חדשות שהם www.shoham-medical.org.il | דף קשר ומידע לעובדי מרכז "שהם" פרדס חנה 2024 יוני 285 גיליון יום הזיכרון לשואה ולגבורה אמנם עבר לא מכבר, אבל עדיין רלבנטי להציף פרויקט חשוב, בו לוקחת חלק ד"ר סבטלנה ז'לודקוב, מנהלת מחלקות מונשמים. ד"ר סבטלנה בעמותת 2021 מתנדבת מאז שנת "למענם" - רופאות ורופאים למען שורדי שואה. , מיד 2021 ד"ר סבטלנה: "בשנת אחרי הקורונה, פנתה אלי ד"ר יעל אוריון, רופאה שעבדה בעבר ב'שהם', והציעה לי להצטרף בהתנדבות לעמותה. עמותת 'למענם' מגייסת רופאות ורופאים לעבוד עם ניצולי שואה, מתוך ההבנה שהם מבוגרים, חלקם בכלל לא יוצאים מהבית מסיבות שונות, ואפילו מוותרים על טיפול רפואי, בגלל מצבם הכלכלי. בעצם, מדובר ברופאים מומחים שמגיעים עד הבית של ניצולי השואה, בודקים 2021 אותם ומעניקים טיפול. בשנת הצטרפתי וכבר שנתיים אני פועלת באזור שלנו ומקיימת פעם בשבועשבועיים הערכה גריאטרית". ממש באחרונה ולקראת יום השואה קיימה ד"ר סבטלנה ראיון ברוסית , על מנת להביא את 9 בערוץ הנושא לידיעת כמה שיותר שורדי שואה ובני משפחותיהם. הריאיון הניב תוצאות ובתוך שבוע נוספו 100 לדורשי השירות בעמותה שורדי שואה חדשים. "אני רואה שליחות של ממש בחברות שלי בעמותה ומתייחסת לעצמי כנציגה של 'שהם'. הטיפול בשורדים הוא לגמרי לא פשוט, כאשר לרוב מדובר במחלות מאוד מורכבות. "העמותה זקוקה לנו, הרופאים, יותר מתמיד. בכדי שהיא תוכל להמשיך ולהעניק טיפולים רפואיים לשורדי השואה, אני קוראת לעמיתיי הרופאים להצטרף ולתרום מזמנם למען שורדי השואה", אמרה. אלף 175- היום חיים בישראל כ שורדי שואה, שגילם הממוצע הוא . שליש מהם חיים מתחת לקו 84 שורדים. 40 העוני. מדי יום מתים עמותת "למענם" התגייסה לעשות הכל על מנת להבטיח לשורדי השואה רפואה איכותית זמינה וללא עלות. רבים מהם בודדים, חולים, מתקשים להגיע למרפאה, ואינם מקבלים טיפול הולם. , ביוזמת ד"ר תמרה 2020 באפריל קוליץ, מתמחה ברפואה פנימית, הוקם הארגון ההתנדבותי של רופאות ורופאים שיתגייסו למען שורדי השואה. בתוך ימים ספורים 400- הצטרפו למהלך יותר מ רופאות ורופאים, והיום מונה רופאים 1000- העמותה יותר מ מתנדבים מכל התחומי הרפואה. ד"ר סבטלנה מתנדבת בעמותה למען שורדי שואה וקוראת לרופאים נוספים להצטרף השבוע נורתה יריית הפתיחה של אקסלרטור טכנולוגיות בשיקום, תוכנית שבסופה יוצעו פתרונות לאתגרים קליניים בהם נתקלת מערכת הבריאות בתחום השיקום. קבוצות 11 במסע לוקחות חלק מארגוני בריאות מובילים. הקבוצה של "שהם" וחטיבת בתי החולים הממשלתיים כוללת את בת אל כץ, מנהלת שירות קלינאות תקשורת ויועצת בתחום לחטיבת בתי החולים הממשלתיים, דור ינאי, מתאמת סטנדרטים ופיתוח בסיעוד, יהונתן מטיס, מהנדס ציוד רפואי, נועה וסרמן פרידמן, אחראית יישומים, וד"ר עודד בן ארי, רופא אף אוזן גרון ומתמחה במינהל רפואי בחטיבה. במאי התקיים ערב פתיחה 28- ב חגיגי במשרדי מייקרוסופט, בהשתתפות חברי כל הקבוצות ובמעמד מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ראש חטיבת הרפואה, ד"ר הגר מזרחי, ראש אגף השיקום, ד"ר ירון סחר, וסגן מנכ"ל תוכן ארגון מעוז, הדס ברכה. ד"ר תמי פורת פקר, סגנית מנהלת המרכז הרפואי, ומובילת תחום חדשנות ב"שהם", אמרה: "לאור האתגרים וההזדמנויות הנובעים מהשינויים הדמוגרפיים והטכנולוגיים, יזמות וחדשנות הן שפה וכלים חשובים בארגז הכלים של עובדי מערכת הבריאות. אני גאה ושמחה ללוות עוד צוות במסע של חדשנות". קבוצות 11- קבוצה מ"שהם" נבחרה לאחת מ שיעבדו על פתרונות לאתגרים בתחום השיקום
