40
גיליון 422 אוגוסט 3102
|
המשך מעמוד קודם
סיף: "יש צורך בשעות פתיחה
מאוחרות יותר מאשר בסניפים
האחרים, במיוחד בזמן הרמא
מ
דאן, כי כל הפעילות העסקית
מתאחרת. הבדל נוסף הוא
שהתשלום במזומן פופולרי
יותר מאשר בכרטיס אשראי”.
בלי אף הלוואה
עדי למדה עיצוב בשנקר. זה
מה שהיא רצתה לעשות עוד
כשהיתה ילדה ותפרה בעצ
מ
מה את בגדי הבובות שלה.
לאחר שטיילה בעולם, קיבלה
אומץ ונרשמה לשנקר. הדרך
לא היתה פשוטה. היא עבדה
במלצרות כל תקופת הלימו
מ
דים, אך לדבריה כל רגע היה
שווה. באותה תקופה פגשה
את יורם, שותפה לחיים
ולעסקים עד היום. היו לו
ראסטות ארוכות ולפרנסתו
הוא הסתובב ברחבי תל אביב
וניקה חלונות עם דלי ומגב.
הראסטות הפריעו לו בע
מ
בודה, על כן הכינה לו אמה
של עדי סרט שיער, שקצר
הרבה מחמאות ועורר סקר
מ
נות. רבים מהעוברים ושבים
ניסו לברר איתו היכן רכש
את הסרט. אז השניים לקחו
את הסרט והסתובבו איתו
במפעלים בדרום תל אביב
עד שמצאו מפעל שייצר
להם את הסרט בייצור המו
מ
ני. השניים הגיעו עם סרטי
השיער לפסטיבל שנטיפי,
והסרטים, הם מספרים, פשוט
נחטפו.
השניים הבינו שעלו על גי
מ
מיק. באותה תקופה, תחילת
שנות ה-0002, התחיל טרנד
האקססוריז וכך מצא את עצמו
יורם מוכר לחנויות בכל רחבי
הארץ. בהמשך הדרך העסק
התפתח והם התחילו לייצר
בחו"ל כובעים, צעיפים ותי
מ
קים. כמתבקש קראו לעסק
"דרדלוקס", על שם הראסטות
שמהן הכל התחיל.
בתחילת הדרך ייצרו בגדים
ואקססוריז בתאילנד ובמזרח,
בדיוק בתקופה שטרנד בגדי
ה"שאנטי" תפס תאוצה גדו
מ
לה. הם עברו לקיבוץ צבעון
שבגליל העליון החלו לייצר
את הבדים בסין בהדפסים
ייחודים וצבעוניים משלהם.
את הבגדים ייצרו בתאילנד
ובמזרח ולאט לאט הפכו
למותג מוכר.
במשך כל השנים מכרו את
המוצרים לחנויות עצמאיות.
עד שלפני כארבע שנים, אחרי
עשר שנות עבודה, נפתחו
Dreadlocks
שלוש חנויות
על ידי זכיינים, בירושלים,
כפר סבא ותל אביב. עדי
ויורם כיוונו גם את עיצוב
החנויות, כך שיביאו לערים
הגדולות את ניחוח הכפר
והגליל.
בצבעון הם המשיכו להחזיק
את המחסן ואולם התצוגה
שלהם, ועם הזמן פתחו במ
מ
קום את חנות המפעל בגלריה
שמעל המחסן. עם השנים
נולדו לזוג ארבעה ילדים
והם המשיכו ללהטט בין גי
מ
דול המשפחה, פיתוח העסק
לזכיינים נוספים, והנסיעות
התכופות לתאילנד ולמזרח
לצורך תפירת הבגדים ועבו
מ
דות הגימור.
לפני כשנה עברו להתגורר
במצפה הילה ופתחו מפעל
ומרכז לוגיסטי במעלות. את
התפירה העבירו מתאילנד
לגליל, במתפרות עצמאיות
המסוגלות לייצר את המו
מ
צרים שלהם, בעלות מעט
גבוהה יותר באותה רמת גי
מ
מור. הדבר איפשר להם לבוא
במגע יומיומי עם המתפרות,
והביא לסיפוק רב על כך
שהם מביאים פרנסה לתושבי
האיזור. תהליך ייצור מקומי
כחול-לבן.
כיום קיימים שבעה סניפים:
זכרון יעקב, טבעון, ירוש
מ
לים, עפולה, הקריון, מעלות
ואום אל פאחם. התפתחות
העסק נעשתה בצורה זהירה,
ללא מינוף כספים ולקיחת
הלוואות. יורם, שמנהל את
העסק מבחינה כלכלית: "את
הכספים שאנחנו מרוויחים
אנחנו משקיעים חזרה בעסק.
מעולם לא לקחנו הלוואה”.
עדי ויורם מנהלים את
העסק בסינרגיה, כשעדי
אחראית על תחום העיצוב
והייצור. הם מתייעצים אחד
עם השני באופן שוטף, אם
מי מהם מתלבט לגבי החלטה
מסוימת בתחומו, העזר כנגדו
יודע לחתוך את ההחלטה.
כיום הרשת מוכרת
ע
�
000,031 פריטים בשנה, מ
סיקה באופן ישיר 51 עובדים
ובנוסף יש לה שבעה סניפים
ברחבי הארץ, 001 חנויות
בגדים ברחבי הארץ שמוכ
מ
רות מבגדי הרשת ועוד חנות
אינטרנטית.
החנות במעלות
תצוגת אופנה
במעלות,
קולקציית
קיץ 3102
מגזין
פוטנציאל לא ממומש
החדירה של עסקים "יהודים" למגזר הערבי נחשבת למהל
מתבקש על ידי מומחים רבים. בכתבה בעיתון גלובס על
סקר שנעשה במגזר הערבי לפני כשנה נכתב: "יש נמנום
מתמשך מצד המשווקים והחברות בכל הנוגע לפעילות
שיווקית בחברה הערבית. מדובר בפספוס של חצי מיליון
צרכניות שנמצאות ממש מתחת לאף". את הדברים האלה
Cassio�
אומר היועץ האסטרטגי שי לחוביצר מחברת
ניהול ופיתוח עסקים וסגמנטים. לחוביצר
peia marketing
התייחס בדברים לנתוני סקר חדש, ממנו עולה כי רוב הנ
מ
שים במגזר הערבי מעדיפות לקנות במכולת השכונתית ולא
ברשתות יהודיות, רק מחציתן גולשות באינטרנט, וכ-%63
מהן מחזיקות בכרטיס אשראי. הסקר, שנערך באמצעות
מכון 'מותגים' עבור פורטל ניסוואן מקבוצת עיתון 'פנורמה'
, בדק את הרגלי הצריכה של נשות המגזר ומצא
Panet
ואתר
עוד כי הצעירות הערביות בישראל מייחסות חשיבות נמוכה
למותגים בתחום האופנה והמזון.
אבי פאר, מנכ"ל משותף של מכון "מותגים", הוסיף
באותה כתבה: "הכל מתחיל ונגמר בכך שלא משקיעים
בהקמה של נקודות מכירה. בולטת העובדה כי לרשתות
הארציות אין נוכחות ביישובי המגזר הערבי, והסיבה לכך
היא נכות ניהולית של מקבלי ההחלטות. מתחת לאף שלהם
מונח מנוע צמיחה של 005 אלף צרכניות פוטנציאליות, אך
רובם יעדיפו להשקיע את המשאבים שלהם ביצוא, כי הרבה
פחות סקסי להתעסק במגזרים".
