

22
2016
יוני
264
גיליון
|
|
חדשות
הדס כרמונה
בתחילת החודש הוציאו
ראשי ערים מהצפון מכתב
המיועד לראש הממשלה
בנימין נתניהו בבקשה לקדם
את העברת מינהל המחקר
החקלאי, מכון וולקני, אל
הצפון. הרעיון להעביר את
המכון הממשלתי הועלה על
ידי משרד החקלאות והעו
י
מד בראשו השר אורי אריאל
לפני מספר שבועות, ומאז
הועלו קולות רבים בעד ונגד
העתקת המכון.
המצדדים ברעיון רואים
לפניהם בעיקר את הש
י
דרוג שתעבור הפריפריה
הצפונית בעקבות המעבר.
מעבר שכזה לטענתם יגרום
לאוכלוסיה הנחשבת חזקה
להגר לצפון. ראשי הערים,
למשל, כותבים במכתבם כי
"זהו מהלך משנה מציאות"
וכי "זו תהיה (עבור הצפון)
קפיצת מדרגה לה אנו מצ
י
פים עשורים רבים". מצדדים
נוספים אומרים כי מעבר של
המכון לצפון יועיל למח
י
קר, כיוון שיוקמו מעבדות
חדשות ובנוסף החקלאות
עצמה עברה ברובה לפרי
י
פריה, ואך טבעי הדבר שגם
המחקר יתנהל בה.
הטיעונים נגד
המעבר
לטוענים נגד המעבר יש
סיבות מגוונות. הטענה הרא
י
שונה אומרת שעיקר המוטי
י
בציה למעבר נובעת משיקולי
נדל"ן: מכון וולקני השוכן
בראשון לציון בסמוך לצומת
בית דגן. ברגע שהוא יעבור
צפונה, יתפנה שטח נדל"ני
אטרקטיבי במרכז הארץ, כך
שהשיקול זר ואינו קשור כלל
למחקר ולחקלאות.
טענה נוספת היא החשש כי
ניתוק מכון וולקני מהמרכז
יפגע קשות במחקר ויחסל
אותו.
מכון וולקני חוגג בימים
ה
�
שנה של מחקר במ
95
אלו
לכן פיתח את המחקר החק
י
לאי והגיע לתוצאות שקידמו
את החקלאות בארץ ובעולם.
המכון ממוקם קרוב לפקול
י
טה לחקלאות, שאיתה הוא
נמצא בקשרי מחקר, וקרוב
למכון וייצמן וכן לחברות
וגופים שונים התומכים במ
י
חקרים שנעשים במכון ושו
י
תפים בהם. כאמור, ריחוק
של המכון ממוסדות אלו
עלול לפגוע קשות במחקר.
בנוסף, מכון וולקני מעסיק
מאות עובדים, ומשפחות
רבות ביססו את חייהן באזור
סביב מקום העבודה. פרופ'
אבי שמחון, ראש המועצה
הלאומית לכלכלה, התייחס
לסוגיה ואומר שלהגיד למ
י
שפחות שפיתחו שורשים
באזור המרכז שמקום העבו
י
דה שלהם עבר שעתיים וחצי
צפונה, זה לא עניין של מה
בכך.
במכון עובדים גם סטו
י
דנטים רבים שלומדים
באוניברסיטאות באזור המ
י
רכז, כך שמעבר צפונה יפגע
בסטודנטים, ובעתיד ידלל
אותה מחוקריה. שיקול נוסף
הוא הזמן שייקח להקים את
המכון ולמחקר להתאושש
מתקופת המעבר.
שיקול נוסף קשור לקש
י
רי החוץ. מכון וולקני מנהל
מחקרים בשיתוף עם גורמים
מחוץ לארץ וחלקם מגלים
התנגדות גדולה למעבר המ
י
כון לצפון ואף מאיימים כי
יצטרכו להפסיק את שיתו
י
פי הפעולה. זו כמובן תהיה
פגיעה ישירה לא רק במחקר
עצמו, אלא גם ביחסים בין
ישראל לבין מדינות אחרות,
כי כמו שאמר אחד הפרופסו
י
רים: מכון וולקני הוא שגריר
מצוין של ישראל. בנוסף, יש
הטוענים כי מכונים דומים
שעשו מעבר בעולם לא שרדו
את המעבר.
מאז הועלתה ההצעה לה
י
עביר את המכון צפונה עלו
שאלות רבות לגבי היתכנות
המעבר או כמו ששאל ח"כ
יואל חסון (המחנה הציוני):
האם יש תקציבים למע
י
בר? האם יקצו אותם לעי
י
דוד ותמריצים לעובדים כדי
שיעברו לעבוד שם? האם
המכון לא יתפוגג כתוצאה
מהמעבר? מה זה אומר מעבר
בשלבים? איך זה משפיע על
עבודת המכון? ועוד כהנה
וכהנה שאלות. ועדת המדע
והטכנולוגיה ברשות ח"כ
אורי מקלב (יהדות התורה),
שערכה בתחילת החודש סיור
במכון, ביקשה שהוועדה
שבוחנת את המעבר תכלול
גם מדענים.
נראה כי מדובר במקרה
קלאסי בו קודם זרקו רעיון,
ועכשיו חושבים עליו. כך או
כך מדובר בתהליך ארוך של
י
�
שנה, כשב
15
עשר ואפילו
נתיים מנסים להעריך במ
י
כון אם הנזק לא נעשה כבר.
פרופ' יורם קפולניק, מנהל
המכון, אומר שכבר עכשיו
צעירים שעובדים במכון מת
י
חילים לחפש מקומות עבודה
אחרים בעקבות החשש מהמ
י
עבר צפונה.
קודם הציעו עכשיו בודקים
שר החקלאות אורי אריאל הצהיר כי יעביר את מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני - מראשון
לציון לצפון. עכשיו מתפנים לבדוק את היתכנות המהלך, ובינתיים קמו לתוכנית מתנגדים. מהצד
ראשי רשויות קוראים לראש הממשלה לקדם את המעבר
30 ,
הצפוני
מכון וולקני בראשון לציון. יחיאלי: מחקר אמפירי צריך להתבצע קרוב לאיפה שזה קורה