באחרונה התקיימו במרכז הרפואי שתי סדנאות מרתקות בנושא נגישות שירות לאנשים חירשים וכבדי שמיעה. את הסדנאות העבירה דנה לוי מעמותת "מעגלי שמע", ששיתפה את סיפורה האישי וניסיונה כאדם עם חירשות במערכת הבריאות. 60- בשתי הסדנאות לקחו חלק כ אנשי צוות ממקצועות וסקטורים שונים, בהם סיעוד, כוח עזר, מקצועות הבריאות ומזכירות רפואיות. המשתתפים למדו על צורכי הנגישות של אנשים חירשים וכבדי שמיעה, התנסו בסימולציות המדמות תקשורת עם אדם חירש או כבד שמיעה וקיבלו כלים מעשיים להתמודדות עם מצבים אלו. המשתתפים שיתפו בחוויותיהם ושאלו שאלות והתגובות היו חיוביות ביותר. אחת המשתתפות שיתפה: "הסדנה היתה מעוררת השראה ופתחה לי את העיניים לצרכים של אנשים חירשים וכבדי שמיעה. אני מרגישה הרבה יותר בטוחה כעת ביכולתי לתקשר בצורה יעילה ורגישה." אנו מאמינים, כי סדנאות מסוג אלה הן חיוניות לשיפור השירות הניתן לאנשים עם מוגבלויות במערכת הבריאות. תודה לדנה לוי על סדנה מקצועית ומרתקת, ולכל אנשי הצוות שהשתתפו בה והביעו נכונות ללמוד ולשפר את הנגישות בבית החולים עבור אנשים חירשים וכבדי שמיעה. ביחד, נוכל ליצור מערכת בריאות נגישה ומכילה יותר עבור כולם! נועה רפאל גולדרייך מנהלת שירות ריפוי בעיסוק וממונת נגישות סדנה: נגישות שירות לאנשים חירשים וכבדי שמיעה במערכת הבריאות עובדים יקרים, בעלי רכבים חשמליים? מהיום לא תצטרכו יותר לחכות שעמדות ההטענה החשמליות לרכב יתפנו. לנוחותכם, הנהלת "שהם", בשיתוף חברת גרינספוט, התקינו ברחבי המרכז ארבע עמדות הטענה – שתיים בחנייה של אולם כנסים ושתיים בחנייה של מחלקת סיעוד מורכב תומך ב'. כל מה שעליכם לעשות הוא להוריד את האפליקציה ולהטעין. لكل العاملين المسلمين ، الدروز وعائالتهم في شوهم نتمنى لكم عيد اضحى مبارك وسعيد كل عام وانتم بخير اداره شوهم לעובדינו המוסלמים והדרוזים, לרגל חג הקורבן – עיד אל אדחא, שלוחה לכם ולבני משפחותיכם ברכת חג שמח כול עם ואינתום בח'יר הנהלת "שהם"
דמיינו מצב בו אדם עם מוגבלות בראייה מתקשה לקבל שירות בבית החולים מכיוון שאינו מצליח למצוא את דרכו, או אדם עם מוגבלות בשמיעה שלא מצליח לקבל שירות בבית החולים משום שאינו מצליח לשמוע את הוראות הצוות. בבית החולים אנו מחויבים לא רק לספק טיפול איכותי ומקצועי, אלא גם להבטיח שכל אדם, ללא כל קשר למגבלותיו, יכול יהיה לקבל שירות באופן מכבד, שוויוני ויעיל. נגישות תורמת לשיפור איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות. היא מאפשרת להשתתף באופן שווה בחברה, תורמת לחיזוק תחושת השייכות והערך העצמי ומאפשרת לנהל חיים עצמאיים ככל הניתן. נגישות היא זכות המוקנית בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות . החוק קובע, כי 1998- תשנ"ח כל אדם עם מוגבלות זכאי לקבל שירותים ציבוריים, לרבות שירותי בריאות, באופן שוויוני ונגיש. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחייב גופים ציבוריים ופרטיים להנגיש לאנשים עם מוגבלות את המרחב הפיזי ואת השירותים המסופקים. נותן שירות צריך לבצע התאמות אישיות לאדם עם מוגבלות, בהתאם לצרכיו הייחודיים. על פי מכון מאיירס-ג'וינט- חיים 2022 ברוקדייל, נכון לשנת מיליון אנשים 1.3- בישראל כ 17%- עם מוגבלות, המהווים כ מהאוכלוסייה. כחצי מיליון מהם ויותר. 65 בני אנשים עם מוגבלות שונים זה מזה וצרכיהם עשויים להשתנות בהתאם לסוג המוגבלות ולרמתה. בנוסף, ישנם מקרים שאדם אחד מתמודד עם כמה מוגבלויות. לכן חשוב להכיר את האוכלוסיות השונות, את סוגי המוגבלויות ואת התאמות הנגישות הייחודיות הנדרשות. צעד חשוב בהכרת צרכים אלה הוא קיום סדנאות הדרכה והעלאת המודעות בקרב צוותי בית החולים, בעיקר אלו הנותנים שירות למטופלים ובני משפחה. איך אנחנו יכולים לאפשר מתן שירות שוויוני ונגיש: • העלאת מודעות - היכרות עם סוגי המגבלות והצרכים השונים תאפשר לנו להעניק שירות נגיש ומותאם. ניתן להתעדכן דרך אתר בית החולים בהתאמות הנגישות הקיימות אצלנו. • תקשורת - השתמשו בשפה פשוטה וברורה אך לא ילדותית, הקפידו לדבר בקול רם ובקצב מתון. חשוב ליצור קשר עין, לדבר בגובה העיניים, ולתת לאדם הזדמנות להסביר את צרכיו באופן מפורט. • אפשרויות בחירה - הציעו לאדם מספר אפשרויות לקבלת השירות ותנו לו לבחור את האפשרות המתאימה לו ביותר. • סבלנות - ייתכן שאדם עם מוגבלות יזדקק ליותר זמן בעת קבלת השירות. • הנגשה פיזית - ודאו שהמקום נגיש פיזית לאנשים עם מוגבלות ושהשירות זמין להם בקלות. • סיוע טכני - אם נדרש, ספקו לאדם סיוע טכני, כגון עזרים טכנולוגיים (לדוגמה מגברי שמיעה) או תרגום לשפת הסימנים (ניתן לקבל דרך משרד הבריאות תרגום מרחוק לשפת סימנים). לסיכום: נגישות השירות לאנשים עם מוגבלות היא לא רק חובה חוקית, אלא גם ערך חברתי ומוסרי חשוב. בבית החולים אנו מחויבים לעשות כל שביכולתנו כדי להבטיח שכל אדם, ללא קשר למוגבלותו, יוכל לקבל שירות באופן מכבד ושוויוני. נגישות השירות בבית החולים: לא רק חובה חוקית, אלא ערך אנושי עליון לפרטים נוספים, התייעצות או שאלה הנכם מוזמנים לפנות אל: 04-6375672 נועה רפאל גולדרייך, רכזת נגישות בית החולים, טלפון Noar@shoham.health.gov.il או מייל לרגל שבוע המודעות להפרעות בתקשורת הקימו קלינאיות התקשורת עגלת "קפה אפזיה", בסמוך לאולם הכנסים והזמינו את כל העובדים לקפה ומאפה. על הדרך גם חוו העובדים איך זה מרגיש כשיש הפרעה בדיבור, בקול, בשפה ובשמיעה. בנוסף התנסו העובדים במערכת למיקוד מבט ואף הקלידו מסרים שונים באמצעות העיניים בלבד. בהמשך השבוע התקיימה הרצאה של קלינאית התקשורת שרית זיוון בנושא "תקשורת תחת תופת ובימי שגרה". ד"ר תמי פורת פקר, סגנית מנהלת המרכז הרפואי, הפכה במסגרת אירועי השבוע לקלינאית תקשורת במסגרת הפעילות "קלינאי.ת לרגע". פעילות זו, אשר אורגנה על ידי חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים, הזמינה את חברי הנהלות המרכזים הרפואיים להתנסות במקצוע קלינאות תקשורת, בליווי והנחיה של צוות קלינאיות התקשורת. ד"ר פורת פקר השתלבה בטיפול באישה עם אפזיה, המאושפזת עקב אירוע מוחי, שוחחה עמה באופן מותאם וייחודי והעבירה חלקים מהאבחון השפתי המועבר למטופלי מחלקת שיקום. לבסוף התנסתה ד"ר פורת פקר במערכת למיקוד מבט, מערכת לתקשורת תומכת וחליפית, אשר עוזרת לאנשים שאינם מסוגלים להפיק קול ודיבור לתקשר עם הסביבה. שבוע המודעות להפרעות בתקשורת צוין ב"שהם"
אחת התופעות השכיחות המאפיינות תקופות של מתח וחרדה היא שיבוש בהרגלי האכילה. ישנם אנשים אשר הסטרס "סותם" להם את התיאבון וישנם כאלה שהלחץ דווקא משגר אותם הישר אל המקרר, במה שמכונה אכילה רגשית. אכילה רגשית הינה אכילת שאינה נובעת מצורך פיזיולוגי ונועדה להקל על רגשות שליליים. ישנה נטייה להשתמש במזון להתמודדות עם מצוקה רגשית הנובעת מחרדה, שיעמום, עצב, תסכול וכדומה. המזון מנחם ומהווה, כביכול, דרך להתמודדות עם הרגשות הקשים. ההשתוקקות הינה בעיקר למזון שומני מעובד – מתוק או מלוח, ומלווה ברגשות אשמה בסיום האכילה. בימים אלו, בזמן מתח ולחץ, ניכר קושי לנהל שגרה מסודרת והרצון לבשל ארוחה בריאה נדחק הצידה. הנטייה לאכול מתוך רעב פוחתת וישנו רצון לפצות את עצמנו על התחושה הלא נעימה שאנו חשים. רכיבי תזונה חיוניים לעמידה בתנאי סטרס: . חלבונים: הורמוני הסטרס 1 (אדרנלין ודופמין) והורמון הרגיעה (סרוטונין), נוצרים במהירות מחומצות אמינו שבחלבוני המזון. לאור זאת, חשוב להקפיד על כמות ואיכות החלבונים בתפריט. . פחמימות: בעלות מדד גליקמי 2 בינוני-נמוך שעוזרות לשמירה על רמת גלוקוז מתונה בדם, הזמינה למוח ולשרירים. . ויטמינים ומינרלים: מפקחים 3 על כל תהליכי חילוף החומרים ומחסורם פוגע בכל התהליכים הביוכימיים. בזמן התמודדות עם סטרס, צריכה מספקת שלהם תגביר את יכולת ההתמודדות, תעזור לצאת מחוזקים ותתרום להפחתת חרדה חוזרת. הוויטמינים החיוניים ביותר למצבי סטרס B כוללים את קבוצת ויטמיני . המינרלים החיוניים C וויטמין למצבי סטרס הינם מגנזיום ואבץ. ויטמינים ומינרלים אלה מצויים בקטניות, דגנים שלמים, פירות וירקות, דגים ומזון ים, עופות