א-לה כפר | עיתון כפר ורדים והסביבה | גיליון מספר 229 - דצמבר 2013 - page 8

8
גיליון 922 דצמבר 3102 | |
ניר שילה פתח דבר
: כפר ורדים, א.ת. תפן, חוסן, פקיעין חדשה, צוריאל, אלקוש, אבירים, מתת, לפידות, פלך, תובל, מופץ ביישובים קהילתיים בגליל המערבי
הר חלוץ, לבון, גיתה, מעונה, עין יעקב, געתון, יחיעם, הילה, זיו הגליל, חרשים, כליל, כברי, מצובה, שלומית, שלומי, בצת, מעלות, בן עמי, לימן.
www.alakfar.co.il
עורך ומנהל
אייל כץ
מייסד ועורך אחראי
ניר שילה
ארבל הלויעיצוב:
דפוס ידיעות תקשורתהדפסה:
הוצאה לאור:
אשכול מדיה בע”מ, שניר 001
ת”ד 6301 כפר ורדים 0074152
4747799-40, פקס 8381698-050
www.eshkol.co|pnay@pnay.co.il
הגיליון הבא של א-לה כפר יופץ ביום חמישי 4102.1.9. חומרים למערכת ניתן להעביר עד יום חמישי 1.2
בשער: גבעת האורנים. צילום: אייל כץ
אמצע דצמבר, חנוכה מאחורינו, החורף
התפרץ סוף סוף במלוא עוצמתו ואולי
אפילו יירד שלג.
בשבועיים האחרונים נפרדנו ממספר
אנשים שהשפיעו על חיינו ותרבותנו:
התעשיין ואיש החינוך דוביק לאוטמן;
הזמר והיותר אריק אינשטיין; השחקן
והבדרן ספי ריבלין; הצנחן ואיש הביט ק
חון אלוף במיל' דני מט, יהי זכרם ברוך.
צרמו לי מאוד הפערים שהיו באבל
הציבורי בין הסלבס, האמנים, לבין אותם
אנשי ציבור שתרמו בצורות אחרות לח ק
ברה. אני חושב שזה אומר רבות על הח ק
ברה שלנו, שמעריכה פחות אנשי חינוך
ותעשייה או אנשי צבא וביטחון, שהק ק
דישו חייהם למדינה. לדעתי זה מעיד על
חברה חולה.
כלי התקשורת המודפסים והאלקטרו ק
ניים ביכו בקול גדול את הליכתם ללא
עת של האמנים, והקדישו שעות שידור,
עמודים כתובים ואחרים, כדי לתאר את
פועלם. שרים ואישי ציבור התחרו בי ק
ניהם מי יספיד אותם באופן נרגש יותר,
במילים חמות יותר.
מבלי להיכנס לשאלה אם התקשורת
מתארת את האבל הלאומי או מעצבת
אותו, במשך שבוע שלם עסקנו בעיקר
באריק איינשטיין, ואחריו עברנו לב ק
כות על ספי ריבלין. אני מאמין שביטויי
האבל ההמוניים הם גם ביטוי של רחשי
לב אותנטיים וגם תוצאות פועלם של
מעצבי דעת קהל. האם לא היה ראוי,
מיד לאחר שאלוף במילואים דניאל מט,
נקרא לישיבה של מעלה, להשמיע בר ק
דיו שירים המספרים על תחנות חייו?
האם לא היה ראוי שראש הממשלה,
שהספיד ביגון כה רב את אינשטיין ורי ק
בלין, יתייצב מול ארונו של מט ויספר
על המשמעות האדירה שלו בחייו? האם
לא צריכה להיות התאמה בין תרומתו
של אדם לחברה ולמדינה לבין הממד
שמעניקים לאבל? האם לא ראוי שתכ ק
ניות הרדיו ישביתו את פעילותם לכמה
שעות, רק כדי לספר על אדם שרבים כל
כך חייבים לו את חייהם?
לפני שבוע נפטר אלוף במילואים דני
מט לאחר מחלה קשה. מותו זכה לשליש
עמוד ב"ידיעות אחרונות", בעמ' מס'
ק�11. למי שלא זוכר, או למי שכלי הת
שורת היו עסוקים מכדי להזכיר לו, דני
מט ייצג בדמותו ובמעשיו את האתוס
של הצנחנים ושל צה"ל כולו. את מרבית
חייו עשה בשירות ביטחונה של מדינת
ישראל. תמרורי חייו של דני היו תול ק
דותיה של מדינת ישראל. הוא הלך לכל
מקום בו נדרש. דני מט היה מלחמת הע ק
צמאות, דני מט היה מבצע קדש ובעי ק
קר, הוא היה הצנחנים. כמו רפול, מוטה
ודוידי ז"ל, הוא היה אחת האסוציאציות
לשם "צנחנים". לא פחות מהנעליים
האדומות וכנפי הצניחה. תסכימו איתי
או לא, אבל ראויה יותר מדקה של דומיה
לזכרו של גיבור ישראל.
השבוע אנו נפרדים גם מנלסון מנדלה,
מנהיגה של דרום אפריקה, זוכה פרס
נובל לשלום, שלימד את העולם כולו
שיוויון מהו והנהגה מהי. מנדלה הוא
אחד מלוחמי החופש והשוויון הבודדים
שהצליחו לא רק במלחמה, אלא ובעיקר
בבניית חברה חדשה שיוויונית ומתפק ק
דת.
אסיים בשירו של יורם טהרלב, "שירו
של צנחן", ובתפילה לימים טובים, חורף
מבורך, שלא נדע עוד צער.
קריאה נעימה
ניר שילה
יורם טהרלבשירו של צנחן /
ראית אותו במטוס הממריא
תחתיו נפרשים פרדסים וכפרים
הוא חש את משא המצנח על גבו
אוחז ברצועות וחושב בליבו:
הנה עוד דקה
והרוח תחבוט על פני
הנה עוד דקה
יפתח המצנח מעלי.
כשיפתח עלי כשיפתח
את העולם כולו אשכח
אני לבד והמצנח
שיפתח, שיפתח
שיפתח עלי.
ראית אותו מתייצב לזינוק
לאור הירוק, הירוק מחכה
עוד רגע עוד רגע תבוא הפקודה
חופת המצנח על הרוח תכה
הנה עוד שניה
והרוח תחבוט על פני
הנה עוד שניה
יפתח המצנח מעלי.
כשיפתח עלי כשיפתח...
ראית אותו מרחף באוויר
חופה לבנה, לבנה מעליו
את כל מיתרי המצנח יאסוף
מיד כשינחת ויקום על רגליו
ושוב מחדש
הוא נושא לשמים עיניו
ושוב מחדש
הוא חוזר לפזמון שאהב:
כשיפתח עלי כשיפתח...
דני מט ז"ל
פערים צורמים באבל הלאומי