18
גיליון 622 ספטמבר 3102
|
דעות
בחירות 3102
אנשים שנקרים בדר
כי שואלים אותי את אותה
השאלה. לאחר מספר רב של
שאלות החלטתי שכדאי לע
נות. אבל לפני כן מן הראוי
שאסביר איך מרכיבים סיעה
למועצה מקומית.
סיעה שרצה לבחירות
במועצה מקומית אינה סיעה
אידאולוגית כמו הליכוד,
העבודה או מרץ, שמאמצות
להן כמה חוקים ותקנות
שהם אבני יסוד בהתנהלו
תם הפוליטית. סיעת אופק
אינה סיעה אידיאולוגית.
לפני הבחירות האחרונות
ב-8002, מאיר ואני עמלנו
קשה בשביל לגייס את חברי
הסיעה. מה שחיבר בינינו
היו שני נושאים עיקריים:
המאבק בהתחרדות ומנהל
תקין. מעבר לכך לא נכנסנו
לפרטים מהותיים.
הקרע החל לקראת ההצבעה
על תקציב 0102. ראש המו
עצה רצה להעלות ארנונה
כדי לממן עלויות הכרחיות
בתקציבי החינוך, מוסיקה
וספורט. אי העלאת ארנונה
הייתה מחייבת הכפלה של
יעקב זיו
למה עזבתי את סיעת אופק?
תשלומי הורים.
כמה חברי סיעה, שגידלו
בעבר ילדים בכפר, טענו
שהם את חלקם לחינוך מו
סיקה וספורט כבר שילמו
בעת שילדיהם למדו. ”היום
שישלמו ההורים הצעירים“.
אני טענתי שיישוב שבו
ילדים מקבלים חינוך וחוגים
משופרים עושה את הכפר,
עבורנו המבוגרים, למקום
שטוב יותר לחיות בו. לכן
עלינו להשתתף בנטל, גם אם
איננו נהנים מזה ישירות.
מה שמעניין, שתוספת
הארנונה הסתכמה בכמה
עשרות שקלים לחודש
לבית, בעוד שהתוספת של
ההורים ללא העלאת אר
נונה, הייתה מוסיפה אלפי
שקלים לתקציב השנתי
שלהם )לחלק מהמתנגדים
היו נכדים שלמדו במערכת
החינוך בכפר(.
רוב הסיעה החליט נגד
העלאת ארנונה. אני דרשתי
ולא קיבלתי חופש הצבעה.
בכדי לא להצביע נגד דעת
הסיעה התפטרתי מחברותי
במועצה ולא השתתפתי בה
צבעה. ההצעה להעלות את
הארנונה עברה ברוב קולות
גם בלי ההצבעה שלי. לאחר
בקשות רבות מהציבור וגם
מרוב חברי המועצה החלטתי
לחזור בי מהתפטרותי לאחר
שלושה ימים, ואני עדיין כאן.
סיעת אופק התכנסה לאחר
מכן לישיבת הדחה. שלי
כמובן. אמרתי לחברי הסי
עה שאני מבין לליבם, אבל
איני יכול לפעול נגד מצפוני.
השתתפתי בהצבעה והייתי
בעד הדחתי.
בדיעבד, לאחר שבדקתי,
התברר ש-5 או 6 חברי סיעה
אינם מייצגים בהכרח את
דעת המצביעים. שוחחתי עם
מספר רב של מצביעי אופק
ודעתם הייתה כדעתי.
המסקנה המתבקשת היא
שחברי סיעה במועצה צריכים
להיות מתואמים ככל שניתן,
אבל יש לאפשר להם חופש
הצבעה בנושאים שקרובים
לליבם ונוגדים את מצפונם.
תזמורת הנוער. כשילדים מקבלים חוגים משופרים הכפר
הופך למקום טוב יותר
בדיחה משעשעת מספרת
על חבורת אנשים שהחלי
טה כי לא יהיו אומרי הן או
"יסמנים". ולכן, כשראש
הקבוצה אמר לא, הם הקפידו
לומר לא!
החשש מהאפשרות שלרא
שות מקומית יבחר ראש ואיתו
סיעה גדולה של אומרי הן,
דבר שיהפוך אותו לדיקטטור,
תלוייה אך ורק בהרכב הנפ
שות הפועלות, ולא בהנחת
יסוד נחרצת, שמונעת משי
קולי בחירות. מול האפשרות
של ראש מועצה עם סיעה
חזקה, עומדת האפשרות בה
ראש הראשות יפעל עם סיעה
קטנה כקבוצת מיעוט, דבר
שיהפוך אותו לוליין שלא
לדבר על היותו מועד לסחט
נות מצד גורמים סביב שולחן
הראשות המקומית.
אל מול החשש העולה מכך
שסיעה המזוהה עם ראש הר
שות תהפוך לחבורת אומרי
הן, ובכך מעקרת את ההליך
הדמוקרטי מתוכן, ניתן לה
עלות חשש לא קטן כי סיעה
עצמאית שהעומד בראשה
דומיננטי, תהפוך אף היא
לסיעת אומרי הן. אם כך,
במה שונה הדבר?
האם בין התכנסות ישיבות
המועצה לא מתקיימות ישי
בות סיעה? האם בישיבות
אלה לא מועלים טיעונים,
צידוקים והתנגדות באשר
למהלך זה או אחר? האם
בישיבות סיעה אלה אין
הליך דמוקרטי? האם יעלה
על הדעת כי סיעה נבחרת
של אנשים איכותיים תאפשר
לראש הרשימה להלך עליה
אימים? סבורני שכל אמירה
אחרת שנאמרה, ולו כרמז,
על הנעשה בישוב, מעידה
על חוסר הכרות עם איכות
האנשים החיים בו.
על הבוחר, בעיקר ביישוב
קטן בו רמת ההכרות האישית
בין הבוחר לנבחר גבוהה,
להתבונן מקרוב וללמוד היטב
את הרכב החברים ברשימה.
לעמוד על טיבם, על ניסיונם,
על יכולותיהם, פועלם בעבר
והאם השלם )הסיעה( יעלה
על סך כל חלקיו. המצב בו
ראש רשות מתפקד במועצה
לעומתית, עלול להוות איום
על תפקודה של הרשות כולה
ומכאן שההשפעה על אחרון
התושבים עלולה אף היא
להיות כבדה. ראש רשות
שבעל כורחו הופך את עבו
דתו למופע לוליינות ושת
דלנות, יביא כמעט בוודאות
לשיתוק של כלל המערכת.
האם בכך חפצים התושבים
בבואם לקלפי?
בידיו של הבוחר הבחירה
באשר לדמות ראש הרשות
בו הוא מאמין כי ייקדם את
היישוב, ייקח מנהיגות וכן,
ייקח גם סיכונים מחושבים.
אני חושב כי בנוסף חשוב
שהבוחר יעניק לראש הרשות
את הכלים הראויים, שייסייעו
לו במימוש החזון והיעוד
שלשמו הוא נבחר, על ידי
בחירת סיעה שתתמוך בראש
הרשות ותסייע הלכה למעשה
בקידום היישוב בהתאם לת
פיסת עולם משותפת ועל פי
מצע מוסכם מראש.
דודי דשא
לא חותמת גומי, נציגי ציבור!