ובשרים. בנוסף, ישנן פעילויות מרגיעות ומנחמות שיכולות להחליף אכילה רגשית ולסייע ברגעי מצוקה, כגון הליכה, מדיטציה, אמבטיה חמה עם מעט שמנים אתריים, האזנה למוזיקה, עבודה בגינה או השקיית עציצים, צפייה בסרט וקריאת ספר טוב. כמו כן, למרות הפיתוי, מומלץ לקבוע זמנים מוגדרים ומוגבלים להתעדכנות באתרי החדשות ובכניסה לרשתות החברתיות, על מנת לצמצם את הסטרס והרגשות השליליים. לסיום, זכרו שמצבנו מושפע בעיקר מדפוסי החשיבה שלנו. חשוב לתרגל ולחזק דפוסי חשיבה חיוביים, לתכנן את התפריט היומי ולהתאימו לסדר היום המשתנה. אכילה מסודרת יוצרת גבולות ברורים וממתנת אכילה רגשית. שירות תזונה ודיאטה תזונה ודיאטה: כמה פעמים פתחתם את המקרר היום? ואם בכל זאת קשה לכם להיגמל- ראו את רשימת פינות העישון המותרות במרכז הרפואי: הנהלה תחבורה גננות ’מונשמים ב מטבח תחנת חשמל/ גנרטור שיקום א שירות סוציאלי/ ביטחון אולם כנסים ’תומך ב פיזיותרפיה / ריפוי בעיסוק ’שיקום ב ’תומך א ’תשושי נפש ב גלריה גננות ’מונשמים ב שיקום א שירות סוציאלי/ ביטחון אולם כנסי ’תומך ב פיזיותרפיה / ריפוי בעיסוק ’שיקום ב ’ ’תשושי נפש ב גלריה אולם כנס הנהלה תחבורה גננות ’מונשמים ב מטבח תחנת חשמל/ גנרטור ’שיקום א שירות סוציאלי/ ביטחון אולם כנסים ’תומך ב פיזיותרפיה / ריפוי בעיסוק ’שיקום ב ’תומך א ’תשושי נפש ב גלריה הנהלה תחבורה גננות ’מונשמים ב מטבח תחנת חשמל/ גנרטור שיקום א שירות סוציאלי/ ביטחון אולם כנסים ’תומך ב פיזיותרפיה / ריפוי בעיסוק ’שיקום ב ’תומך א ’תשושי נפש ב גלריה גננות ’מונשמים ב שיקום א שירות סוציאלי/ ביטחון אולם כנסי ’תומך ב פיזיותרפיה / ריפוי בעיסוק ’שיקום ב ’ ’תשושי נפש ב גלריה אולם כנס ’ ’ ’ ’ ’ הנהלה תחבורה גננות ’מונשמים ב מטבח תחנת חשמל/ גנרטור ’שיקום א שירות סוציאלי/ ביטחון אולם כנסים ’תומך ב פיזיותרפיה / ריפוי בעיסוק ’שיקום ב ’תומך א ’תשושי נפש ב גלריה הנהלה תחבורה גננות ’מונשמים ב מטבח תחנת חשמל/ גנרטור שיקום א שירות סוציאלי/ ביטחון אולם כנסים ’תומך ב פיזיותרפיה / ריפוי בעיסוק ’שיקום ב ’תומך א ’תשושי נפש ב גלריה גננות ’מונשמים ב שיקום א שירות סוציאלי/ ביטחון אולם כנסי ’תומך ב פיזיותרפיה / ריפוי בעיסוק ’שיקום ב ’ ’תשושי נפש ב גלריה אולם כנס הנהלה תחבורה גננות ’מונשמים ב מטבח תחנת חשמל/ גנרטור ’שיקום א שירות סוציאלי/ ביטחון אולם כנסים ’תומך ב פיזיותרפיה / ריפוי בעיסוק ’שיקום ב ’תומך א ’תשושי נפש ב גלריה הנהלה תחבורה ’מונשמים ב מטבח תחנת חשמל/ גנרטור ’שיקום א אולם כנסים פיזיותרפיה / ריפוי בעיסוק ’שיקום ב ’תומך א הנהלה תחבורה גננות ’מונשמים ב מטבח תחנת חשמל/ גנרטור ’שיקום א שירות סוציאלי/ ביטחון אולם כנסים ’תומך ב פיזיותרפיה / ריפוי בעיסוק ’שיקום ב ’תומך א ’תשושי נפש ב גלריה הנהלה תחבורה גננות ’מונשמים ב מטבח תחנת חשמל/ גנרטור ’שיקום א שירות סוציאלי/ ביטחון אולם כנסים ’תומך ב פיזיותרפיה / ריפוי בעיסוק ’שיקום ב ’תומך א תשושי נפש ב גלריה
לקראת יום העובד הסוציאלי הבינלאומי ערך צוות השירות הסוציאלי סקר עמדות בקרב 100 . העובדים בנושא זיקנה עובדים ענו על השאלה מהי זיקנה מהנשאלים הביעו 44% . עבורך 20% , עמדה שלילית כלפי זיקנה הביעו עמדה אמביוולנטית, כאשר המשפטים החלו חיוביים והפכו לשליליים ולהיפך, ולא יכלו להביע 30% , עמדה ברורה וחד משמעית מהנשאלים הביעו עמדה חיובית כלפי הזיקנה. בקבוצה הראשונה של המשיבים עלו מונחים כמו: מוות, מחלות, תלות, בדידות, חוסר אונים, איטיות, שחיקה, חוסר משמעות. בקבוצה השנייה עלו מונחים כמו חופש, תקווה, אושר, נחת, פנאי, משפחתיות, חוכמת חיים. לא ידעו מה לענות, חלקם 6% ענו משפטים כלליים, כמו: אני לא יודעת מהי זיקנה, כי לא הגעתי לשם, זיקנה זה רק מספר. תלוי איך יכול להרגיש 100 אתה מרגיש, בן צעיר וצעיר יכול להרגיש זקן, זיקנה היא העתיד של האוכלוסייה, זיקנה