Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  34 / 48 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 34 / 48 Previous Page
Page Background

34

גיליון 842 אפריל 5102

|

|

יום העצמאות

מגזין

ליטל מאירי

עודד שאנני מוכר לתושבי

הכפר כאדם הסבלני שמשרת

אותם בסניף הדואר. מסתבר,

כי מאחוריו שנים רבות של

שירות כטייס מסוקים ונווט

בחיל האוויר, וכי השתתף

בכמה מבצעים משמעותיים

ומסוכנים.

השבוע נזכר בשניים מהם.

על הטיפות

האחרונות

ג'בל עתקה במצרים, ליל

נ

-ה 37.01.01, מבצע פו

טיאק.

זו היתה טיסה מיוחדת, נזכר

עודד. בבוקר ה-3791.01.01,

ערב סוכות, בשבוע הראשון

של מלחמת יום כיפור, המצ

ר

רים הצליחו לחצות את הת

ר

עלה והתמקמו בה. במטכ"ל

הוחלט על פשיטה קרקעית

בעורף המצרי לתקיפת מח

ר

נות עורפיים של המצרים

והפגזת המצרים מהערוץ.

לרשות צה"ל עמדו שני תו

ר

תחים קלים שהיו מיועדים

להטסה, והוחלט להטיסם

בשני יסעורים של טייסת 811

למצרים, אל מאחורי קווי

האויב. התותחים היו חדשים

יחסית ולא עברו אימונים

רבים.

עודד שאנני, שהיה טייס

משנה באחד היסעורים, זוכר

שהיה יום חם מאוד: "ככל

שחם, כושר הנשיאה של

המסוק יורד. הוחלט להגיע

לבסיס רפידים כדי להת

ר

עדכן בנתוני מודיעין ומ

ר

טאורולוגיה ולבדוק שם את

הטמפרטורה, כדי לדעת כמה

דלק ופגזים לקחת. כי בנוסף

לתותחים, היו בכל מסוק -22

42 חיילים תותחנים מסוללת

'נתרן' של חיל התותחנים.

היעד לתקיפה היה מפקדות

עורפיות וצומת קשר על

כביש סואץ קהיר, כ-001

ק"מ מקהיר. מפקד כוח התו

ר

תחנים היה גיאולוג במקצועו,

ובתדריך הסב את תשומת לב

צוות הטייסים לכך שעל פי

תצלום האוויר נראה כי ישנה

בעיה בנקודת הנחיתה המ

ר

תוכננת, מפני שהשטח סלעי

ולא ניתן יהיה לתקוע יתדות

כדי לעגן את התותחים. הוא

הצביע על נקודה חלופית,

שמבחינת נחיתה היתה קצת

בעייתית אך טובה יותר לבי

ר

צוע המשימה, והוחלט לבדוק

זאת בשטח".

שני היסעורים, שנשאו בקר

ר

בם כ-001 פגזים, 22 תותחנים

ושני תותחים, המריאו בשעה

03:12 בריצה (לא התרוממו

מהמקום) בגלל המשקל הכבד,

וטסו לכיוון ראס סודר. בדרך

יצרו קשר עם סוללות ההוק

כדי ליידע אותם על נוכחות

צה"ל. הם חצו את מפרץ סואץ

ונכנסו לוואדי חגול, ומשם

צפונה לג'בל עתקה - לנקודת

הנחיתה.

כאמור, פני השטח לא

התאימו לתותחים והם דיל

ר

גו לנקודה החלופית. המסוק

הראשון הוריד את התו

ר

תח וגם השני, ושניהם חיכו

בשטח ללוחמים שהפציצו

את הכוחות המצריים למטה.

כל מסוק טס בשטח אחר, כדי

למנוע התנגשות. הכל פעל

כמתוכנן: הפעולה והפינוי

של כל מסוק בנפרד נמשכו

05-54 דקות.

