א-לה כפר | עיתון כפר ורדים והסביבה | גיליון מספר 272 - ינואר 2017

10 / 48

10
2017 ינואר 272 גיליון| |
ניר שילה פתח דבר
הוצאה לאור:
אשכול מדיה בע"מ,
2514700 כפר ורדים31 יערה
050-8961838 , פקס04-9977474
|
.2.2 . חומרים למערכת ניתן להעביר עד9.2.17 הגיליון הבא של א-לה כפר יופץ ביום חמישי
: כפר ורדים, אבירים, אלקוש, בן עמי, גיתה, געתון, הר חלוץ, זיו הגליל, חוסן, חרשים, מופץ ביישובים קהילתיים בגליל המערבי
יחיעם, כברי, כליל, לבון, לפידות, מעונה, מעלות, מצובה, מצפה הילה, מתת, עין יעקב, פלך, פקיעין חדשה, צוריאל, תובל, תפן
עורך ומנהל
אייל כץ
מייסד ועורך אחראי
ניר שילה
ארבל הלויעיצוב:
דפוס ידיעות תקשורתהדפסה:
לכבד את המבנה הדמוקרטי
שנה אזרחית חדשה, תחי ה
לת ינואר, אמצע חודש טבת,
שיאו של החורף. השנה אנו
נהנים באזורנו מגשמי ברכה,
נתפלל שימשיכו. הקרקע צי ה
פתה זמן רב למים שירוו את
צימאונה ויחיו אותה.
בשבוע שעבר ציינו את י'
בטבת, אחד מארבעת ימי
התענית לזכר חורבן בית המ ה
588 קדש. בתאריך זה בשנת
לפני הספירה החל המצור של
נבוכדנצר מלך בבל על ירו ה
שלים. המצור הסתיים כעבור
שנה וחצי בחורבן ממלכת
יהודה, חורבן העיר ירושלים
וחורבן בית המקדש הראשון.
כוֹ ְ ל ָ מ ְ ית ל ִ יע ׁ ִ ּש ְ ת ַ ת ה ַ נ ׁ ְ ש ִ י ב ִ ה ְ י ַ "ו
שׁ ֶ חֹד ַ שׂוֹר ל ָ ּע ֶ י ב ִ ירׂ ִ ש ֲ ע ָ שׁ ה ֶ ּחֹד ַ ב
ל הוּא ֶ ּב ָ ךְ ב ֶ ל ֶ ּר מ ַ אצ ֶ נ ְ ד ַ כ ֻ ב ְ ּא נ ָ ב
ן ַ ּח ִ י ַ ם ו ִ י ַ ל ָ רוּש ְ ל י ַ ילוֹ ע ֵ ל ח ָ כ ְ ו
יב. ִ ב ָ ק ס ֵ ּי ָ ד ָ יה ֶ ל ָ נוּ ע ְ ּב ִ י ַ ו ָ יה ֶ ל ָ ע
ּי ֵ ת ׁ ְ ש ַ ד ע ַ ּצוֹר ע ָ ּמ ַ יר ב ִ ע ָ ּבֹא ה ָ ת ַ ו
ּהוּ" ָ י ִ ק ְ ד ִ ךְ צ ֶ ּל ֶ מ ַ ה ל ָ נ ׁ ָ ה ש ֵ רׂ ְ ש ֶ ע
(מלכים ב' כ"ה פסוק א').
המצור נמשך כאמור כשנה
וחצי, עד להבקעת החומה
וכיבוש העיר ב-ט' בתמוז,
אחת עשרה שנה למלכות
לפני הספירה). 586( צידקיהו
כעבור חודש, ב-ט' באב, הח ה
ריבו הבבלים את בית המקדש
שבירושלים. בעקבות החורבן
נקבעו ארבעה צומות, כפי
שמסופר בספר זכריה: "כֹּה
י ִ יע ִ ב ְ ר ָ אוֹת: צוֹם ה ָ ב ְ ר ה' צ ַ אָמ
י ִ ב ּׁ ְ ש ַ צוֹם ה ְ י ו ׁ ִ יש ִ מ ֲ ח ַ צוֹם ה ְ ו ה
ית ֵ ב ְ ה ל ֶ י ְ ה ִ י י ִ ירׂ ִ ש ֲ ע ָ צוֹם ה ְ י ו ִ ֹע
מ ְ ה וּל ָ ח ְ מׂ ִ ש ְ שׂוֹן וּל ׂ ָ ש ְ ה ל ָ הוּד ְ י ה
ים" (זכריה ח' פסוק ִ ים טוֹב ִ ד ֲ ע
י"ט).
