א-לה כפר | עיתון כפר ורדים והסביבה | גיליון מספר 252 - אוגוסט 2015

32 / 48

32
גיליון 252 אוגוסט 5102| |
מוסריים בסיסיים.
חופש הדת מאפשר לכל
אדם לאמץ מערכת רחבה
הרבה יותר של חוקים
וסייגים. אדם דתי מאמץ את
כל המצוות מהתורה שבכ ת
תב ומזו שבעל פה, ואף את
המינהגים שהתקינו חכמים
לאורך הדורות. ולי מותר
לטעון שחלק גדול מהמי ת
נהגים והציוויים זר ומיותר,
לא מתאים לתקופה, ובכלל
אימוץ מוחלט של יריעה כה
רחבה ורבת פרטים מבלי
יכולת לשנות או לערער על
שום פרט, נראה לי כאבסורד.
בטח כשמדובר בחוקים בני
אלפי ומאות שנים, וחלקם
(גם על פי הדתיים) הותקנו
בידי בני אדם.
lll
ופה רק מתחיל חשבון
הנפש שצריכה לעשות הח ת
ברה החילונית הישראלית,
שלטעמי צריך להיות רחב
ועמוק יותר מזה של החברה
הדתית. כבר כמה עשורים
שהחילוניות הישראלית נע ת
דרת מטרות ואידאות, נעדרת
מנהיגות. זאת, בתנאי שלא
מחשיבים אקזיטים והש ת
תתפות בתוכניות ריאליטי
כאידיאות.
נכון, יש תרבות חילונית
עשירה ומרתקת, אבל דומה
שהיא מדירה ממנה ציבו ת
רים רבים, בעיקר צעירים,
ופונה בעיקר לעצמה. ובמי ת
שור הלאומי יש מעט מאוד
פרויקטים שצעירים חילוניים
יכולים להתחבר אליהם בה ת
מוניהם. הצעירים שיוצאים
לשנת שירות, למשל, הם
המעט שמעיד על החלל הג ת
דול בתחום. עם כל הכבוד
לדברים הנפלאים והחשובים
שנעשים במסגרת זו, הם
לרוב נקודתיים מאוד.
הציונות המעשית (למ ת
עשה הציונות החילונית),
זו שהייתה הכוח המרכ ת
זי בהקמת המדינה וכינונה
ב-03 שנותיה הראשונות,
לא העמידה לעצמה בעשו ת
רים האחרונים שום אתגר
לאומי משמעותי. בטח לא
משהו שמתקרב למפעל
ההתיישבות של הציונות הד ת
תית. אותו מפעל שהחל בר ת
עיונותיו של הרב צבי יהודה
קוק, ועבר למעשים כשכמה
עשרות מתלמידיו הכריזו על
התנחלות אלון מורה, לפני
שפונו על ידי צה"ל.
היום מונה ההתיישבות
היהודית ביהודה ושומרון
קרוב ל-004 אלף איש, ואם
סופרים גם את תושבי הש ת
כונות הצפוניות והמזרחיות
של ירושלים המספר כמעט
כפול. הציונות הדתית אח ת
ראית גם להתיישבות ברמת
הגולן, וכמובן לגוש קטיף עד
י�לפינוי ב 5002. והם התח-
לו, אגב, כשמפלגת השלטון
הייתה מפלגת העבודה.
lll
על אילו אתגרים גדולים
אני מדבר? כמעט כל סיסמה
שנטבעה במחאה החברתית
פ�
של 1102, אפשר לתרגם ל
רויקט כזה. למשל, פרויקט
השכלה גבוהה לכל. בואו
נחשוב על הקמת גוף בשם
"המועצה להשכלה רחבה",
שמטרתו לשפר ולהרים את
רמת ההשכלה בישראל.
הגוף הזה יהיה מבוסס על
מערך של מתנדבים ושכירים,
יפעל בכל הארץ אבל בעיקר
בפריפריה ובקרב אוכלוסיות
חלשות, ויעסוק בעיקר בה ת
שכלה. הוא יחזק תלמידים
חלשים מכיתה א' עד י"ב
במקצועות הליבה, בין השאר
באמצעות שיעורים פרטיים,
יביא לשיפור ניכר באחוזי
הזכאים לבגרות, יחלק מיל ת
גות ללימודים גבוהים וישים
את החינוך וההשכלה במרכז
השיח הציבורי.
lll
הוא כמובן יתחיל בקטן,
הפרויקט. ביישוב אחד
או שניים. אפשר להתחיל
למשל באופקים. יישוב עם
אחוז זכאים שאמנם השתפ ת
רו ב-4102, אבל עדיין נמוך
מאוד. אם במסגרת הפרויקט
יגיע ליישוב גרעין של 02
מורים (מתנדבים, מתנדבים
למחצה או שכירים) שיתמ ת
קדו בהתחלה בכיתות י"א,
עם מטרה ברורה: כל תל ת
מידי שכבת י"א של השנה,
מסיימים בעוד שנתיים בה ת
צלחה את בחינות הבגרות
שלהם. אף תלמיד לא ייכשל
כי לא קיבל שיעור פרטי או
כי לא היו לו מספיק מורים.
במקביל, פעילי הארגון
החרוצים והאידיאליסטים
יעבדו חזק על גיוס תקציבים.
קצת מהממשלה, קצת מהר ת
שות המקומית, הרבה מתור ת
מים בארץ ובחו"ל. בהמשך,
בוגרי הפרויקט יבואו ללמד
בעצמם בהתנדבות, המעגל
יתרחב, עוד ועוד יישובים
יצטרפו לפרויקט, גיוס הת ת
רומות והתקציבים יהיה קל
יותר והחזון שסומן למעלה
יתגשם.
lll
זוהי רק דוגמה לפרויקט
חילוני ציוני אפשרי, מהסוג
שמשפיע על המדינה לדו ת
רות, ומשנה את פניה בכיוון
מאוד מסוים. אני לא מכיר
פרויקט כזה של הציונות
החילונית, ולצערי גם לא גוף
או אדם שיכול היום לעשות
את הצעד הראשון.
בעיני, זו הסיבה האמיתית
לשלטון הכמעט דתי ששורר
פה בעשורים האחרונים. כל
עוד התרבות החילונית מת ת
בטלת בפני הדת, וכל עוד
הציונות החילונית מתבטלת
מעבודה, התקציבים יזרמו
למפעלים ומוסדות דתיים
וחרדיים, וצעירים ינהרו
אחרי דבר אלוהים.
ויותר ויותר מהם ימשיכו
לשמוע אותו אומר להם לע ת
שות דברים איומים.
לתגובות
המשך מעמוד קודם
בואו נחשוב על הקמת גוף בשם "המועצה
להשכלה רחבה", שיפעל בעיקר בפריפריה.
הוא יחזק תלמידים חלשים מכיתה א' עד י"ב
במקצועות הליבה, יביא לשיפור ניכר באחוזי
הזכאים לבגרות, יחלק מילגות ללימודים
גבוהים וישים את החינוך וההשכלה במרכז
השיח הציבורי
אייל כץ