התחילה

ההסתבכות

בדרך חזרה לארץ. כשעלו

מהוואדי נתקלו המסוקים

בענן סמיך מאוד שנוצר, כך

הסתבר, מעשן הירי והלחות.

לאחר 4-3 ניסיונות כושלים

להיכנס מכיוון אחר, אך לא

לעלות מעל הענן מחשש

לחשיפה לטילי קרקע אוויר

מצריים, הורה מפקד הטייסת

- הקברניט שטס עם עודד,

סא"ל יובל אפרת, להדליק

אורות נחיתה. משמעות הפ

ר

עולה היא שהמצלמה הפ

ר

נימית, באמצעותה ראו את

הנעשה בחוץ, תישרף.

הטטיסים כיבו את המצ

ר

למה והדליקו את האורות,

הזדחלו על הקרקע ב"גובה

דשא", כאשר המכונאי המו

ר

טס מקריא להם כל הזמן את

הגובה. כוח התותחנים למטה

קיבל הוראה לירות זיקוקים,

לא משנה באיזה צבע, וכך

הצליחו המסוקים להגיע

אליהם. התהליך נמשך כ-01

דקות, ושרף יותר דלק מהמ

ר

תוכנן. מפקד הטייסת, שלא

רצה לסכן את המסוק השני

בכניסה לנחיתה, החליט

להכניס את שני התותחים

למסוק אחד, למרות שדבר

כזה לא נעשה לפני כן. כמו

שלא משאירים חיילים בשטח

האויב, כך לא משאירים ציוד

בשטח, אמר, מה גם שאלו

היו שני תותחים יחידים מסו

ר

גם בצה"ל.

בשלב זה של הניסיון לה

ר

כניס את התותח הראשון,

נשרפו המנועים של כבלי

ההעמסה, והחיילים ניסו

לדחוף את התותח הראשון

פנימה. מכיוון שהמסוק היה

בנקודה מעט גבוהה מהתו

ר

תחים והחיילים לא הצליחו

לדחוף אותם, עלה המסוק

לריחוף, פנה לעבר הוואדי

ממנו בא, ונגע עם שני הגלג

ר

לים הראשיים בשפת הוואדי,

כאשר הגלגל הקדמי מרחף

באוויר, והמסוק מוטה בזווית

למטה וקדימה. מצב זה אישר

לחיילים לדרדר את התותחים

לתוך המסוק (בתמונה: ציור

של אחד מחיילי התותחנים

שצייר אותו לאחר הפעולה

וניתן לראות את היסעור ואת

החיילים שמכניסים את התו

ר

תח לתוך המסוק. עודד, אגב,

מצויר בתוך תא הטייס).

גם בפעולה זו נשרף דלק

מעבר למתוכנן. צוות המסוק

חיכה ללוחמים שסרקו את

השטח ואחר כך גלש לתוך

הוואדי כדי לאסוף מהירות,

שוב בתוך הענן, יצאו ממנו

והמשיכו בטיסה בגובה רב,

מעל העננים, כדי לחסוך

בדלק. כמות הדלק, כאמור,

הדאיגה מאוד ולא ניתן היה

לעשות קיצורי דרך. עכשיו

טסו רק לפי כיוון וזמן. מפקד

הטייסת אמר לכולם משפט

שעודד זוכר עד היום: "המ

ר

טוס הזה חבר שלנו והוא ייצר

לנו דלק".

עודד מספר שכמו באגדות,

נפער חור בעננים כשהיו מעל

רפידים, והם הנמיכו בהנמכה

ספירלית עד לנחיתה עם טי

ר

פות הדלק האחרונות שנותרו

לעוד דקה או שתיים. לאחר

הנחיתה הגיע אליהם מפקד

הכוח ואמר "ידענו שלא

תשאירו אותנו בשטח".

דואר אוויר

עודד שאנני, זכיין הדואר בכפר, נזכר איך חילץ תותחים ותותחנים משטח

מצרים, טייסים שנטשו מים סוף, וטכנאי מטוסים מעונש מאסר

עודד שאנני