בכ"ז בכסלו תשי"א החלי ה
טה הרבנות הראשית לציין
את יום עשרה בטבת בכל
שנה כ"יום הקדיש הכללי".
יום זה נועד לאפשר לקרובי
הנספים בשואה שיום פטירתם
לא נודע לנהוג במנהגי האב ה
לות היהודיים. על פי תקנת
הרבנות הראשית ביום זה,
לאחר קריאת התורה בתפילת
שחרית בבית הכנסת, אומרים
תפילת אל מלא רחמים לזכר
חללי השואה.
ה� נפתחה כש2017
שנת
חברה הישראלית מתלבטת
בסוגיות ערכיות חשובות
המאיימות לקרוע אותנו ול ה
פגוע במרקם הייחודי שנוצר
כאן מאז קום המדינה. הכר ה
עת הדין במשפטו של אלאור
עזריה וכל שקדם לה, הביאו
קרע שלא היה כמותו בין
חלקים בחברה לבין צה"ל
והעומדים בראשו. לכך נוספו
החקירות של ראש הממשלה,
כשגם במקרה זה התגובות
מחלקות את החברה ופוגמות
בשלמות תפיסת הערכים הב ה
סיסיים בה.
לא אחרוג ממנהגי, ולכן לא
אביע דעתי האישית על סו ה
גיות אלו. ארשה לעצמי לומר,
אלאור אזריה דורך את נשקו לפני הירייה
במחבל (מתוך הסרטון של "בצלם")
ארץ טובה שהדבש בעורקיה
אך דם בנחליה כמים נוזל.
ארץ אשר הרריה נחושת
אבל עצביה ברזל.
ארץ אשר מרדפים קורותיה,
אלפיים דפים ועוד דף,
עד שנשרף
עוד מעט כל חמצן ריאותיה
בגלל מרוצת המרדף
ארץ אשר ירדפוה אויביה
והיא את אויביה תרדוף במרדף,
היא את אויביה תשיג, אך
אויביה
הם לא ילכדוה בכף,
זו הרואה את חייה מנגד
תלויים כעלה הנידף.
היא יראה,
אבל כמו לא היתה כלל מודאגת
תמתין עד לתום המרדף.
תום המרדף מסתתר בנקיק
ומצפין את פניו במחבוא,
במחבוא,
אך לסופו הוא יבוא כמו השמש
אשר ממזרח היא תבוא,
אז לא יותר אמהות תקוננה
ולא על בניהם האבות,
כן הוא יבוא
ורגלינו עד אז לא תלאינה
לרדוף בעקבי התקוות.
שאין זה משנה מה דעתנו
האישית או לאיזה צד פולי ה
טי או "שבט" אנו משתייכים,
עלינו לעשות הכל על מנת
לקבל ולכבד את כללי הבסיס
לקיומנו כאן כחברה וכאומה,
ולאפשר לרשויות השונות -
המחוקקת, השופטת והמבצ ה
עת – לבצע כל אחת את תפ ה
קידה ועבודתה. עלינו לכבד
את המבנה הדמוקרטי העדין
השומר ומחזיק אותנו יחד,
להבין שיש מגוון דעות, ושיש
מוסדות בחברה שלנו עליהם
עלינו לשמור מכל משמר,
שחלילה לא ייקרעו או יהרסו
בגלל חוסר היכולת שלנו לה ה
כיל את מגוון הדעות ולפעול
על פי הכללים המוסכמים.
חובה על כולנו למצוא את
הדרך להמשיך לחיות, לי ה
צור, לבנות, לחלום ולהת ה
קיים כאן יחד ולהתמודד יחד
מול האתגרים הרבים שמ ה
ציאות החיים בארצנו היקרה
והמיוחדת מציבה לנו. חשוב
שנלמד מההיסטוריה הרחוקה
והקרובה ונשמור היטב על מה
שיש לנו, זה לא מובן מאליו.
אסיים בשירו של ירון לו ה
נדון מרדף, ובתפילה לשלום
וביטחון, שנשכיל למצוא את
הדרך הנכונה.
קריאה נעימה!
/ ירון לונדון מרדף
: פאב כמון, צילום אייל כץ בשער
סגן ליאור, צילום דובר צה"ל