24
גיליון 732 יולי 4102
|
|
חודש יוני הוא חודש
הגאווה. כולו מלא במצעדים,
אירועים, הרצאות ומפגשים.
ממש בסיומו החליטו במניין
המשפחתי בכפר ורדים להצ
צ
טרף לחגיגה.
ההחלטה הזאת מרגשת וח
צ
שובה משני היבטים. הראשון
הוא עצם קיום כנס בנושא
קהילת הלהט"ב במקום כמו
כפר ורדים. יש תחושה שבי
צ
שובים קטנים, במיוחד בפרי
צ
פריה, אין צורך לדבר על זה
והגישה הרווחת היא משהו
כמו “סעו לתל אביב או לעיר
גדולה אחרת, שם יש מספיק
שיח בנושא".
אבל האמת היא שדווקא
במקום כמו כפר ורדים חשוב
לקיים כנס כזה, כי כמו בכל
מקום אחר יש כאן חברים
בקהילת הלהט"ב וכל אדם
ראוי שירגיש נוח לחיות את
חייו על פי בחירותיו ולדבר
על כך במקום מגוריו ובתוך
הקהילה שלו.
ההיבט השני והמיוחד אף
יותר הוא שיוזמי המפגש
ומארחיו הם המניין המשפ
צ
חתי, בית הכנסת של הצי
צ
בור המסורתי בכפר ורדים.
העובדה שציבור דתי לא רק
מקבל אותנו בשקט, אלא
קם ויוזם ואומר אמירה ברו
צ
רה של קבלה, היא מהותית,
ראויה לציון ומאוד לא מובנת
מאליה.
לכנס הגיעו כ-02 אנשים
\אחינועם כץ
נשלחה להסתכלות
שיעור קבלה
קהילת המניין המשפחתי רשמה היסטוריה קטנה: כנס בנושא להט"בים בכפר ורדים, ועוד בבית
כנסת. אחינועם כץ יצאה לסקר, הפכה לפאנליסטית וחזרה עם תקוות לעתיד ורוד
והוא נפתח בדברים של רב
הקהילה אבי דויטש. הוא
דיבר על המצווה של “ואהבת
לרעך כמוך" ועל כך שיש
בקבלת הקהילה אף הצלת
נפשות, מכיוון ששיעור
ההתאבדויות בקרב נוער
להט"בי גדול פי שניים מה
צ
שיעור בכלל האוכלוסיה.
הכנס היה בעצם פאנל של
תושבים להט"בים מכפר ור
צ
דים: הלל גלזמן, אסתי שטיין
ונועה. השלושה סיפרו את
סיפורם האישי ושיתפו את
הקהל בתהליך שעברו עד
שגילו את נטייתם המינית
וקיבלו אותה.
במהלך השיח העירו הדו
צ
ברים שאין יצוג לבני הדור
הצעיר יותר מהכפר. בשלב
זה שמחתי לעזור והצעתי
לשתף בסיפור שלי. הסיפו
צ
רים האישיים המחישו את
פער הדורות ואת ההתקדמות
שעשתה הקהילה והמדינה
במהלך השנים.
רוב הפאנליסטים המבוג
צ
רים יותר דיברו על תחושות
דומות של בדידות והמחשבה
שהם היחידים בעולם שמר
צ
גישים כך. הקבלה העצמית
והיציאה מארון באו לש
צ
לושתם בגיל מבוגר ואחרי
נישואים. בתקופתה בה אני
התבגרתי הייתה כבר נגי
צ
שות קלה למידע ואפשרויות
נוחות למצוא שותפים לתחו
צ
שות. זו כנראה אחת הסיבות
לגיל הצעיר בו רבים יוצאים
כיום מהארון.
במהלך הערב התפתחו
מספר דיונים מעניינים, אבל
מאפיין בעייתי אחד של מפ
צ
גשים מהסוג הזה היה גם כאן.
כמו בכל הכנסים והאירועים
של הקהילה, אלו שמגיעים הם
חברי הקהילה עצמם ותומכים.
אמנם נעים לשבת מול קהל
תומך, אבל את הדברים צרי
צ
כים לשמוע גם אנשים שקצת
יותר רחוקים מהנושא. כולי
תקווה כי הנוכחים בכנס יהיו
שגרירים של קבלת השונה
ונתינת מקום לכל אחד לחיות
את חייו על פי דרכו.
אחד הדברים שחסרים במ
צ
קומות כמו כפר ורדים הוא
יצוג של הקהילה ודמויות
מוכרות מחוץ לארון. זה
חשוב בעיקר לנוער להט"ב
שנמצא בשלבי בדיקה של
הזהות המינית או בשלבי
יציאה מהארון. מניסיון אני
יודעת כמה דמות אחת שא
צ
פשר להזדהות איתה יכולה
לעזור ואף להיות חבל הצלה
במקרים מסוימים.
הכנס הוא דלת שנפתחה
לעשייה משמעותית נו
צ
ספת בנושא בכפר ורדים
וביישובים הקרובים, ואני
מקווה שזוהי רק ההתחלה
והנראות של קהילת הלהט"ב
בכפר תגדל.
משתתפי הפאנל. הדוברים המבוגרים יותר יצאו מהארון
בגיל מבוגר ואחרי נישואים
