12
גיליון 622 ספטמבר 3102
|
ניר שילה
פתח דבר
יום כיפור מאחורינו וחג
סוכות בפתח. אמצע ספט
מבר, הימים חמים, הסתיו
בפתח, האדמה מייחלת ליורה
שירווה את צימאונה אחרי
תקופת יובש ארוכה.
השנה אנו מציינים ארבעים
שנה למלחמת יום כיפור,
בדיוק כמו לפני ארבעים שנה
מועדו של יום כיפור היה
בשבת. התקשורת )כולל גי
ליון זה של א-לה כפר( מלאה
בכתבות, זיכרונות, ניתוחים
ותמונות מימי המלחמה, פו
רסמו גם עדויות חדשות שהיו
חסויות עד כה. כל אלו פות
חים מחדש את הפצעים ונ
ראה שגם אחרי ארבעים שנה
הפצעים שותתים דם והכאב
עצום. קטונתי, ולא כאן המ
קום להצטרף לניתוחים השו
נים. אציין רק שלעניות דעתי
אנו מדגישים יותר את הת
דהמה והתבוסה שנחלנו בימי
המלחמה הראשונים ופחות
את העובדה שלמרות מצ
בנו הקשה והמסוכן הצלחנו
לסיים את המלחמה בניצחון
מוחץ ומרשים.
אין ספק שמלחמת יום
הכיפורים מהווה ציון דרך
משמעותי בחייה הקצרים של
מדינת ישראל. למעשה, מאז
תחילת הציונות זהו האירוע
היחיד שבעקבותיו זכינו עד
כה לארבעים שנות שקט
יחסי משכנותינו, ואף הביא
לחתימה של הסכמי שלום עם
מצרים, ירדן ותחילת הידב
רות מול הפלסטינים.
המעבר מהימים הנוראים,
שיום כיפור הוא שיאם, לחג
הסוכות, הוא חד מאד. בסך
הכל ארבעה ימים מפרידים ביו
יום הכיפורים לחג סוכות הוא
"זמן שמחתנו". אכן בסוכות
אנו מצווים לשמוח: "ושמח
תם לפני ה' אלוהיכם שבעת
ימים" )ויקרא כ"ז(, "והיית
אך שמח" )דברים ט"ז(. המ
צווה המרכזית בחג סוכות
היא הישיבה בסוכה. מצווה זו
מטרתה להזכיר לנו את יציאת
מצרים: "בסכת תשבו שבעת
ימים כל האזרח בישראל ישבו
בסכת. למען ידעו דרתכם, כי
בסכות הושבתי את בני ישראל
בהוציאי אותם מארץ מצרים"
)ויקרא כ"ג(.
סיבה נוספת לישיבה בסוכה
היא ללמדנו, שחיינו בעולם
הזה משולים לסוכת ארעי,
לצל עובר ולעלה, שהיום הוא
פורח ומחר נובל. עלינו לה
שקיע בתוכן הרוחני, בתרומה
ועזרה לזולת. מצווה חשובה
נוספת היא הכנסת האורחים:
"ושמחת בחגך – אתה ובנך
ובתך ועבדך ואמתך, והלוי
והגר והיתום והאלמנה אשר
בשעריך" )ויקרא כ"ג(. בנו
סף עלינו לארח בסוכה את
שבעת ה"אושפיזין", אורחים
נעלים וקדושים המופיעים
בימי חג הסוכות בסוכתו
של כל יהודי: אברהם, יצחק,
יעקב, יוסף, משה אהרון
ודוד. כל אחד מאורחנו אלו
ידע טעם נדודים בחייו.
אחרי שבעת ימי חג הסו
כות אנו חוגגים מועד נוסף,
שמיני עצרת ושמחת תורה.
במועד זה, בתפילת המוסף
שלו, אנו מבקשים ומתפ
ללים בפעם הראשונה בשנה
החדשה לגשם: "משיב הרוח
ומוריד הגשם", במקום "מו
ריד הטל", הנאמר בישראל
בימות הקיץ. חג שמחת תורה
אינו מדאוריתא ואינו מוזכר
בתורה. חז"ל קבעו הלכה,
ש"עושין סעודה לגמרה של
תורה". בכ"ב בתשרי אנו
מסיימים קריאתן של חמישים
וארבע פרשיות אותן קראנו כל
שבת ומתחילים מבראשית.
אקדיש את שירה של נעמי
שמר "לו יהי" לזכרם של
656,2 הנופלים במלחמת יום
כיפור.
כל שנבקש לו יהי, שנה
טובה וקריאה נעימה
טנק של צה"ל חוצה את תעלת סואץ במלחמת יום כיפור
צילום: דובר צה"ל
04 שנה של שקט יחסי
עוד יש מפרש לבן באופק
מול ענן שחור כבד
כל שנבקש לו יהי.
ואם בחלונות הערב
אור נרות החג רועד
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי
אנא - לו יהי
כל שנבקש לו יהי.
אם המבשר עומד בדלת
תן מילה טובה בפיו
כל שנבקש לו יהי
אם נפשך למות שואלת
מפריחה ומאסיף
כל שנבקש לו יהי
לו יהי, לו יהי...
מה קול ענות אני שומע
קול שופר וקול תופים
כל שנבקש לו יהי
לו תישמע בתוך כל אלה
גם תפילה אחת מפי
כל שנבקש לו יהי
לו יהי לו יהי.....
בתוך שכונה קטנה מוצלת
בית קט עם גג אדום
כל שנבקש לו יהי.
זה סוף הקיץ סוף הדרך
תן להם לשוב הלום
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי...
ואם פתאום יזרח מאופל
על ראשנו אור כוכב
כל שנבקש לו יהי.
אז תן שלווה ותן גם כוח
לכל אלה שנאהב
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי...
/ נעמי שמר
לו יהי
: כפר ורדים, א.ת. תפן, חוסן, פקיעין חדשה, צוריאל, אלקוש, אבירים, מתת, לפידות, פלך, תובל,
מופץ ביישובים קהילתיים בגליל המערבי
הר חלוץ, לבון, גיתה, מעונה, עין יעקב, געתון, יחיעם, הילה, זיו הגליל, חרשים, כליל, כברי, מצובה, שלומית, שלומי, בצת, מעלות, בן עמי, לימן.
הוצאה לאור:
שניר 001, ת.ד. 6301 כפר ורדים 74152
פקס 8381698-050
| 04-9977474
|
הגיליון הבא של א-לה כפר יופץ החל מיום חמישי 01.71. חומרים למערכת ניתן להעביר עד יום חמישי 01.01
עורך ומנהל
אייל כץ
מייסד ועורך אחראי
ניר שילה
ארבל הלוי
עיצוב:
דפוס ידיעות תקשורת
הדפסה:
: מוטי אביעם; ההצגה אורח זר )צילום סיגל שגב(
בשער
