39
גיליון 832 אוגוסט 4102
|
|
מתי אדם נמדד בנתינתו?
מתי יש לו הזדמנות לתת
מעצמו ולחשוב על האחר?
יכול להיות שהוא עושה
זאת גם במשך כל השנה, אך
מתי בא הדבר לידי ביטוי
ביתר שאת (וחבל שכך)?
אם נרצה או לא, זה פשוט
פורץ החוצה דווקא במלחמה,
באסון נפילת חיילינו.
כולם מתלכדים, מכל צבעי
הקשת, כולם נותנים כתף,
כולם בשביל כולם. ראינו
את ארץ ישראל במיטבה, את
ארץ ישראל היפה.
מדוע גם בלי כאב ואסון
שנופל עלינו, אין אנו סב
ט
לניים כלפי הזולת וצרכיו?
מדוע אין אנו קשובים לר
ט
צונות האחר כדבר שבשיגרה,
ומעמידים את עצמנו וצרכינו
במקום הראשון?
מדוע צריך להיות "בום"
כזה גדול כדי שנמצא בתוכנו
חמלה, השתתפות בצער הזו
ט
לת ומצוקותיו?
והנה, כאשר פורצת מלחמה,
קמים מתוכנו כוחות שכלל
לא ידענו על קיומם. אנו רצים
למחנות חיילים, לבתי חולים,
אורזים ואוספים, מארחים את
אלה שביתם נהרס ואלה שק
ט
רובים לטווח האש, מעסיקים
את הילדים כדי להשכיח ולו
במעט את סבלם בימים קשים.
כמו שנאמר בשיר "בהרים
כבר השמש מלהטת": "מה
עוד לא נתנו וניתן".
עם ישראל במיטבו, ארץ
ישראל היפה ,המחבקת העו
ט
טפת. אין תשובה לשאלות
"למה". אולי רק במצבי לחץ
נפקחות עיניו ורואה הוא את
הצער והכאב של האחר.
מי יתן, וכשידומו התותחים
ויבוא מרגוע, נהיה גם אז עם
הסובלים כי כוחם תש, נחבק
ונקשיב וניתן כתף.
מי יתן ולא נדע עוד מלחמה
ולא נחיה על חרבנו ונהלך
במסדרונות של פרחים ואור.
ואסיים בשיר:
תחת הכותרת "מכתבים
מעוררי דאגה" (א-לה כפר,
גליון יולי 4102) אתה כותב כי
"צריך לדאוג ולוודא כי תופ
ט
עות מסוכנות כמו מכתבו של
אל"מ עופר וינטר, או כתבתו
של גדעון לוי לא יתקיימו ולא
יקבלו במה ציבורית".
לעניות דעתי, ומבלי להביע
את דעתי על תוכן הדברים
שלהם, חייבים לאפשר לד
ט
עות כאלה להישמע, להיכתב
ולהתפרסם. אלו האנשים
בעלי האומץ המביעים את
דעתם בצורה הברורה ביותר,
ולשיטתם הם מנסים לעצב
מציאות.
אם עופר וינטר חושב שזו
הדרך לעודד את חייליו ברג
ט
עים קשים, והוא כנראה מכיר
אותם טוב מאיתנו, יעשה את
הדרוש. אם גדעון לוי חושב
שטעינו בדרכנו ולחיי אדם
באשר הם יש ערך גם במחיר
שבירת קונצנזוס, שיצעק.
מטבע הדברים, מעשים
אלו, המאירים זווית חשיבה
שונה מזרם החשיבה המרכזי,
מושכים ביקורת, אך הם מס
ט
מנים גם את גבולות השיח,
שאשמח מאוד אם יהיה רחב
ככל האפשר.
הביטוי "שקט יורים", מעו
ט
רר חלחלה בחברה דמוקר
ט
טית. ירון לונדון, אמר בת
ט
כנית "לונדון וקירשנבאום"
שזה בלתי נסבל עבורו לקרוא
את גדעון לוי, אבל הוא קורא
את מאמריו כי הוא חייב
לדעת.
עמירם גופר,
אבירים
ארץ ישאל היפה
רחל דדוש
מרחיבים את גבולות השיח
על כתף הר פורח, כפרי זה
הקטן.
למרחקים שולח, פרדס וגן.
רחוק משאון ערים הוא, על
פני כל המרחב,
ירוק דיגלו ירים הוא עם
נקודות זהב.
...
הוי, מה מאוד חמדתי כפרי זה
הקטן.
מקום זה בו נולדתי, מקום בו
גם אזקן.
מסגור תמונות
Frames
|
Рамки
מראות
|
מתיחות קנווס
יודאיקה
|
פאזלים
0587-180490
-אומנים מוזמנים להציג עבודותיהם בגלריה-
כיכר העיריה, מעלות
מול הוועדה לתכנון ובניה
שוק
ארטי
חדש
במעלות
P.M.E.
ענת ויצמן, קוסמטיקאית פרא-רפואית
הדס51 כפר ורדים, 0227943-250
המכון שייך לתוכנית סניטציה ארצית
הסרת שיער
ללא כאבים
טיפולי פנים
ע”פ שיטת ד”ר דב קלין עם תכשיריו
הקוסמטיים הפרא-רפואיים
Derma lift
מילוי קמטוטים בטכניקה
גרמנית חדשה עם
חומצה היאלורונית
ופפטידים בטכנולוגיית
Derma pen