זה מצב פנימי. אם אתה מתלונן ולא עושה כלום, אתה זקן. אבל כל זמן שאתה פעיל, אתה לא זקן. בספרות ניתן למצוא לא מעט תיאוריות על זיקנה: גורסת, כי תיאוריית ההתנתקות הצטמצמות הרשת החברתית בגיל זיקנה מתרחשת בשל תהליכים הדדיים של ניתוק האדם מהחברה. החברה מצמצמת את קשריה עם הזקן, הן מבחינה חברתית והן מבחינה תעסוקתית, והזקן עצמו, עקב תהליכים פנימיים, מעדיף לצמצם קשרים ולהשקיע רק בקשרים החשובים לו. לפיה ככל תיאוריית הפעלתנות, שהאדם פעיל יותר לעת זיקנה, כך שביעות הרצון שלו מהחיים תהיה גבוהה יותר. לכן אדם זה ישאף לתפקד, להיות מקושר לחברה, להמשיך לעבוד, להתנדב ולהיות מעורב חברתית. ממנה עולה, תיאוריית ההמשכיות שעל מנת להזדקן בצורה משביעת רצון, האדם צריך להמשיך ולהתמיד באותם קווים אישיותיים ופסיכולוגיים ובאותה זהות שהוא רכש עוד מגיל צעיר. אנשים יחוו זיקנה מוצלחת יותר אם יצליחו לשמור על מאפיינים אישיותיים מרכזיים ומבנה פנימי קבוע, על כל התפקודים והפעילויות הנגזרים מהם. לקוחה מתחום תיאוריית התפקיד הסוציולוגיה. לפיה רוב הפעילות היומיומית היא משחק תפקידים, שבו האדם משחק את התפקיד שהוגדר לו (אימא, מנהל, מורה וכו'). לכל תפקיד יש מערכת משלו, שכוללת חוקים, זכויות, ציפיות, חובות ועוד, שהאדם צריך לעמוד בהם. מגיעה מתחום תיאוריית החליפין הרציונליזם הכלכלי. התיאוריה עוסקת באיזון בין המשאבים שיש לאדם ובין תלות וכוח, כגורמים הקובעים שביעות רצון. בזיקנה חלה התמעטות בכוחותיו ומשאביו של הזקן ומתגברת התלות שלו בחברה. עם זאת, הזקנים יכולים לשמור על הדדיות ביחסיהם עם החברה על ידי שימוש במשאבים, כמו כבוד, הערכה ופעילות התנדבותית. מוקד התיאוריה הוא אינטרס עצמי ומוטיבציה, רווח והפסד. עוסקת תיאוריית ניהול פחד בהשפעת תודעת המוות על החשיבה וההתנהגות האנושית. על פי תיאוריה זו קיים קונפליקט פסיכולוגי בסיסי בין הרצון לחיות לבין המודעות לכך שהמוות הוא בלתי נמנע. עקב מודעות זו בני אדם זקוקים למשמעות ולמבנים תרבותיים שייתנו להם טעם לחיים. לפיה תיאוריית ההזדקנות המוצלחת האדם צריך לעמוד בתנאים מסוימים על מנת לחוות הזדקנות מוצלחת. הגדרה של הזדקנות מוצלחת כוללת שלושה רכיבים: . סבירות נמוכה למחלות 1 ולמוגבלויות שקשורות למחלה. הכוונה היא לא רק להיעדרות או להימצאות של מחלות, אלא גם להימצאות, היעדרות או חומרת גורמי סיכון למחלות. . יכולת גבוהה לתפקוד קוגניטיבי 2 ופיזי. יכולות פיזיות וקוגניטיביות הן פוטנציאל לפעילות. הן אומרות לנו מה האדם יכול לעשות, לא מה הוא עושה. הזדקנות מוצלחת היא מעבר לפוטנציאל וכוללת פעילות. ACTIVE ENGAGMENT WITH .3 - שני המרכיבים הכי LIFE חשובים ומרכזיים הם יחסים בין אישיים ופעילויות פרודוקטיביות. • יחסים בין אישיים כוללים יחסים וקשר עם אחרים, החלפת מידע, תמיכה רגשית ועזרה ישירה. • פעילות פרודוקטיבית היא פעילות שיוצרת ערך חברתי, גם אם הוא לא הדדי. לדוגמה, אדם שדואג לבן משפחה עם מוגבלות או מתנדב, הוא אדם פרודוקטיבי, למרות שאינו מקבל תשלום עבור מה שהוא עושה. הזדקנות מוצלחת הינה הרבה יותר מהיעדרותן של מחלות ויותר משמירה על יכולת תפקודית גבוהה. שני רכיבים אלו חשובים להזדקנות מוצלחת, אך השילוב של שניהם, יחד עם עיסוק אקטיבי בחיים, מייצג את הקונספט של הזדקנות מוצלחת בדרך הטובה ביותר. להלן נתונים שנלקחו משנתון סטטיסטי (מאיירס ג'ויינט, ברוקדייל) ונתונים ממשרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור: • תוחלת החיים בישראל היא מן הגבוהות בעולם ועומדת על שנה. בהתאם לכך העלייה 83 בשיעור הקשישים באוכלוסייה בישראל היא מהגבוהות בעולם. מנתה אוכלוסיית 2021 • בסוף שנת מיליון 1.162 הזקנים בישראל מכלל 12.3% איש, והיא מהווה האוכלוסייה. • מרבית הזקנים חיים בביתם, 20%- בקהילה בבריאות טובה. כ עדיין במעגל העבודה. • רמת ההשכלה הגבוהה של בני