8 / 48
8
גיליון 942 מאי 5102
|
|
ניר שילה
פתח דבר
הגיליון הבא של א-לה כפר יופץ ביום חמישי 41.01.32. חומרים למערכת ניתן להעביר עד יום חמישי 01.61
הוצאה לאור:
אשכול מדיה בע"מ,
יערה 13 כפר ורדים 0074152
4747799-40, פקס 8381698-050
www.eshkol.co|
pnay@pnay.co.ilעורך ומנהל
אייל כץ
מייסד ועורך אחראי
ניר שילה
ארבל הלוי
עיצוב:
דפוס ידיעות תקשורת
הדפסה:
www.alakfar.co.ilהגיליון הבא של א-לה כפר יופץ ביום חמישי 5.41. חומרים למערכת ניתן להעביר עד יום חמישי 5.7
סוף חודש אייר וחודש סיון כבר בפתח.
האביב בשיאו, מזג האוויר הפכפך וימי
שרב מתחלפים בצינת האביב. הלילות
קרירים עדיין, מדי פעם השמיים מתע
ו
ננים וגשם יורד. הכל ירוק מסביב וכתמי
פריחה צבעוניים מקשטים את הקרקע.
אנו לקראת סופם של ימי ספירת העו
ו
מר וחג השבועות קרב. ארבעה שמות
לחג: חג השבועות, חג הביכורים, עצרת,
חג מתן תורה. השם חג השבועות מקו
ו
רו בשבעת השבועות של ספירת העומר,
שאנו סופרים מחג הפסח ועד ו' בסיון,
הוא היום החמישים. טעם נוסף לשם זה
מצאנו אצל אלה הגורסים כי שמו לא חג
השבועות (ש' קמוצה) כי אם חג השבו
ו
עות (ש' שוויה), שכן שתי שבועות קשו
ו
רות בתאריך זה. הראשונה היא השבועה
שנשבע עם ישראל בעת קבלת התורה
למרגלות הר סיני, כשהכריז "נעשה ונ
ו
שמע". והשנייה היא השבועה, שנשבע ה'
במעמד זה שלא יחליף את עם הסגולה,
שבו בחר, ולא ימירנו בעם אחר.
מקור השם חג הביכורים הוא בחובתו
של עם ישראל לעלות לרגל לירושלים
בחג זה ולהביא לבית המקדש מראשית
ביכורי אדמתו. את הביכורים היו מביאים
אך ורק מפירות שבעת המינים שהשתב
ו
חה בהם ארצנו. עצרת הוא שמו השלשי
של החג, והוא שגור במקורות התלמו
ו
דיים. שם זה בא להמחיש את הרעיון,
שכשם ש"שמיני עצרת" הוא היום הש
ו
מיני הנועל את חג הסוכות, כך חג הש
ו
בועות הוא היום השמיני הקשור לשבעת
ימי הפסח ונלווה אליהם. ואכן חיבורו
אליהם הוא באמצעות שישה שבועות של
ספירת העומר. חג השבועות כעצרת של
חג הפסח, הוא גם הרקע לשמו הרביעי
של חג זה, חג מתן תורה. שם זה בא לה
ו
דגיש כי מאורע יציאת מצרים לא נועד
אלא להיות הכנה למעמד הר סיני.
בתפילות חג השבועות מציינים אנו
בקביעות: "חג השבועות הזה, זמן מתן
תורתנו". מדוע מתן תורה ולא קבלת
התורה? ההסבר בא להדגיש, כי נתינת
התורה הייתה במועד קבוע, ואילו קב
ו
חג החירות הרוחנית
: כפר ורדים, אבירים, אלקוש, בן עמי, גיתה, געתון, הר חלוץ, זיו הגליל, חוסן, חרשים,
מופץ ביישובים קהילתיים בגליל המערבי
יחיעם, כברי, כליל, לבון, לפידות, מעונה, מעלות, מצובה, מצפה הילה, מתת, עין יעקב, פלך, פקיעין חדשה, צוריאל, תובל, תפן
לתה חורגת מכך, ומשתרעת ומתמשכת
על פני כל ימות השנה. ואכן חג השבו
ו
עות סוגר את המעגל שהחל בפסח: בעוד
פסח מסמל את קבלת חירותנו הפיזית -
יציאת מצרים, שבועות מציין את קבלת
החירות הרוחנית עם מתן התורה.
בשבועות, לפני הקריאה בתורה, אנו
קוראים את מגילת רות. רות מייצגת
באישיותה ובאורח חייה את הדמות
האידיאלית של גר הצדק. סיפור המגילה
מלמד אותנו שיש לקבל, לקלוט ולאמץ
גרים ועל אחת כמה וכמה אחים יהודים,
גם אם הם שונים, משונים או צבע עורם
שונה. במיוחד בימים אלו, ראוי ללמוד
ממגילת רות ולנהוג בשוויון, בצדק ובה
ו
גינות בכולם.
בשבוע הבא, בכ"ח באייר, נציין את יום
ירושלים. אסיים בשירו של מאיר אריאל
ירושלים של ברזל.
בעת מלחמת ששת הימים שרת אריאל
בירושלים במסגרת חטיבה 55, חטיבת
הצנחנים במילואים. את השיר כתב לאחר
שחרור ירושלים על בסיס שירה של נעמי
שמר "ירושלים של זהב" וכתשובה לשיר
זה. בעקבות השיר הודבק לו התואר
"הצנחן המזמר".
קריאה נעימה
: שלומית ואברהם ליכטר, צילום ליטל מאירי
בשער
טווס ברחוב חרמון
מאיר אריאל
/ מאיר אריאל
ירושליםשל ברזל
במחשכיך ירושלים
מצאנו לב אוהב
עת באנו להרחיב גבוליך
ולמגר אויב
מקול מרגמותיו רווינו
ושחר קם פתאום -
הוא רק עלה, עוד לא הלבין הוא
וכבר היה אדום
ירושלים של ברזל
ושל עופרת ושל שחור
הלא לחומותייך
קראנו דרור
הגדוד, רגום, פרץ קדימה,
דם ועשן כולו
ובאו אמא אחר אמא
בקהל השכולות
נושך שפתיו ולא בלי יגע,
הוסיף הגדוד ללחום
עד שסוף סוף הוחלף הדגל
מעל בית הנכות
ירושלים של ברזל...
נפוצו כל גדודי המלך,
צלף - נדם צריחו
עכשיו אפשר אל ים המלח
בדרך יריחו
עכשיו אפשר אל הר הבית
וכותל מערב
הנה הנך באור ערביים,
כמעט כולך זהב
ירושלים של זהב
ושל עופרת וחלום -
לעד בין חומותיך
ישכון שלום