הכרתי, אבל
היו דברים שלא התחברתי
אליהם".
כמו מה?
"הנשמה היהודית. על פי
היהדות היא שונה מנשמה לא
יהודית. לא הרגשתי נוח עם
הקטגוריות בעולם הרוחני".
יעל חזרה לארץ ונרשמה
לריטריט עם הנזירה טובטן
צ'ודרון, אחת הנשים המער
ש
ביות הבודדות שהגיעו למ
ש
עמד גבוה בהיררכיה הדתית
הטיבטית. המפגש הזה הת
ש
ווה את דרכה. "הפכתי לגרו
ש
פי שלה וליוויתי אותה לכל
מקום בביקור שלה בארץ.
בשלב מסוים ביקשתי ממנה
רשמית שהיא תהיה המורה
שלי, עד שאעבור את טקס
'לקיחת מקלט' ובו אצהיר
שאני רוצה, מאמינה, סומכת
על הבודהה, על הדהרמה ועל
הסנגה, ויש לי כוונה להתמ
ש
סר לשלושתם. הנזירה בדקה
את הכוונה שלי והאם אני
מבינה מה אני לוקחת עצמי.
היא שאלה אותי שאלות כמו
למה אני רוצה להיות בו
ש
דהיסטית, האם אתמיד בכך
ומה אעשה כשיתעוררו ספי
ש
קות".
ויש ספיקות?
"ברור. יש מלא ספיקות".
לאהוב את
מי שפגע בך
איך המשפחה שלך קיבלה
את זה?
"ההורים שלי פחדו בהתח
ש
לה שמדובר בכת. אבל כשה
ש
בינו שההתחייבות שלי כלפי
עצמי והסביבה היא להיפתח
ולפתח תכונות טובות כמו
סבלנות, אהבה וחמלה,
ולהיפטר מתכונות שליליות
כמו היאחזות יהירות וכעס,
להביא תועלת ולא לפגוע,
הם קיבלו את זה".
ואיך זה בא לידי ביטוי ביום
יום?
"המחשבה הראשונה שמ
ש
לווה אותי בשנייה שאני פו
ש
קחת עינים היא להיות לתו
ש
עלת לאחרים וכמה שפחות
לפגוע".
ואת עומדת בזה?
"הבודהיזם מדבר על הכ
ש
וונה, לכן אני משתדלת לח
ש
שוב לא רק על עצמי אלא גם
על הסביבה בכל מצב".
דיברת על הבעיה שהייתה
לך עם אי השיוויון בין הנ
־
שמות ביהדות. הבודהיזם
לוקח את השיוויון לקיצו
־
ניות השנייה.
"נכון, בבודהיזם אין הבדל
בין בעל תודעה אחת לשנייה.
כולם שווים, ובעלי תודעה
הם לא רק בני אדם. אחד
הדברים הנוספים שהפריעו
לי היא ההגדרה של אל בורא.
אם ביהדות אל בורא הוגדר
כסוג של אדם על ענן שמ
ש
חליט מה קורה, מעניש ונותן
פרסים; בבודהיזם אלוהים
הוא הוויה שנמצא בכל והוא
בעצם אהבה.
"אהבה בבודהיזם היא
המפתח לכל. הרצון שכולם
יהיו מאושרים ושיהיו להם
את הסיבות לאושר. ומפתח
נוסף, שמשלים את אהבה,
הוא החמלה, הרצון שאנשים
יהיו חופשיים מסבל ומהסי
ש
בות לסבל. האהבה והחמלה
מכוונות לכל בעלי התודעה,
ולא רק למי שנחמד אליי או
דומה לי. הבודהיזם אומר
תרגישו אהבה גם כלפי מי
שפגע בך".
ויש הסבר?
"אולי מי שפגע בנו עשה
זאת בלי כוונה, או שהוא
חושב שזה יקדם במטרתו
להיות מאושר, או יעזור לו
להימנע מסבל. השאיפה היא
שכולם יהיו מאושרים, גם מי
שפוגע בי".
למה שארצה שמי שפגע בי
יהיה מאושר?
"כי אם הוא יהיה מאושר
הוא לא יפגע בי ולא באח
ש
רים".
אז למעשה זו אנוכיות.
"הבודהה אומר שאם כבר
להיות אנוכי אז בחוכמה.
ככל שאנחנו מועילים לא
ש
חרים ועוזרים להם להיות
מאושרים, כך יותר טוב לנו".
החברה שלנו בנויה היום על
אינדיבידואליזם. יש תחרות
על משאבים, והחזק שורד.
"בבודהיזם זה להפך".
כלומר?
"במציאות קיימת תלות
הדדית שמשפיעה על מי
שסובב אותי, ואני תלויה
בטוב ליבם של האחרים. לכן
אנחנו לא יכולים להתקיים
כישות נפרדת".
לכי תשכנעי תושבים בא
־
פריקה שהם לא צריכים
להילחם על משאבים ויש
מספיק לכולם.
"צריך להסתכל על התמונה
הכוללת. יש מספיק משאבים,
אבל החלוקה שלהם עקומה.
במקום אחד חסר ומקום אחר
זורקים".
וזה ניתן באמת לשינוי?
"הסיבה שחלוקת המשא
ש
בים מעוותת היא כי לימדו
אותנו לחשוב כישות נפרדת,
לחשוב רק על עצמנו. אם
לאנשים היה אכפת מאחרים,
היינו מוצאים דרך לחלק את
המשאבים בצורה טובה יותר.
אני הסתובבתי עם תרמיל
שהיו בו שני ג'ינסים וסוודר,
שק שינה וגיטרה. לא הייתי
צריכה כלום מעבר לזה. אבל
מרגילים אותנו שאנחנו צרי
ש
כים לצרוך עוד ועוד, תמיד
לרכוש את המודל החדש".
סגפני משהו, לא? בכל זאת
הטכנולוגיה קידמה ופיתחה
אותנו, אפילו ברמה החבר
־
תית. גם המדריכה הרוחנית
שלך נגישה יותר בעזרת
הטכנולוגיה.
"ומצד שני שולחים הוד
ש
עות במקום להתקשר... לגבי
הסגפנות יש סקלה רחבה. בין
בזבוז לסגפנות אפשר למצוא
מקום נוח באמצע. לאחרו
ש
נה היתה אולימפיאדה. לא
ראיתי אבל שמעתי, ובעיני
זה דיספרופורציה מטורפת.
לאחד אין מה לאכול, ללבוש,
אין חינוך, לאחר זה כל כך
מובן מאליו והוא משקיע
גילתי את היופי,
החוכמה, והעומק
שיש ביהדות. אבל
היו דברים שלא
התחברתי אליהם,
כמו הנשמה היהודית.
על פי היהדות היא
שונה מנשמה לא
יהודית, ולא הרגשתי
נוח עם זה"
"אהבה בבודהיזם
היא המפתח לכל.
והאהבה והחמלה
מכוונות לכל בעלי
התודעה, ולא רק למי
שנחמד אליי או דומה
לי. הבודהיזם אומר
תרגישו אהבה גם
כלפי מי שפגע בך"