כיום גבוהה יותר מזו של בני +65 שנה. 20 מלפני +65 מרוצים מחייהם, +65 מבני 88% • דומה לאחוז המרוצים מחייהם .90% - בכלל האוכלוסייה הגרים לבד עולה עם +65 • אחוז בני הגיל. אלף איש מקבלים גמלת 220- • כ סיעוד בביתם. מהסקר עולה, כי אחוז גדול ) סבור שהזיקנה 64%( מהנשאלים אינה טובה ואינה חיובית ויש בה הרבה דברים שליליים. יתכן שריבוי העמדות השליליות נובע מהעובדה, שבעבודתנו אנו חשופים בעיקר לצדדים הקשים של הזיקנה, שכרוכה בחולי ובאובדן תפקודים והרבה פחות חשופים לזיקנה טובה. על מנת שהזיקנה תהיה מיטבית, עלינו לתכננה מבעוד מועד, לשמור על הבריאות, להתמיד בפעילות ספורטיבית וחברתית ולהיות מאושרים. בברכת בריאות טובה והזדקנות מוצלחת, צוות השירות הסוציאלי שירות סוציאלי - סקר עמדות בנושא זיקנה רבקה תירם היא הממונה החדשה על חופש המידע רבקה תירם, סגנית מנהלת משאבי אנוש, נבחרה באחרונה לממונה על חופש המידע והחליפה את אורלי רבין, מנהלת משרד קבלה ורשומות רפואיות, ששימשה בתפקיד בשש השנים האחרונות. בין תחומי אחריותה: • פרסום מידע המחויב על פי חוק, טיפול בבקשות למידע, קידום פעילות לגיבוש מדיניות של הפצת מידע, קביעת נהלים פנימיים ודרכי עבודה להנגשת המידע בארגון. • העלאת חומרים בנושא חופש המידע לאתר האינטרנט של המרכז, המחויבים בדין ווידוא עדכניות הנתונים באתר. • לממונה הסמכות לדרוש מעובדי המרכז כל מידע הנדרש לה לצורך מילוי תפקידה, למעט אם ישנה מניעה ביטחונית או בדין למסור מידע זה. מאחלים לרבקה הרבה הצלחה בתפקידה ומודים לאורלי רבין שמילאה את התפקיד במסירות ובמקצועיות.
בחודש שעבר נפתח ב"שהם" קורס פוטנציאל ניהולי, המכשיר את דור העתיד של המנהלים במרכז. עובדים 24 בקורס לוקחים חלק 60 מכל הסקטורים, שנבחרו מתוך שהגישו מועמדות. מטרת הקורס היא להעניק למשתתפים ידע ומיומנויות ניהול, היכרות עם תהליכים רוחביים בארגון ומחוצה לו, התנסות בכלים דיגיטליים וחשיפה לעולם החדשנות והיזמות. בסוף הקורס יציגו העובדים פרויקט גמר, בו יבטאו את הידע והכלים שרכשו. הקורס, אותו מובילה רים חלבי, מנהלת ההדרכה והפיתוח הארגוני, הנו חלק מחזון ההנהלה לפיתוח וקידום ההון האנושי ולמחוברות ארגונית. בהצלחה! נפתח קורס למנהלי העתיד של "שהם" דווקא בימים אלה ברור לכולנו כמה חשוב לתרגל התנהלות בזמן חירום, ובעיקר בבתי חולים. עם המחשבה הזו תירגלנו בתחילת מאי את התנהלות הצוותים השונים של "שהם" באר"ן – אירוע רב נפגעים. בשנתיים האחרונות פעלה ד"ר תמי פורת פקר, סגנית מנהלת המרכז, לקידום הנושא. במסגרת זו הוכשרו צוותי הרפואה והסיעוד לטיפול באר"ן, נכתבו נהלים, נבנו פרוטוקולים טיפוליים, נרכשו תרמילי רופא ובוצעו תרגילי חירום ותרחישי דמה. התרגיל התקיים בניצוחם של טל זיו, סגן המנהל האדמיניסטרטיבי, טלי שמואלי, סגנית מנהלת הסיעוד, וד"ר מוחמד עסלי. בתרגיל ניכרה עבודת צוות טובה, שתוצאתה היתה תרגיל אר"ן מוחשי ומלמד. תרגיל אירוע רב נפגעים התקיים במרכז במאי, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, התקיים באולם 6- ב הכנסים טקס זיכרון תחת הכותרת "ראו, היו קהילות יהודיות ואינן עוד". הטקס, בהפקתה של עו"ס דפנה אייזיק, התקיים במעמד חברי הנהלה, מנהלים ועובדים, כלל קטעי קריאה, קטעי מוסיקה, הדלקת נר זיכרון, אמירת קדיש ופרקי תהילים. במאי התקיים טקס לציון יום הזיכרון לחללי צה"ל 13- ב ונפגעי פעולות האיבה, במעמד עשרות מנהלים ועובדים, בהנחיה ובארגון מחלקת משאבי אנוש. באוקטובר ונפתח בדבריו 7 הטקס התקיים ברוח אירועי של יהודה אביצור, המנהל האדמיניסטרטיבי. בהמשך היו קטעי שירה וקריאה וברקע הוצגה מצגת עם סיפורי נופלים. קצינה מפיקוד העורף נכחה בטקס ועמדה בהצדעה בזמן הורדת הדגל לחצי התורן. יוסי שטרית, יו"ר הוועד, הדליק נר זיכרון. הרב דניאל אסרף ומאיר פרץ, מנהל מערך המזון, אמרו יזכור, אל מלא רחמים ופרקי תהילים.
