20
גיליון 622 ספטמבר 3102
|
²´Æ¸½ ² É ³¸Ç³¿
É´¯·±³ ¸½¶´»
³²¿´± À¸Ç¸¯ É»³¿³°
» ¯´²
¾´Ã»·
¸¿´¸À¿Ã ¾´¿ºÉ
É´¯¸Ç°´ ²´Á¸À
¼¸À¿¿¸Ã´ »½±
È´ºÇ
¼¸Ç½¸Å
¸¯»Æ¶
¼¸ÆÀÁ
» ´¶
\אבנר רביב
דעה
בחירות 3102
כפר ורדים הוקם כיישוב
קהילתי, וכאשר מסכמים את
שנות העשייה של העומד
בראש המועצה, יש לעשות
זאתמהזוויתשל הנהגת יישוב
קהילתי. כדי להנהיג יישוב
קהילתי דרושות כמה תכו
נות יסוד: רגישות לחלשים,
הקשבה, אמינות, שקיפות,
התפשרות, העמדת הקהילה
בראש סדר העדיפויות וקיום
הנהגה משותפת לכל נבחרי
הקהילה. גם אם התקיימו
תכונות אלו בראש המועצה
שלנו, הן נשארו ללא שימוש.
הוא לא היה ”ראש מועצה של
כולם“, והזניח וקיפח חלק
מאוכלוסיות הכפר.
יעשה כל תושב את חשבון
הנפש שלו: מה קרה בחמש
שנים אלו? האם טוב יותר
לחיות פה? מערכת החינוך
טובה יותר? מה מייחד את
הישוב שלנו שכל כך כדאי
לחיות כאן?
שני הדברים שייחדו את
כפר ורדים והפכו אותו לאבן
שואבת עבור משתכנים חד
שים הם חיי הקהילה ומערכת
החינוך. לצערי, שתי אבני
יסוד אלו נשחקו לבלי הכר.
חיי הקהילה התוססים שהיו
כאן כבר אינם, התרבות נק
נית כיום בכסף, ואין כמעט
תרבות מתוצרת עצמית.
קהילה טובה נמדדת בת
מיכתה בחלשים. זה אמור
להיות באחריות ראש המו
עצה ובהובלתו. בכפר יש
אוכלוסיות שצרכיהן הוז
נחו, אולי כי הן לא מהוות
כוח אלקטורלי. לא מספיק
הכשלונות המהותיים של ראש המועצה
להעביר תקציבים למועדון
כתמיכה באוכלוסיה
+ 50
המבוגרת. מה עם אותם מבו
גרים הסגורים ימים בביתם
בבדידות? למה צומצמו
העובדים במחלקת הרווחה
הכורעת תחת העומס? למה
נאלצות אלמנות קשות יום
לעבור לגור במעלות, כי
שם הארנונה נמוכה? דלתות
המועצה נסגרו לפרק זמן, וגם
כשנפתחו קשה היה להגיע
לשיחה עם ראש המועצה.
התושבים כנראה הפסיקו
לעניין אותו.
אבן היסוד השנייה היא מע
רכת החינוך. שלושה מנהלים
היו למערכת החינוך במהלך
הקדנציה, ומה שאפיין אותם
זו התהדרות בתארים ללא
כל ניסיון בניהול מערכת
חינוך יישובית קהילתית.
כתוצאה מכך המערכת נסו
גה כל הזמן, והקש ששבר
את המערכת הייתה המנה
לת האחרונה שמונתה לבית
ספר קשת. כנראה שמישהו
תיאר לה מצב קטסטרופ
לי בבית הספר, היא נכנסה
כמו בולדוזר והשליטה מעין
דיקטטורה. התוצאה: מורות
מדוכאות וממורמרות שלא
משתפות פעולה, אווירה
קשה בבית הספר, וכמובן
השפעה מיידית על הילדים.
שר החינוך העלה על נס בתי
ספר עם ערכים ועם פעילות
למען אוכלוסיות ילדים חרי
גות. והנה, את נקודת האור
שהייתה בבית הספר קשת,
שתי כיתות לילדים חריגים
ששולבו בפעילויות עם תל
מידים רגילים באינטגרציה
נהדרת, החליט ראש המועצה
לסגור. אולי סבר שהן לא
מתאימות לתדמית הכפר.
בשתי נקודות אלו נכשל
ראש המועצה בגדול, ותרם
רבות למצבנו כיום: הגירה
שלילית, בתים רבים עומדים
למכירה וקורצים לאוכלוסיות
שלא מתאימות למבנה הד
מוגרפי בכפר.
זמן קצר לאחר הבחי
רות פולגו חברי המועצה
לקואליציה ואופוזיציה, דבר
המעיד כי אין בכוונת ראש
המועצה לפעול תוך שי
תוף פעולה עם כל החברים,
המייצגים את כל אוכלוסיות
הכפר. התוצאה: נושאים
שלא משרתים את המטרה לא
טופלו, מלחמות בלתי פוס
קות בין חברי המועצה, ראש
מועצה שעסוק במלחמות
הישרדות, ומערכות משפ
טיות שגזלו הרב ממון וזמן.
ולנושא הכסף. כשרוצים,
מוצאים תקציבים: לאולם
ספורט בקשת, לשיפוץ בית
הכנסת, להפיכת אשכול
הגנים בשלב ב‘ לבית התז
מורת ועוד. אילו אוכלוסיות
נהנות לדעתכם מהכסף הזה
של כולנו? למה לא יטופלו
אמני הכפר, שמונים כ-051
אומנים? ולמה לא יכשירו
את המבנה לגלריה עבור כל
אומני הכפר, כזו שתמשוך
מבקרים לרווחת כולנו?
ניהלתי בעבר מערכת הת
כתבות בעיתונות עם ראש
המועצה לתיקון מפגעים
ומהמורות ברחוב שניר,
המשמש מסלול הליכה ורי
צה לתושבי הכפר. דבר לא
נעשה. אבל הפלא ופלא,
נמצא מימון לברזיות כחולות
שאפשר גם להצטלם לידן
להאדרת פולחן האישיות.
הכפר צריך ראש מועצה
עם רגישות והבנה קהילתית,
כזה שמבין שללא קהילה
מאוחדת ותומכת וחינוך
ערכי יתפרק גם היישוב.
הדרך היחידה להחזיר לכפר
את תהילתו ולמשוך אליו
משתכנים צעירים חדשים
היא להעמיד בראשות המו
עצה מנהיג קהילתי, ולצערי
ראש המועצה הנוכחי נכשל
ואכזב בתחומים אלה.
בית ספר קשת. כשל גם בחינוך
