40
גיליון 322 יולי 3102
|
המשך מעמוד קודם
קפה במלכודת
סדר היום שלך מוכתב
במידה רבה על ידי השלפו
ש
חית. אין שירותים ציבוריים
ברומא, לפחות אנחנו לא גי
ש
לינו כאלה, וכשהלחץ עולה
מגיע זמן הקפה (כדי לדייק
- פעם ביום זה גלידה). לך
תדע, אולי הימנעות מבניית
שירותים ציבוריים היא שיטה
מעולה לפיתוח תרבות קפה
עשירה.
עודפי הנוזלים שלנו מעו
ש
לם לא היו יקרים יותר, אבל
מכיוון שהקפה באיטליה
טוב, הסידור הוא בסך הכל
נוח והמחיר נסבל. עד שב
ש
סופו של דבר כבר שכחנו אם
הקפה הוא רק התירוץ ובעצם
אנחנו צריכים להזדכות על
הקפה הקודם, או שמא הפי
ש
פי הוא התירוץ ובעצם ממש
בא לנו על כוס אספרסו קטן
וחזק.
חוץ מכמה מעידות של
טירונים, שלא היו יותר מידי
מכאיבות, הצלחנו להימלט
ממלכודות תיירים. סמטה או
שתיים לפני הכניסה לוותיקן,
רגע לפני הפגישה עם פרנ
ש
סיסקוס, התיישבנו בעוד בית
קפה שכזה, שנראה תמים
למראה. החשבון היה 72 אירו
על כוס קפה, כוס מיץ תפוזים
וקערית סלט פירות. ובעב
ש
רית: כ-031 שקלים. הקפה
לבדו עלה 8 אירו, כלומר
כמעט 04 שקלים. אופס.
בעודי משלם, חייכתי למ
ש
לצר וסיפרתי לו שזה רגע
אייל כץ
היסטורי: “ד'ה מוסט אקס
ש
פנסיב קופי אבר!". המלצר
משך בכתפיו והפטיר באדי
ש
שות: “ותיקאנו". ובטח עד
היום הוא כועס עליי שלא
השארתי טיפ.
נו, שווה?
הצלחנו למצוא טיסת בוקר
בהלוך וטיסת חצות בחז
ש
רה, מה שהותיר לנו חמישה
ימים כמעט מלאים לבילוי.
רק שבשביל להמריא בשבע
בבוקר אתה צריך להתייצב
בשדה בסביבות ארבע, מה
שאומר שבלילה שלפני אתה
לא ישן, ומכיוון שגם במטוס
זה לא ממש שינה אתה מגיע
למלון הרוס מעייפות. אחרי
טיסת הלילה חזרה אתה גם
מגיע הביתה רצוץ, וחייב עוד
יום מנוחה כדי להתאושש
מהחופשה. אז הנטו של
החופשה מתקצר, ובשביל
חמישה ימים בחו"ל אתה
מפסיד לפחות עוד שני ימי
עבודה, שמתווספים לימים
שאתה מפסיד בעודך שותה
קפה בבית קפה אחד, ונפטר
ממנו באחר.
וזה גם עולה הרבה, הסו
ש
פשבוע, ומצבנו הכלכלי
לא באמת מאפשר מותרות
שכאלו. עד עכשיו אינני
יודע מה יימשך זמן רב יותר:
הזיכרונות הנעימים מרומא,
או הכאבים הכרוניים בחש
ש
בון הבנק. נקודה למחשבה
במהלך החופשה הקרובה.
בטבריה.
לתגובות
תיירים בדרך לוותיקן. מוסט אקספנסיב קופי אבר