פיזיותרפיה י"ק, המתגורר בקיבוץ מעגן מיכאל, עזב לאחרונה את "שהם", לאחר שטופל במחלקת שיקום א'. י"ק, שטופל גם על ידי, שיתף את החוויה שלו בעיתון הקיבוץ ואישר את הפרסום גם בעיתון שלנו. י"ק: "לפני כשלושה חודשים נתגלה בראשי דימום מוחי. עבורי היתה זו פגיעה מוחית חוזרת, בהמשך לאירוע המוחי שפקד אותי לפני שנה ונתן בי את אותותיו עד 20- כ ימינו אלה. בשני המקרים הרגשתי חסר אונים, כאילו חרב עלי עולמי. חיי כבר אינם חיים ואיני שולט, לא רק ביכולתי לכוון אותם, אלא גם במוחי החמקמק שאמור לנהל את חיי ותיפקודי השוטף. "נהוג לדבר על תעתועיו של המוח האנושי כמנגנון מורכב ובלתי פתיר, ששולט ומכוון את פעילותו של האדם, התנהגותו ויכולותיו. מנגנון כה מורכב ומסובך, שטובי המומחים והחוקרים מתקשים להתמודד עם האיפיון שלו ולאתר את דרך פעולתו. "בכתיבתי זו אני מבקש לשתף את החברים בעניינים אישיים שלי, מתוך התחושה של שותפות ורצון לכנות ופתיחות בחברותנו וחברתנו, שאני עדיין מאמין בה ורוצה לחזק את השייכות אליה. "האשפוז האחרון היה סיבוב שני וחוזר שלי בגלל תעתועיו הבלתי צפויים של המוח. נכון לעכשיו אני יכול להעיד על עצמי שהשתקמתי וחזרתי לתפקד ולזרום עם החיים. זו גם ההזדמנות להודות לכל החברים, לאמירה זוגתי שתחיה, ולבני המשפחה, שתמכו ותומכים ומחזקים אותי בדרכי החדשה. "הלכה למעשה, מוחי דן אותי, שלא בטובתי, לשני סבבים, בשני בתי חולים שונים. אלה היו חוויות לא קלות ולא קצרות. אם כי לזכותם של הגורמים המקצועיים בבית לוינשטין ובמרכז הרפואי 'שהם' ניתן לומר, כי הם עשו את עבודתם על הצד הטוב ביותר והצליחו לשקם אותי מהבחינה הפיזית והקוגניטיבית, על אפו וחמתו של מוחי הבוגדני, ולהביאני למצב שניתן להגדירו כחזרה לחיים. "אני שמח לחזור לקיבוץ ולהרגיש בבית. תודה לכולם על הכל וימים טובים לכולנו!" חני וייס פיזיותרפיסטית תעתועי המוח – סיבוב שני צוות השירות הפליאטיבי של בית חולים "העמק" - האחיות קציעה, מאיה ומיכל, והעובדת הסוציאלית אורית, הגיעו ל"שהם", למפגש עמיתים עם צוות הוועדה הפליאטיבית של המרכז. המפגש התקיים במחלקת גריאטריה מורכבת א', כאשר מטעם "שהם" נכחו יו"ר הוועדה, ד"ר נביל גרה, מרכזת הוועדה, אתי שטרית, והעובדת הסוציאלית יונית אוחיון אברהם. הצוות של בית חולים "העמק" הגיע ל"שהם" במטרה להתרשם מעבודת היחידה הפליאטיבית ולהתוודע מקרוב למחלקה אליה הם מפנים מטופלים. במפגש סקרנו את פעילות היחידה הפליאטיבית, את חדר ההוספיס החדש, את עבודת הצוות של המחלקה ומעורבות הצוות הרב מקצועי. לסיום התקיים סיור מקצועי, במהלכו התוודעו האורחים אל האופן שבו מתמודדים אנשי המקצוע עם סוגיות דומות. הצוות של "העמק" התרשם מאוד מהעשייה המקצועית ומהירוק המקיף את "שהם" ומאפשר למטופלים לצאת אל מחוץ למחלקה. אתי שטרית מרכזת הוועדה הפליאטיבית הצוות הפליאטיבי של בית חולים "העמק" בביקור מקצועי ב"שהם" לרגל יום הגיוון הבינלאומי, שצוין במאי, יצאו מנהלי המרכז 21- ב ובעלי תפקידים נוספים ליום עיון בבית הנשיא, בית העם, המהווה סמל לגישור וחיבור של כלל גוני החברה הישראלית. היום הפנה זרקור לעבר החברה הערבית כקבוצת גיוון ובמסגרתו הרחיבו המשתתפים את ידיעותיהם בנושאי הגיוון התעסוקתי ומניעת גזענות, שמעו הרצאה מעוררת השראה מפי