Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  30 / 48 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 30 / 48 Previous Page
Page Background

30

גיליון 842 אפריל 5102

|

|

יום העצמאות

מגזין

המשך בעמוד הבא

ליטל מאירי

בשנת 2891, כשהיה בן 15,

ישראל גורן התעקש להתנדב

להג"א. בחודש יוני יצא צה"ל

למבצע שלום הגליל (שזכור

בתור "מלחמת לבנון הרא

ר

שונה"), ואיכשהו הוא מצא

עצמו בחזית, ואפילו נפצע

תוך כדי הנחת גשר מודול

ר

רי העשוי מקונסטרוקציית

צינורות לצורך מעבר כוחות

צה"ל על נהר הליטני. זו

הייתה המלחמה האחרונה בה

השתתף, אבל לא הראשונה,

וגם לא ההפעם הראשונה בה

נפגע במהלך שירותו. לגורן

היסטוריה צבאית ואזרחית

עשירה, בין השאר נמנה על

מקימי הקומנדו הימי. במידה

רבה, סיפורו הוא סיפורה של

מדינת ישראל.

ישראל גורן (גורנצוויג)

נולד ב-9 ביוני 1391 בבית

החולים "הדסה" בתל אביב.

הוריו עלו לארץ מפולין

י

-ב 3291 כחלוצים, והצל

חו לשכנע אח אחד האחים

לעלות איתם לארץ. במהלך

מלחמת העולם השנייה איב

ר

דו שניהם את משפחותיהם

העניפות, שנכחדו בשואה.

ההורים התגוררו ביפו, ויש

ר

ראל הוא החמישי מבין שישה

אחים. בבית דיברו יידיש

בלבד.

בשנת 7491 גויס לפלמ"ח.

אחת החוויות הזכורות לו

היא כאשר קיבל את פניו

של בן גוריון בשער הכניסה

בעתלית. היה זה לפני הכר

ר

זת המדינה, בן גוריון היה אז

ראש ההנהגה הציונית בארץ,

אך ההתרגשות הייתה גדולה.

שפן ניסיונות

במלחמת העצמאות לחם

ישראל בחטיבת הנגב, הש

ר

תתף בקרבות על אשדוד

(אז איסדוד), ניצנים, כיבוש

באר שבע וכיבוש אילת.

לאחר פירוק הפלמ"ח פוז

ר

רו החיילים ביחידות צה"ל

השונות. יוחאי בן-נון ,לימים

מפקד חיל הים, חיפש מתנ

ר

דבים לקומנדו הימי, שהוקם

על בסיס "החוליה" - יחי

ר

דת המבצעים המיוחדים של

הפלי"ם. ישראל זוכר איך

עמד יחד עם חיילים אחרים

במסדר, יוחאי שמע את הרקע

שלו, ולאחר המסדר הסיע

אותו על האופנוע שלו לק

ר

ריה. כך גויס לקומנדו הימי

והוא בן 81 וחצי.

ישראל מסביר כי השייטת

פעלה אז בשתי שיטות. בשי

ר

טה אחת האמודאי צולל למ

ר

טרה עם מוקש מגנטי, מדביק

לאוניית האויב וחוזר בחזרה.

השיטה השנייה התבססה על

סירה עם תכנון גרמני ופיתוח

איטלקי. היו מעמיסים 052

ק"ג של חומר נפץ ומכוונים

אל המטרה. הלוחם שהיה

על הסירה קפץ ממנה ברגע

האחרון והסירה היתה מתנ

ר

פצת על אוניית האויב.

ישראל הפעיל את הסי

ר

רות הללו, והוא זוכר כי עבר

עליהן שעות רבות של אימו

ר

נים מפרכים.

לוחמי השייטת המשיכו

להפעיל את סירות הנפץ עד

שבתחילת שנות החמישים

פיתח חמ"ד (חיל מדע) מע

ר

רכת להנחיית הסירות המ

ר

בוססת על גלי רדיו, במה

שנחשב אז לפיתוח חדשני

מאוד. הפיתוח נעשה על ידי

שני חוקרים, ובמהלך הני

ר

סויים ישראל שימש כ"שפן

הניסיונות" שלהם. "פעם

אחת", מספר ישראל, "נשל

ר

חתי אל הסירה. הנעתי אותה,

אך החוקרים החלו את הניסוי

מוקדם מידי, כשהמנוע היה

עוד קר. כתוצאה מכך פרצה

מהמנוע להבה וקיבלתיי

כווייה בראשי".

דמות שישראל זוכר בחיבה

יתרה מימי שירותו בשייטת

היא של הלוחם והצייר אליהו

שוורץ, שכונה בפי חבריו

מתוקה. לימים עיצב מתו

ר

קה את סמל השייטת, הכו

ר

לל כנפי עטלף, סמל העוגן

של חיל הים, סמל החרב של

צה"ל ומוקש ימי.

רהט, עין חרוד,

שבי ציון

ישראל שירת בקומנדו

הימי כמפקד פלוגה. כאשר

השתחרר, בשנת 1591, פנה

אליו מנכ"ל משרד החק

ר

לאות וסיפר לו על תוכנית

הממשלה ללמד את הבדואים

חקלאות מודרנית. "למדתי

ערבית, נתנו לנו ציוד חדיש,

והצטרפתי לשבט של השיח'

סלימאן הוזייל, השבט הג

ר

דול ביותר בנגב. באזור בו

שכן המאהל של השיח' הוק

ר

מה מאוחר יותר העיר רהט.

חייתי בשבט שנתיים וחצי.

הייתי פקיד ממשלתי, אבל

חוצה

ישראל

סיפור חייו של ישראל גורן, ממקימי השייטת, מספר את סיפורה של

המדינה. נולד להורים שעלו בטרם פרצה השואה, שירת בפלמ"ח ובקומנדו,

עבד עם בדואים, התגורר בדרום ובצפון, פגש את בן גוריון, רקד עם נעמי

פולני וגם היה שותף להקמת כמה יישובים. רגע לפני שהוא חוגג 48, הוא

מצהיר: לא מתגעגע לשום תקופה, טוב לי היום"