שירין חאפי נטור ממשרד החינוך, יצרו שפה משותפת וקיימו שיח בנושא האתגרים וארגז הכלים הניהולי העומד לרשותם בניהול עובדים בהרכב מגוון. על הכנת היום והתכנים היו אמונות ליטל הרן, מנהלת משאבי אנוש והממונה על גיוון תעסוקתי, ורותם ביטון, הממונה על מניעת גזענות, שיצרו בין שני התחומים סינרגיה חשובה כל כך לעיבוד הנושא הכל כך מורכב בחברה הישראלית. נושאים אלו מצויים בליבת יעדי ניהול ההון האנושי במרכז הרפואי, כאשר הנהלת "שהם" מחויבת לשמירה על סביבת עבודה מגוונת, מכבדת וסובלנית לכלל העובדים והמטופלים. מנהלי "שהם" ביקרו בבית הנשיא במסגרת יום הגיוון הבינלאומי
25.6 בן חמו דוד 7.6 לביא נדב 12.6 גניס קלרה 1.6 אוחיון רות 25.6 אדרי עופרה 4.6 ביטן רות 12.6 אהרון שלמה 10.6 סמיונוב עלה 18.6 דוידוב זויה 17.6 כהן מקס 19.6 מיכאלי סימי 2.6 אבו ואסל חסאם 2.6 חוג'יראת אמיר 3.6 אברהם איתמר 18.6 מסארווה האני 18.6 גנח עליזה 6.6 אורלוב זינאידה 1.6 יגובוב סוראיה 5.6 אשורוב אולגה 26.6 אילישייב סמירה 13.6 גבע מוריה 30.6 בן שבת לירז 19.6 מוואסי היבא 14.6 חאמד סאגה 5.6 כבהה סמר 19.6 סימנטוב רוזה 26.6 נגנאגיה ג'ולאן 2.6 פונדק מרים 11.6 שאייב הבה 6.6 שלבי ח'ליליה תחריר 21.6 קידר לטר סיון 21.6 שיכה בהיג 13.6 ויזמן אברהם 25.6 אלבז מיכל 12.6 בן דאהוד דאוד 15.6 מגאדלה ביאן 6.6 רוסטמי קרן 18.6 חבשה מוחמד 3.6 שבראוי דוניה 26.6 ינאי מירב 10.6 וותאוודה מיסק 16.6 עתאמנה אימאן 9.6 קורן יגאל 19.6 אורי אסתר 14.6 חביב רייצ'ל 20.6 עקריש הירש גלי ברכות חמות לילידי חודש יוני יום הסיסמאות הבינלאומי השתמשו בסיסמה ייחודית ומורכבת עבור כל אחד מהחשבונות שלכם שקלו להשתמש במנהל סיסמאות כדי ליצור, לאחסן ולאחזר את הסיסמאות בצורה מאובטחת אפשרו אימות דו-שלבי במידת האפשר כדי להוסיף שכבת אבטחה נוספת שנו את הסיסמאות באופן קבוע, במיוחד עבור חשבונות חשובים היזהרו מניסיונות דיוג ולעולם אל תזינו את הסיסמאות שלכם באתרים חשודים בכל שאלה פנו לאבטחת מידע הימנעו משיתוף הסיסמאות, גם אם מישהו טוען בפניכם כי הוא גורם אמין הימנעו משימוש בסיסמאות המשמשות אתכם בעבודה לצרכים פרטיים כיצד בונים סיסמה חזקה? השתמשו בשילוב אותיות גדולות וקטנות, מספרים ותווים מיוחדים תווים או יותר במידת האפשר 16 תווים. עדיף שתכוונו ל- 8 הסיסמה צריכה להכיל לפחות הימנעו משימוש במילים, ביטויים או מידע אישי שניתן לנחש בקלות שקלו להשתמש בביטוי כסיסמה, שהוא רצף של מילים אקראיות אך בלתי נשכחות, @IHatePasswords1 לדוגמה: הימנעו משימוש חוזר באותה סיסמה במספר חשבונות אבטחת מידע אוריינטציה לעובדים חדשים בתחילת החודש שעבר התקיים ב"שהם" יום אוריינטציה , לעובדים החדשים. 2024 ראשון לשנת את היום העבירה רים חלבי, מנהלת הדרכה ופיתוח עובדים מכל הסקטורים. 50 ארגוני, והשתתפו בו העובדים החדשים שמעו מגוון הרצאות, בהן הועבר מידע חשוב ומשמעותי לכל עובד בארגון. בין הנושאים: חזון ומבנה המרכז הרפואי, זכויות וחובות עובדים, דוח נוכחות, תלוש השכר, אבטחת מידע, מניעת אלימות כלפי חסרי ישע, בטיחות בסביבת העבודה, מניעת הטרדה מינית, מניעת זיהומים ובטיחות המטופל. בנוסף חיכה לכל עובד פינוק קטן. בהצלחה!
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=